שכר ועונש – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== יעודים גשמיים ושכר מצוות == | == יעודים גשמיים ושכר מצוות == | ||
===== יעודים גשמיים ("שכר" גשמי) ===== | ===== יעודים גשמיים ("שכר" גשמי) ===== | ||
"יעודים (גשמיים) שבתורה" (אינו ענין צדדי, כ"א) כ"א קשור לעצם ציווי קיום התורה ומצוות. כאדון שנותן ההצטרכויות של העבד בכדי שיעבדו יותר טוב. א"כ אינו "שכר" (לאחרי העבודה), כ"א כעין הכשר (וקודם) להעבודה. שיסיר המונעים אותנו מלעשותה. וזהו הכרח כביכול, שיהי' לנו ההכרחיות עבור קיום המצוות. וזהו בשווה בכל מצוות התורה (כי זיל בתר טעמא). | "יעודים (גשמיים) שבתורה" (אינו ענין צדדי, כ"א) כ"א קשור לעצם ציווי קיום התורה ומצוות. כאדון שנותן ההצטרכויות של העבד בכדי שיעבדו יותר טוב. א"כ אינו "שכר" (לאחרי העבודה), כ"א כעין הכשר (וקודם) להעבודה. שיסיר המונעים אותנו מלעשותה. וזהו הכרח כביכול, שיהי' לנו ההכרחיות עבור קיום המצוות. וזהו בשווה בכל מצוות התורה (כי זיל בתר טעמא). | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
"שכר מצוות בהאי עלמא ליכא" | "שכר מצוות בהאי עלמא ליכא" | ||
א- עיקר השכר "הקרן": קימת לעוה"ב. בלשון הרמב"ם מתן שכרן של מצוות... היא העוה"ב. | א- עיקר השכר "הקרן": קימת לעוה"ב. בלשון הרמב"ם מתן שכרן של מצוות... היא העוה"ב. | ||
במצוות מסויימות – מצוות שבין אדם לחברו (כי אפילו אם יש לו כוונה הפכית, חברו נהנה, ויש לו מצוות אפילו שלא ברצון [כמו נפל מידו סלע ומצאה עני]) – אדם אוכל{{הערה|ת"ק סוף מסכת חולין. וסתם משנה ריש מס' פאה, וכ"ה להלכה ברמב"ם. | במצוות מסויימות – מצוות שבין אדם לחברו (כי אפילו אם יש לו כוונה הפכית, חברו נהנה, ויש לו מצוות אפילו שלא ברצון [כמו נפל מידו סלע ומצאה עני]) – אדם אוכל{{הערה|ת"ק סוף מסכת חולין. וסתם משנה ריש מס' פאה, וכ"ה להלכה ברמב"ם. | ||
אמנם רבי יעקב במשנה (חולין שם) סובר שאין אדם אוכל אפילו פירותיהן בעוה"ז, רק בעוה"ב "למען יאריכון ימיך", ליום שכולו ארוך.}} "פירותיהן" (הפירות של השכר, לא עיקר השכר) בעוה"ז{{הערה|לקו"ש חי"ט פ' תצא שיחה א, ע' 197 ואילך. וש"נ.}}. | אמנם רבי יעקב במשנה (חולין שם) סובר שאין אדם אוכל אפילו פירותיהן בעוה"ז, רק בעוה"ב "למען יאריכון ימיך", ליום שכולו ארוך.}} "פירותיהן" (הפירות של השכר, לא עיקר השכר) בעוה"ז{{הערה|לקו"ש חי"ט פ' תצא שיחה א, ע' 197 ואילך. וש"נ.}}. | ||
== סוגי היעודים והשכר == | == סוגי היעודים והשכר == | ||
==== סוגי יעודים גשמיים ==== | ==== סוגי יעודים גשמיים ==== | ||
א) מילוי צרכי האדם, ענינים הכרחיים, "לחם לאכול ובגד ללבוש" — כדי שהאדם יוכל לחיות ולהתקיים. | א) מילוי צרכי האדם, ענינים הכרחיים, "לחם לאכול ובגד ללבוש" — כדי שהאדם יוכל לחיות ולהתקיים. | ||
| שורה 53: | שורה 51: | ||
=== מקבלים או נוטלים את השכר === | === מקבלים או נוטלים את השכר === | ||
היעודים גשמיים מקבלים מהקב"ה, ואין צריכים לעוד פעולה בזה. | היעודים גשמיים מקבלים מהקב"ה, ואין צריכים לעוד פעולה בזה. | ||
לעומת זאת השכר דלעתיד לבא, צריך פעולה של נטילת השכר, כי אפשר להיות עסוק רק בלהנות מ[[זיו השכינה]] במקום ליטול את השכר{{הערה|שם=הדרן}}. | לעומת זאת השכר דלעתיד לבא, צריך פעולה של נטילת השכר, כי אפשר להיות עסוק רק בלהנות מ[[זיו השכינה]] במקום ליטול את השכר{{הערה|שם=הדרן}}. | ||
| שורה 77: | שורה 75: | ||
== התשלום בזמן או באיחור == | == התשלום בזמן או באיחור == | ||
