לדלג לתוכן

הכנסת אורחים – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אולם אוכל הכנסת אורחים.jpeg|שמאל|ממוזער|[[אש"ל הכנסת אורחים]]]]
'''הכנסת אורחים''' היא [[מצווה]] חשובה שעליה נאמר ב[[גמרא]]: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה ומהשכמת בית המדרש" ושהיא אחת מששה דברים שאף אוכלים פירותיהם בעולם הזה{{הערה|1={{בבלי|שבת|קכז|א}}}}.
'''הכנסת אורחים''' היא [[מצווה]] חשובה שעליה נאמר ב[[גמרא]]: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה ומהשכמת בית המדרש" ושהיא אחת מששה דברים שאף אוכלים פירותיהם בעולם הזה{{הערה|1={{בבלי|שבת|קכז|א}}}}.


שורה 4: שורה 5:
הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. לאברהם אבינו, היה אוהל גדול, עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים.
הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. לאברהם אבינו, היה אוהל גדול, עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים.


בתורה מסופר גם{{הערה|[[בראשית]], וירא}}, שכאשר שאברהם אבינו [[ברית מילה|נימול]], והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו בנו, [[יצחק אבינו]].  
בתורה מסופר גם{{הערה|[[בראשית]], וירא}}, שכאשר שאברהם אבינו [[ברית מילה|נימול]], והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו בנו, [[יצחק אבינו]].


==בתלמוד==
==בתלמוד==
שורה 24: שורה 25:


===אושפיזין חסידי===
===אושפיזין חסידי===
אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[אדמו"ר הריי"צ]], כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. כמו כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -[[אדמו"ר הריי"צ]] רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]].
אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[אדמו"ר הריי"צ]], כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. כמו כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -אדמו"ר הריי"צ רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]].


==ארגון הכנסת אורחים==
==ארגון הכנסת אורחים==
שורה 30: שורה 31:
ארגון אש"ל הכנסת אורחים הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים.
ארגון אש"ל הכנסת אורחים הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים.


הארגון נוסד לקראת [[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]], שאף שימש כמנהל הארגון לאורך עשרות שנים, וזכה לעידודים רבים מהרבי. מספר פעמים הרבי אף ביקר בחדר האוכל של האורחים, והביע את שביעות רצונו, תוך שהוא מברך את הרב ירוסלבסקי בברכות רבות{{הערה|1=סקירה נרחבת על פעילותו של ר' משה ב[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:MdlzjKKFdkkJ:ns2.shturem.net/images/news/45317_news_23092010_4386.pdf+%22%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESi_MVM0Yet4qKIMN8KkdywHKQ5wSouUACXgycRHiHFbx18JbgcB9UIRdDTkAVwN3pGDCw2j-Qt4C1kH5-AVFzNwKe_sf8CPd2oQRDjyPyIJaISauigzjxcExZqJPQ6R0Tlh6s9L&sig=AHIEtbQitSr8Xe_3hHEC_zD2Z33efYhmNQ גליון לד] של '[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]' עמ' 24 ואילך.}}.
הארגון נוסד לקראת [[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]], שאף שימש כמנהל הארגון לאורך עשרות שנים, וזכה לעידודים רבים מהרבי. מספר פעמים הרבי אף ביקר בחדר האוכל של האורחים, והביע את שביעות רצונו, תוך שהוא מברך את הרב ירוסלבסקי בברכות רבות{{הערה|1=סקירה נרחבת על פעילותו של ר' משה ב[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:MdlzjKKFdkkJ:ns2.shturem.net/images/news/45317_news_23092010_4386.pdf+%22הרבי+מבקר+בחדר+האוכל%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESi_MVM0Yet4qKIMN8KkdywHKQ5wSouUACXgycRHiHFbx18JbgcB9UIRdDTkAVwN3pGDCw2j-Qt4C1kH5-AVFzNwKe_sf8CPd2oQRDjyPyIJaISauigzjxcExZqJPQ6R0Tlh6s9L&sig=AHIEtbQitSr8Xe_3hHEC_zD2Z33efYhmNQ גליון לד] של '[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]' עמ' 24 ואילך.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 37: שורה 38:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''הכנסת אורחים - אש"ל''' - במדור 'סוגיות בתורת הרבי', שבועון התקשרות פרשת וירא תשפ"א עמוד 7
*'''הכנסת אורחים - אש"ל''' - במדור 'סוגיות בתורת הרבי', שבועון התקשרות פרשת וירא תשפ"א עמוד 7


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־23:02, 2 באפריל 2026

אש"ל הכנסת אורחים

הכנסת אורחים היא מצווה חשובה שעליה נאמר בגמרא: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה ומהשכמת בית המדרש" ושהיא אחת מששה דברים שאף אוכלים פירותיהם בעולם הזה[1].

מקור המצווה

הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל אברהם אבינו. לאברהם אבינו, היה אוהל גדול, עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים.

בתורה מסופר גם[2], שכאשר שאברהם אבינו נימול, והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו בנו, יצחק אבינו.

בתלמוד

בגמרא[3] נאמר על מצוות הכנסת אורחים: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה".

עוד מצינו במשנה[4] , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר.

בגמרא[5], אומר רב יהודה בשם רב על מצוות הכנסת אורחים, שכמו שאברהם אבינו, שהתנהג באהבת ישראל וכיבד את אורחיו אפילו שאינם מבני ישראל, כך גם הקב"ה התייחס אליו בחזרה.

אושפיזין

ערך מורחב – אושפיזין

אושפיזין (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מחג סוכות ואחד מהם יושב בראש.

מקורו

עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר:

בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא, וְדָוִד מַלְכָּא, שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים.

זהר חלק ג. קג, ב

בשיחותיו מבאר הרבי בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין.

אושפיזין חסידי

אצל חסידי חב"ד מקובל, על פי דברי אדמו"ר הריי"צ, כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם האושיפיזין החסידיים: רבי ישראל בעל שם טוב (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער 'המגיד ממעזריטש'; אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, בנו רבי דובער, אדמו"ר האמצעי; רבי מנחם מענדל, אדמו"ר הצמח צדק; בנו האדמו"ר רבי שמואל אדמו"ר המהר"ש; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב. כמו כן מקובל שבאים גם אושפיזין לשמיני עצרת -אדמו"ר הריי"צ רבי יוסף-יצחק; ובשמחת תורה מגיע הרבי.

ארגון הכנסת אורחים

ערך מורחב – אש"ל הכנסת אורחים

ארגון אש"ל הכנסת אורחים הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים.

הארגון נוסד לקראת חודש תשרי תשל"ב על ידי הרב משה ירוסלבסקי, שאף שימש כמנהל הארגון לאורך עשרות שנים, וזכה לעידודים רבים מהרבי. מספר פעמים הרבי אף ביקר בחדר האוכל של האורחים, והביע את שביעות רצונו, תוך שהוא מברך את הרב ירוסלבסקי בברכות רבות[6].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הכנסת אורחים - אש"ל - במדור 'סוגיות בתורת הרבי', שבועון התקשרות פרשת וירא תשפ"א עמוד 7

קישורים חיצוניים

מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז, עמוד א'
  2. ^ בראשית, וירא
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכז עמוד א
  4. ^ מסכת שבת, יח , א
  5. ^ בבא מציעא דף פ"ו ע"ב.
  6. ^ סקירה נרחבת על פעילותו של ר' משה בגליון לד של 'ועד תלמידי התמימים העולמי' עמ' 24 ואילך.