משה פיינשטיין – הבדלי גרסאות
| שורה 34: | שורה 34: | ||
סבת אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר ליאזני, עירו של [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ואהבה גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה ל[[אדמו"ר הזקן]] והוא המליץ להכניס אותה ב'חדר' בצד, ללמוד יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד. | סבת אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר ליאזני, עירו של [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ואהבה גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה ל[[אדמו"ר הזקן]] והוא המליץ להכניס אותה ב'חדר' בצד, ללמוד יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד. | ||
הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושניק]] ביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערת שוליים|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}. כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, | הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושניק]] ביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערת שוליים|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}. כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "[[עדינו]]" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות. בהמשך גם החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערת שוליים|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}. באחד ממכתביהם שאל הרב פיינשטיין את הרבי על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערת שוליים|וכך כתב לו הרבי ""זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה,יח. ז,יב. ד,כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}. מחילופי המכתבים ניתן לראות את גודל הידידות והערכה של הרב פיינשטיין אל הרבי. באחד ממכתביו הוא כותב: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית= | {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית= | ||
|מקור=מכתב מ[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ז]] | |מקור=מכתב מ[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ז]] | ||