ישנה מצווה שבעה"ב צריך לשלם '''מיד''' אחרי גמר העבודה "ביומו תתן שכרו" – והקב"ה מקיים בעצמו את אותן המצוות שמצווה את ישראל "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל". האם אחרי כל מצוה הקב"ה צריך כבי' לשלם מיד? | ישנה מצווה שבעה"ב צריך לשלם '''מיד''' אחרי גמר העבודה "ביומו תתן שכרו" – והקב"ה מקיים בעצמו את אותן המצוות שמצווה את ישראל "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל". האם אחרי כל מצוה הקב"ה צריך כבי' לשלם מיד? | ||
==== ביאור א ==== | ==== ביאור א ==== | ||
| שורה 91: | שורה 89: | ||
(ולכן ישנם גם תשלומים באמצע ולפני סיום העבודה. כי רואים בהלכה ש"כי תבא בכרם רעך, ואכלת ענבים כנפשך שבעך" – לפועלים מותר לאכול ממה שהן עושין בו (אפילו בבהמה "לא תחסום שור בדישו"). ולכן מכיון שישראל נמצאים בכרמו של הקב"ה, לוקחים הם את כל הצרכים שלהם ממה שהן עושין). | (ולכן ישנם גם תשלומים באמצע ולפני סיום העבודה. כי רואים בהלכה ש"כי תבא בכרם רעך, ואכלת ענבים כנפשך שבעך" – לפועלים מותר לאכול ממה שהן עושין בו (אפילו בבהמה "לא תחסום שור בדישו"). ולכן מכיון שישראל נמצאים בכרמו של הקב"ה, לוקחים הם את כל הצרכים שלהם ממה שהן עושין). | ||
ועוד יותר עמוק, בהעבודה יש לא רק "קבלנות" כ"א גם "שותפות", היינו שישראל הם שותפים עם הקב"ה. כמו מי (הקב"ה) שיש לו "ביצים" (עולם) ונותן אותן ל"בעל התרנגולין" (ישראל), להושיב התרנגולין עליהם, עד שיצאו האפרוחין (שע"י עבודת בנ"י יתגלה האלקות שבהעלם בעולם), ויגדל אותן, והרווח ביניהם (לעתיד לבא, יחלקו את הרווח: הקב"ה מתענג מזה שנשלם הכוונה שנתאווה לדירה בתחתונים, וישראל יהי' להם התענוג מהגילוי אלקות שפעלו ע"י עבודתם, יראו את כבוד ה', האור אלקי שנמשך ע"י קיום המצוות). | ועוד יותר עמוק, בהעבודה יש לא רק "קבלנות" כ"א גם "שותפות", היינו שישראל הם שותפים עם הקב"ה. כמו מי (הקב"ה) שיש לו "ביצים" (עולם) ונותן אותן ל"בעל התרנגולין" (ישראל), להושיב התרנגולין עליהם, עד שיצאו האפרוחין (שע"י עבודת בנ"י יתגלה האלקות שבהעלם בעולם), ויגדל אותן, והרווח ביניהם (לעתיד לבא, יחלקו את הרווח: הקב"ה מתענג מזה שנשלם הכוונה שנתאווה לדירה בתחתונים, וישראל יהי' להם התענוג מהגילוי אלקות שפעלו ע"י עבודתם, יראו את כבוד ה', האור אלקי שנמשך ע"י קיום המצוות). | ||
אך גם בשעת העבודה "בעל הביצים" (הקב"ה) צריך לתת ל"בעל התרגולים" (ישראל) "שכר עמלו ומזונו... בכל יום" (שזהו השכר בעוה"ז – "יעודים גשמיים שבתורה", בכדי שיוכלו לפעול עבודתם כראוי){{הערה|שם=לקוטי}}. | אך גם בשעת העבודה "בעל הביצים" (הקב"ה) צריך לתת ל"בעל התרגולים" (ישראל) "שכר עמלו ומזונו... בכל יום" (שזהו השכר בעוה"ז – "יעודים גשמיים שבתורה", בכדי שיוכלו לפעול עבודתם כראוי){{הערה|שם=לקוטי}}. | ||
| שורה 101: | שורה 99: | ||
עומדים אנו עכשיו בסיום וסוף של [[מעשינו ועבודתינו]], ובהתחלת תקופת השכר "מתן שכרן של צדיקים". | עומדים אנו עכשיו בסיום וסוף של [[מעשינו ועבודתינו]], ובהתחלת תקופת השכר "מתן שכרן של צדיקים". | ||
בהתאם לכך צריכה להיות ה[[לימוד עניני גאולה ומשיח|לימוד בעניני גאולה ומשיח]], ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מתוך [[שמחה]], ובמיוחד בשייכות [[נישואין | בהתאם לכך צריכה להיות ה[[לימוד עניני גאולה ומשיח|לימוד בעניני גאולה ומשיח]], ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מתוך [[שמחה]], ובמיוחד בשייכות ל[[נישואין]], בדוגמא ל"אז ימלא שחוק פינו", בלשון הווה{{הערה|שם=תצא}}. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[גיהנום]] | * [[גיהנום]] | ||
* [[גן עדן]] | * [[גן עדן]] | ||