אברהם חנוך גליצנשטיין
הרב אברהם חנוך גליצנשטיין (תרפ"ט - כ' אדר תשע"ה) היה סופר ועסקן חסידי. שימש בעבר כמזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד ותורת אמת בירושלים. תירגם עשרות ספרים מתורת רבותינו נשיאינו, והוציא לאור את סדרת הספרים 'ספר התולדות' ו'אוצר סיפורי חב"ד' ועוד עשרות ספרים נוספים.
תולדות חיים
נולד בשנת תרפ"ט בירושלים לאביו הרב שמעון גליצנשטיין, מזכיר ישיבת תורת אמת בירושלים ומזכירו של הרב הראשי הרב אברהם יצחק קוק.
למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, ולאחר נישואיו לבתו של החסיד ר' אברהם פאריז שימש מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד. בכ' בכסלו תש"י (1950) קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ ובו צרור הוראות כיצד עליו להתנהג כמזכיר ישיבות תומכי תמימים. במכתב נכתב בפרוטרוט כיצד לטפל בענייני המוסד וציין הוראות רבות על דרכי העבודה. הרבי הדגיש כי "הצלחתו של מוסד תלויה בעבודתו של המזכיר, והצלחתו של המזכיר מותנית בסדר בעבודה". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, בי' שבט תש"י, נסתלק אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תשכ"ג ירש את אביו בניהול ישיבת תורת אמת בירושלים. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך בית חנה בירושלים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.
ביו"ד שבט הגדול (תש"ל) נסע לרבי כזוכה בגורל, וזכה לקירובים מיוחדים.
בכ' אדר תשע"ה נפטר בגיל 86, לאחר מספר חודשים של מחלה, מנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.
בקירוב יהודים
בין שאר תפקידיו עסק הרב גליצנשטיין בקירוב אישים, בעיקר בקרב החוג האינטלקטואלי. בין השאר היה הרב גליצנשטיין מעורב בקירובו של הסופר אליעזר שטיינמן.
ספרות
נוסף על עבודתו הציבורית של הרב גליצנשטיין הוא גם סופר כשרוני. הרב גליצנשטיין הוציא לאור יותר משישים ספרים[דרוש מקור], ותירגם עשרות.
גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד, ממייסד תורת החסידות, הבעש"ט, עד אדמו"ר הריי"צ. זו סדרת ספר התולדות, ובה חמישה-עשר כרכים.
במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא עבר על כל השיחות והאיגרות של האדמו"רים, תרגם וערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה הופיעה בהוצאת קה"ת, הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד.
בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה אוצר סיפורי חב"ד שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים באדמו"ר הרש"ב. בשנים לפני פטירתו, החל לעבוד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי"צ.
ספריו
- סדרת אור החסידות (4 כרכים), תשכ"ב - תשד"ם.
- סדרת ארעסט און באפרייאונג פון אלטן רבי'ן, (2 כרכים). תשכ"א - תשל"ו.
- חסידות; תשנ"ג, כפר חב"ד.
- יחידות; תשמ"ט, כפר חב"ד.
- סדרת ישראל בעל שם טוב, (4 כרכים) תש"כ - תשל"ה.
- תומכי תמימים, תשכ"ט, כפר חב"ד.
- תורת שלום, תשנ"ד, כפר חב"ד.
- תורת שמואל, תשנ"ג, כפר חב"ד.
- שערי החכמה העליונה - ליקוט מתורת אדמו"רי חב"ד בנושא לימוד תורת החסידות. יצא לאור בשנת תשנ"ג, כפר חב"ד.
ליקוטים
- אוצר סיפורי חב"ד, (17 כרכים).
- ספר התולדות, (15 כרכים).
תרגומים
- לקוטי דבורים, תשמ"ט, כפר חב"ד.
- ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ, (3 כרכים) תשנ"ב.
- שיעורים בספר התניא, (9 כרכים) תשמ"ב - תשנ"ג.
משפחתו
- אביו, הרב שמעון גליצנשטיין, מזכיר ישיבת תורת אמת בירושלים
- אחיו, הרב יצחק גליצנשטיין
- חתנו, הרב מנחם וייספיש, ירושלים
קישורים חיצונים
לקריאה נוספת
- שניאור ברגר, איש אשר רוח בו
שבועון בית משיח גליון 966 עמוד 25