המרפסת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

המרפסת הוא כינוי למבנה שהוקם במערב 770, ששימש את הרבי בצאתו לתפילות בשנים תשנ"ג - תשנ"ד.

היסטוריה

בשנת תשנ"ב עבר הרבי אירוע מוחי ובעקבות כך הפסיק לרדת לתפילות בזאל הגדול של 770.

בשנת תשנ"ג, נעשו מספר שינויים ב-‏770, כדי שהרבי יוכל להתפלל עם החסידים. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. במהלך התפילות רצה הרבי לראות את הקהל והסירו את החלונות, והרבי התאמץ להתרומם מעט כדי לראות. לקראת שמחת תורה בנו את המרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 בחג השבועות אשתקד, ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות התלוים בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת תשנ"ד שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את החסידים.

סדרי יציאת הרבי למרפסת

יציאת הרבי למרפסת, היתה בדרך כלל בהפתעה. להודעת כל תשובי השכונה ותלמידי התמימים על יציאת הרבי, הושק מכשיר 'ביפר' - מכשיר שכל אחד החזיק אצלו (בדומה למכשיר הסלולארי כיום), וכשהרבי יצא, המכשיר היה מצפצף וכולם היו רצים ל-770.

יציאות הרבי היו בדרך כלל אחרי התפילה. עד לשמונה עשרה, שהה הרבי בחדר המיוחד שהיה על יד המרפסת, ולאחר מכן עבר הרבי למרפסת כשהוילונות סגורים. לאחר הקדיש בתרא[1] היו נפתחים הוילונות, ומיד בסיום התפילה היו החסידים פוצחים בשירת יחי אדוננו, והרבי היה מעודד באמצעות ראשו וידו השמאלית הקדושים.

זמנים נוספים

היו גם עוד תאריכים מיוחדים בהם יצא הרבי למרפסת:

י"ט כסלו תשנ"ג

הרבי תובע מהחסידים.
ועדת החסידים נבוכה...

בי"ט כסלו תשנ"ג, התקיימה התוועדות עם הרבי במרפסת שארכה למעלה מחמש שעות (!). בעוד שבדרך כלל יציאות הרבי למרפסת לא ארכו למעלה מרבע שעה.

בתחילת ההתוועדות ניגנו יחי אדוננו במשך כחצי שעה, הרבי עודד בראשו הקדוש והסתכל על הקהל. לאחר מכן סימן הרבי שיגידו לחיים, ותוך כדי זה התחילו לנגן את ניגון פדה בשלום למשך רבע שעה. אחר ניגנו את ניגון הקפות לרבי לוי יצחק שניאורסון - אביו של הרבי, ובפזמון המפורסם סימן לחזור עליו שוב ושוב.

בהמשך שרו את ניגון ד' בבות והרבי הסכים לכך, ובהמשך סימן הרבי לשיר את הקאפעליע ובהמשך אליו את כל ניגוני רבותינו נשיאינו, כשהרבי מסמן על כל ניגון לשיר. לאחר מכן שרו שיבנה בית המקדש והרבי הורה להפסיקו וסימן לשיר את הניגון הוא אלוקינו - הניגון שהרבי לימד.

לאחר הניגונים בירכו כמה רבנים את הרבי, וכמה חזרו על שיחות ודברי תורה על י"ט כסלו.

כשעה לאחר תחילת ההתוועדות הרבי סימן בידו, בצורה של תביעת משהו מהחסידים. הרב גרונר ניסה לשאול את הרבי למה הוא מתכוון, ועל רוב ההצעות הרבי עונה 'ניין' = לא ועל חלק מועט מהן 'יע'. ציבור החסידים בכה מצער על אשר לא הבינו מה שהרבי תובע מהם. ולאחר כשעה נסגר הוילון.

בעוד החסידים נשארים למטה מצטערים על המראה שחזו, התקבלה ההודעה שהרבי רוצה לצאת שוב. כשנפתח הוילון חזר על עצמו שוב המחזה - הרבי תובע מהחסידים דבר מה, והם לא מצליחים להבין למה. מכל רחבי הבית כנסת, זרמו פתקים עם הצעות למה הרבי מתכוון. ואת רובם, חברי המזכירות לא הספיקו לקרוא. גם מרחבי העולם זרמו מברקי 'פאקס', אך למרות כל ההצעות נראה שהחסידים לא זכו לרדת לסוף עומק דעת הרבי.

היו חלק מההצעות שכן התקבלו על הרבי. בכללי נראה היה, שהחסידים בכיוון. אך כשמגיעים לפרטים, הרבי מניד בראשו לשלילה. נראה היה שכוונת הרבי היתה לתיקון אחד מעניני השכונה - קראון הייטס, ואף הוכרזו על כך החלטות על ידי רב השכונה - הרב יהודה קלמן מארלו, שלחלקן הסכים הרבי. אך בפועל הרבי נשאר בתביעה שלא זכו החסידים להבינה עד היום.

בשעה 10:40 הרבי הורה לסגור את הוילון, וגם אז המשיך הרב גרונר לשאול אותו על כוונתו, כשבפועל רק ב 11:25 חזר לחדרו[2].

כינוס השלוחים תשנ"ג

הרבי ביציאתו לשלוחים. - כינוס השלוחים תשנ"ג

.

" ההסתערות היתה

מושלמת, ובתוך שניות הוזנקו כולם קדימה, והשוהים בחוץ פרצו פנימה. צלחות נפלו, שולחנות עפו, כסאות נשברו וכולם נעמדו הכן לקראת בואו המיוחל של המלך. עדיין לא ידוע מה צפוי, אך דבר אחד ברור: המשלח יוצא אל השלוחים!

"

– מתוך יומן של אחד השלוחים

בשנת תשנ"ג בהתקיים ה'באנקעט' של כינוס השלוחים העולמי, החלו השערות בקרב קהל השלוחים, שהרבי יצא לעודד את שירת 'יחי אדוננו' במהלך הבאנקט.

בשעה 10:30, התחילו ההשערות על יציאת הרבי למרפסת לקבל תמיכה[3], ובשל כך התמימים שנשארו בזאל הגדול נעמדו על מקומותיהם, והתחילו לשיר את ניגון ראש חודש כסלו.

לאחר שמונה דקות, התקבלה הידיעה שהרבי יצא למרפסת. בהתקבל הידיעה, נוצרה הסתערות: כולם הוזנקו קדימה לכיוון המרפסת, כל מי שהיה בחוץ פרץ פנימה, צלחות נשברו שולחנות עפו (להזכיר, שכל זה היה במהלך באנקט חגיגי ומכובד), וכולם התכוננו לכניסת הרבי.

לאחר ארבע דקות, יצא הרבי לקהל השלוחים והחסידים. עם יציאתו אוטומטית, הוחלפה השירה בניגון: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. הרבי עודד בראשו לחסידים, והיה מאוד
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
מלכותדיק'ע, הוא סקר את הקהל בעיניו. כעבור חמש דקות, הרבי התחיל לעודד בראשו בחזקה לכל הכיוונים: ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה, למעלה ולמטה. האווריה התלהטה וחסידים תיארו את המעמד "כבשמחת תורה".

הגילוי נמשך חמש דקות ועשרים שניות[4]

קישורים חיצוניים

י"ט כסלו תשנ"ג

כינוס השלוחים תשנ"ג


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. ולפעמים גם באמצעו
  2. מתוך מערכת יומני בית חיינו
  3. בשל העובדות שהמזכירים והמשב"קים, הגיעו מביתם ל-770.
  4. על פי דברי משיח