בר מצוה
בר מצווה הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13.
במשנת החסידות
נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראי'ה מהפסוק "ויקחו איש"[1]
על[2] הפסוק[3] "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר[4], שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה אני היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"[5] נמשכה בו נשמה קדושה.
מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת הברית מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוך[6], אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"[7], ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות[8].
ולכן עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה בשעה שרבי אלעזר ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש[9].
הכנות לבר מצוה
במספר מכתבים הדריך הרבי שאת ההכנות לבר מצוה צריכות להיות הכנות רוחניות, שיסייעו לנער לקיים כראוי את המצוות אותם הוא מתחייב לקיים מאז הבר מצווה ואילך.
בהתאם לכך שלל הרבי את המנהג שהנער משקיע שעות רבות ומאמצים גדולים כדי לקרוא בציבור את הפרשה, כשהדבר בא על חשבון הכנות רוחניות אחרות, לימוד ההלכות, וכדומה.
באופן כללי, במענה לנערים ששאלו את הרבי כיצד עליהם להתכונן לבר מצווה, השיב הרבי שההכנה צריכה להיות בהתאם להוראות הנהלת המוסד בו הנער לומד, ובהתייעצות עם אנשי החינוך שבאים עמו במגע יום-יומי ומכירים אותו[10].
עליה לתורה
בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או שבת האופרוף[11].
על פי הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן[12], הבר מצוה ישתדל לעלות בשבת מנחה, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. וכך נאמר בספר מנהגי חב"ד[13] "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש", באגרות קודש[14] מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב[15].
בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה', בראש חודש ולאו דוקא בשבת"[16].
עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי
על העלי' לתורה בבר מצוה של כ"ק אדמו"ר האמצעי סיפר כ"ק אדמו"ר הקודם (להלן מספר קטעים) סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה, לעלות לתורה בפעם הראשונה.:[17]
בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפלת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי.
שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה שלח חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי[18].
סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך הי' מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפלה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד.
רבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, הי' אז ילד קטן כבן שש או שבע והי' רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם הי' אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב.
כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפלת מנחת שבת ולא בשבת בבקר.
רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב.
מסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - הבעש"ט אמר למורי - המגיד ממזריטש - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפלה שמנחה של שבת קודש.
הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת רעוא דכל רעוין.
אני - מספר רבי חיים אברהם - לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי.
הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאלתי מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפלתי לך ה' עת רצון"[19], הזמן של תפלת מנחה הוא זמן של עת רצון.
שאלתי את אבי : כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפלה מנחה?
ענה לי אבי:
- אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון.
עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של תפלת המנחה.
התוועדות לכבוד הבר מצוה
מנהגי ליובאוויטש[20] - אחר תפלה שחרית מתאספים ביחד, הורי הבר מצוה ואמרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות, ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים סעודה[21].
בר מצווה לעולים
מאז שנת תשנ"ב[22] מארגן מפעל הקליטה "מרכז גוטניק" שעל ידי כולל חב"ד בארץ הקודש חגיגה מסורתית לבני הגיבורים, במהלכה מחלקים זוגות תפילין בחינם למאות נערי בר מצווה.
הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ.
שנים רבות נערכה החגיגה באופן פומבי ברחבת הכותל המערבי בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, ובשנים האחרונות נערכת החגיגה באירוע סגור באולם יוקרתי בהשתתפות הצמרת הפוליטית וראשי רבני חב"ד בארץ הקודש.
בר מצווה ליתומים
לאחר מלחמת ששת הימים ייסדה מרת שפרה גולומבוביץ' מחלקה מיוחדת בתוך צעירי אגודת חב"ד, שארגנה כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמה.
בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה[23]. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים.
הרבי עצמו התייחס בהתוועדות בפומבי לאירועים אלו[24].
לקריאה נוספת
- שערי בר מצווה - היכל מנחם בני ברק.
- בן י"ג למצוות - מאת הרב יעקב הורביץ בהוצאת צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש.
קישורים חיצוניים
- איחולים לבר מצווה
הרבי מאחל לבר מצווה איחולים לחתני בר מצווה במהלך חלוקת דולרים, בתוך מגזין הוידאו השבועי של jem - השינויים בנוסח הברכה של הרבי לחתני בר המצווה - באתר
כ"א טבת תשע"ח - כתבי יד מהרבי בקשר עם בר מצווה
- לקח טוב - מנהגי חב"ד לבר מצווה מתוך ספר המנהגים, עם פיענוחים (תשורה כסלו תשע"ט)
- בר מצווה לילדי היתומים, גלריה היסטורית מתוך ארכיון גברת רוזנברג
הערות שוליים
- ↑ ראה באריכות דברי הרבי בענין ב יט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום שבע ימי המשתה לבר מצוה של הרבי הקודם.
- ↑ מתוך תורת מנחם תשט"ז חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.
- ↑ תהלים ב, ז.
- ↑ ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו יהל אור עה"פ, ע' יא.
- ↑ תהלים קט, ד.
- ↑ או"ח - סוף מהדו"ב.
- ↑ זח"ב צד, ב.
- ↑ במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.
- ↑ בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.
- ↑ ראו לדוגמא הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת אמור תשע"ט.
- ↑ ראה שערי אפרים שער ב סעיף א.
- ↑ ראה באריכות בספר התולדות חב"ד כ"ק אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.
- ↑ עמוד 74
- ↑ [דרוש מקור]
- ↑ ואולי מפני שבתפלת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפלתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.
- ↑ ספר המנהגים עמוד 74.
- ↑ לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות
- ↑ פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.
- ↑ תהלים סט, ידץ
- ↑ ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.
- ↑ כאשר חל ביום ששי יש נוהגים לעשות בערב לפני.
- ↑ מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות? - סקירה על החגיגה המסורתית
ג' חשון תשע"ז.
- ↑ בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.
- ↑ נחמה לאחר החורבן
| בר מצווה | ||
|---|---|---|
| מושגים | קבלת עול מצוות • הנחת תפילין • איתא במדרש תילים • בר מצווה לעולים • בר מצווה ליתומים • יום הולדת • בת מצווה |  |
| ספרים | שערי בר מצווה • בן י"ג למצוות • שבח יקר | |
| אצל רבותינו נשיאנו | בר המצווה של אדמו"ר הריי"צ • בר המצווה של הרבי | |
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |