פוקינג
פוקינג (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד מינכן שבגרמניה. לאחר מלחמת העולם השנייה הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות חסידים שיצאו את רוסיה במסגרת 'הבריחה הידועה' בשנת תש"ו-תש"ז התיישבו בפוקינג.
התמקמות במחנות והקמת הישיבה
במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים, מתוכם כשלש מאות מאנ"ש שרובם יוצאי סמרקנד. הם הגיעו במשך החודשים תמוז-אב-אלול תש"ו על ידי הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב המשפיע הנודע ר' ניסן נמנוב - מנהל ישיבת תומכי תמימים סמרקנד. הגה"ח הר"ר אברהם אליהו פלאטקין - מראשי הישיבה בסמרקנד. המשפיע הרב זלמן לוויטין. הרב המפורסם ר' ישראל נעוולער ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארצות הברית.
בהגיע אנ"ש לפוקינג אירגנו חיי קהילה חבדי"ת רגילה על אף זמניות וארעיות שהותם שם. ביום הבהיר ט"ו אלול תש"ו כינס ר' ניסן נמנוב אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו שם מוסדות תומכי תמימים פוקינג, ובית רבקה.
החיים במחנה
המצאותם של אנ"ש בפוקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מרוסיה על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי הנ.ק.וו.ד. הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ומוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם.
להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים.
ביקור ר' בנימין גורודצקי והרש"ג
בחורף תש"ז שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב בנימין אליהו גורודצקי מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פאקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום. תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג הפסח תש"ז, שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרש"ג לביקור באירופה.
בגרמניה כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד. במחנות שבגרמניה היו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וקיבלו מהם כספים עבור הפליטים ועבור הישיבה.
באותה הזדמנות שלח אדמו"ר הריי"צ גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פוקינג.
הישיבה עוברת
בחודש כסלו תש"ח נסע המשפיע ר' ניסן ועמו הרבה מתלמידי הישיבה לפאריז שם הצטרפו לישיבת תומכי תמימים ברינוא שנפתחה מספר חודשים לפני כן. בפוקינג נשארו אלה מהתלמידים שלא הצליחו להשיג ויזות ולעבור לצרפת. אז שימש הרב ישראל נעוולער כמשגיח ור' אברהם ליסון (מכפר חב"ד) כמשפיע. הוא היה מאוד מסור לתמימים והיה מתוועד עמם בכל ליל שישי.
בסוף חורף תש"ח נפטר ר' ישראל נעוולער ובאותה תקופה נסגרה גם הישיבה בפוקינג. רוב הבחורים הצליחו לצאת לצרפת או לארצות הברית. אלו שלא הצליחו לצאת נשארו במקום עד לסביבות שנת תשי"ב ורק אז היגרו לארצות הברית.
תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפוקינג להתראות עם אדמו"ר הריי"צ לא התממשה לצערם. רובם עברו לפריז ונשתקעו בה, חלקם עלו לארץ ישראל (והיו בין המקימים של כפר חב"ד) והחלק הנוסף שהיגרו לארצות הברית הגיעו לשם לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ.
הישיבה שהייתה בפוקינג עברה איפוא לברינוא והפכה לישיבה גדולה ומפורסמת.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית.
- הרב אליהו מטוסוב, ר' שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה (ספר).
