תשליך

הרבי בתשליך (צולם על ידי נוכרי)

המנהג

אחר מנחה יום א' דראשהשנה, קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על החסדים, וגם דגים רומזים על עינא פקיחא.

ויאמר שלושעשרה מידות שבפסוקים "מי אל כמוך" שהם כנגד שלושעשרה מידות "ה' ה' אל רחום" וגו'. ויכוין בכל מידה אל מידה אחת שבפסוק "ה' ה' אל רחום", ולא יאמרם.

ואחרכך "מן המצר" וגו', והם כנגד תשע מידות "ה' ארץ אפים" וגו'. ויאמר מזמור "רננו צדיקים". ואחרכך יאמר "לא ירעו.. כמים לים מכסים".

יהי רצון

ביהי רצון דתשליך צריכים לומר: "עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת" כו'.

ניעור שולי הטלית קטן

אחרי שגומרים סדר תשליך, מנערים שולי הטליתקטן.

תשליך

תיאור סדר תשליך, כפי שתיאר אותו אחד התמימים:

אחר תפילת מנחה יצאו כולם והאדמו"ר הרש"ב בראשם לנהר הנמצא בתוך העיר, לסדר "התשליך". מסדר התשליך נהרו כל קהל החסידים אל האולם הגדול לאמר תהלים, ואחרכך הכין כל אחד לעצמו מקום לעמידה לשמוע המאמר... באמצע האולם קבעו מקום מיוחד לישיבת האדמו"ר, כסא ושלחן קטן, ומסביב סביב העמידו שולחנות כמין מ"ם סתומה.. מסביב מרכז השלחנות סובבים ועומדים כל קהל עדת החסידים בשורות שורות.. התמימים בני הישיבה ועמהם החסידים היודעים פרק בשיר וזמרה, התחילו לנגן ניגונים חב"דיים...

כשהגיע מועד זמן תפילת ערבית בא האדמו"ר אל העולם. תיכף הושלך הס, וכרגע כמימרא הפסיקו הניגונים. התפללו תפילת ערבית, ואחרכך ישב לו האדמו"ר על מקומו שהכינו לפניו עליד השלחן הקטן העומד בתוך מרכז השולחנות באמצע האולם.. רגעים אחדים הכין עצמו האדמו"ר לאמירת המאמר.. בידיו משלב מטפחת באצבעותיו כדרכו בקודש תמיד בעת המאמר.. ומתוך דומיית שקט השוררת באולם מתחיל האדמו"ר לומר המאמר...

אחר שגמר האדמו"ר המאמר והלך לביתו, התקבצו החסידים סביב החוזר לשמוע חזרה. כשגגמרה ה'חזרה' כבר היתה השעה מאוחרת בלילה, והזקנים והבעליבתים הלכו לביתם לשמוח בסעודת יוםטוב. אמנם האברכים והצעירים בני הישיבה עוד נשארים בביתהמדרש וכופלים ושונים לחזור המאמר...

כשהגיע זמן קריאת התורה נכנסו כולם לאולם הגדול לשמוע ההפטרה וסדר התקיעות מהאדמו"ר, ואחרכך חזרו לאולם הקטן והתפללו במנין מיוחד.. לפניהם עומד היום עוד עבודה רבה, לשמוע המאמר השני שיאמר האדמו"ר בעת עלות המנחה, ואחרכך לחזור עליו עד שידעו אותו בעלפה...

במוצאי יוםטוב, אחר המאמר השני שאמר האדמו"ר (שהיה המשך למאמר הראשון), יצאו כל העם במחול וריקוד...

המנהג בליובאוויטש, שבמוצאי ראשהשנה, אחר המאמר השני, מנגנים את ניגונו של שלמה דער געלער מנעוול, ויוצאים במחול.

אצל הרבי הונהג שהכל הולכים ל"תשליך" במיוחד בחורי הישיבה והאברכים בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב"ד.

עריכת התשליך ביום י"ג מדות

רבי ישראל מרוז'ין, היה הולך לתשליך לא בראש השגה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצותהברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת תר"צ; את הסיבה שנסע במוצאי ראשהשנה: ".. נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות..

למרות שאדמו"ר הזקן בשולחנו ובסידורו אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.

מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו

טלטול

אדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלין בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר מאום.

הערות שוליים

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)