ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:36021.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בפאראד של ל"ג בעומר בפתח [[770]]]]
[[קובץ:36021.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בפאראד של ל"ג בעומר בפתח [[770]]]]


[[ל"ג בעומר]] הינו יום הייאר-צייט של [[רבי שמעון בר יוחאי]] - מי שגילה את פנימיות התורה לעין כל.
[[ל"ג בעומר]] הינו יום ה[[יארצייט]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]] - מי שגילה את פנימיות התורה לעין כל.


הוא נקרא כך מכיון שהוא חל ביום השלושה ושלושים בימי העומר, בספירה הנקראת "הוד שבהוד", ביום [[י"ח באייר]].
הוא נקרא כך מכיון שהוא חל ביום השלושה-ושלושים של [[ספירת העומר]], בספירה הנקראת "הוד שבהוד", ביום [[י"ח באייר]].


[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להתוועד ביום זה.
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג [[התוועדות|להתוועד]] ביום זה.


[[הרבי]] ציווה לערוך ביום זה תהלוכות ילדים, ברחובות העיר, ובפרסום הכי גדול שאפשר.
[[הרבי]] ציווה לערוך ביום זה [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ילדים]], ברחובות העיר, ובפרסום גדול.


== הוראת [[אדמו"ר הזקן]] ==
== הוראת [[אדמו"ר הזקן]] ==

גרסה מ־23:47, 3 במרץ 2011

כינוס ל"ג בעומר, תשמ"ז (מבט מלמעלה)
הרבי בפאראד של ל"ג בעומר בפתח 770

ל"ג בעומר הינו יום היארצייט של רבי שמעון בר יוחאי - מי שגילה את פנימיות התורה לעין כל.

הוא נקרא כך מכיון שהוא חל ביום השלושה-ושלושים של ספירת העומר, בספירה הנקראת "הוד שבהוד", ביום י"ח באייר.

אדמו"ר הרש"ב נהג להתוועד ביום זה.

הרבי ציווה לערוך ביום זה תהלוכות ילדים, ברחובות העיר, ובפרסום גדול.

הוראת אדמו"ר הזקן

שישו ושמחו בה' בכל לב ונפש, ולעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר הבא עלינו לטובה, יומא דהילולא דרשב"י, אשר אנו שותין טיפה תמצית דתמצית וכו'.

ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר תהילים כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... [1]

אצל אדמו"ר האמצעי

אצל אדמו"ר האמצעי היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.[2]

ראו עוד

ל"ג בעומר והקהל

קישורים חיצונים

הערות שוליים