ליפא קליין
הרב ליפא קליין (יליד שנת תרצ"ה, 1935) הוא מזקני קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד -קרית מלאכי, שימש כמזכיר וחבר הנהלה בישיבת אור שמחה, 'הבוכרים'.
תולדות חיים
נולד בכ"ג אייר תרצ"ה בפושקינה ליד לנינגרד לאביו ר' שמואל מנחם קליין ולאמו מרת מרים בת ר' שניאור זלמן חוסידוב, מחשובי חסידי חב"ד בפולטבה, פושקינה וטשקנט.
בפושקינה ליד לנינגרד, התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין[1]. ובמהלך הכיבוש הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב ישראל חוסידוב לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה[2].
לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה לטשקנט והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש[3] בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' ישראל נעוולער שהשפיע עליו עמוקות[4].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה, בת ר' מרדכי סירוטה.
מעתיק חסידות
ר' ליפא היה סופר מקצועי שהיה מעתיק של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע לטשקנט עותק בודד של שיחה או מאמר של הרבי, היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.
כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם [5]
הרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין[6] ובחודש סיון תשל"א עלו ר' ליפא ומשפחתו לארץ הקודש והתיישב בנחלת הר חב"ד.
חבר משלחת אל הרב פיינשטיין
לקראת חודש החגים תשל"ב נסע לרבי לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב משה פיינשטיין.
תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ הקודש החל בעבודתו כמזכיר וחבר הנהלת ישיבת הבוכרים – אור שמחה בכפר חב"ד.
משפחתו
- אחיו ר' שניאור זלמן קליין
- אחיו ר' שואל משה קליין
- בתו מרת דובה, רעיית ר' אברהם יוסף הרשקופ - מעסקני נחלת הר חב"ד
- בנו, ר' שמואל מנחם קליין – מנהל בית חב"ד אילת
- בתו מרת חנה, רעיית ר' שניאור זלמן ברגר - סופר חסידי, נחלת הר חב"ד
- בנו, ר' יוסף יצחק קליין - סמנכ"ל ישיבת אור שמחה
לקריאה נוספת
- תולדות חב"ד בפטרבורג – פרק כד
קישורים חיצוניים
- חסיד ללא פעמונים – תשורה אודות אחיו ר' שואל משה קליין
- שניאור זלמן ברגר, התקשרות מאחורי מסך הברזל, ראיון עם הרב ליפא קליין, בית משיח 1354
הערות שוליים
- ↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב
- ↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 22-24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין
- ↑ חסיד ללא פעמונים – תשורה אודות אחיו ר' שואל משה קליין
- ↑ שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.
- ↑ בית משיח 1354
- ↑ חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"
