לדלג לתוכן

משולם ידידיה קוראטין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 66: שורה 66:
*'''משפיע מסור''', הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], הרב [[נפתלי גוטליב]], ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 145-152.
*'''משפיע מסור''', הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], הרב [[נפתלי גוטליב]], ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 145-152.
*'''בשביל בחורים כאלו ייסדתי את תומכי תמימים''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 1976 עמוד 82.
*'''בשביל בחורים כאלו ייסדתי את תומכי תמימים''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 1976 עמוד 82.
*'''[https://drive.google.com/file/d/1kiu8XvdtEEFZzc1T0XyJsTheLujQy1OF/view שילם]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 241 עמ' 16 ואילך.
*[[שמואל קראוס]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תיאור תולדותיו של ר' שילם. פרק ראשון, '''[https://drive.google.com/file/d/1kiu8XvdtEEFZzc1T0XyJsTheLujQy1OF/view שילם]''', גליון 241 עמ' 16 ואילך. פרק שני, '''[https://drive.google.com/file/d/1TVJfA9WEt6V778oMp0mkoP3OHZm2VJg6/view "נוגע לו בנפשו ממש"]''', גליון 242 עמ' 44 ואילך. פרק שלישי, '''[https://drive.google.com/file/d/12QP-GogXNbPejBrpOE3AwVyiILuaJA71/view הברווזון ששחה מהר...]''', גליון 243 עמ' 44 ואילך. פרק רביעי, '''[https://drive.google.com/file/d/1N7Jd37LWMY3uwJqAyGju97On3Vt2xkRx/view "רוחנו הסוער לא יקום לדממה"]''', גליון 244 עמ' 44 ואילך.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה אחרונה מ־05:22, 22 בפברואר 2026

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב המשפיע החסיד משולם ידידיה גוטליב קוראטין (מכונה בפי חסידים ר' שילם, או ר' שילם דיסנער על שם עיירת מוצאו) (תרמ"ה (בערך) - תרע"ט) היה ה'חוזר' הראשי אצל הרבי הרש"ב ומגדולי המשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש והעמיד דורות של חסידים עובדי השם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד באיזור שנת תרמ"ה בעיירה דיסנה אשר בפלך וויטבסק.

ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו על הידור בקיום המצוות, אביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות.

בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר, בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו.

כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' ישראל טופאז שנמנה עם חסידי חב"ד, לנסוע לליובאוויטש לישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש". כשבא ללמוד בתומכי תמימים שבליובאוויטש בקיץ תרס"א היה לבוש כמו סטודנט שיצא מבית ספר תיכון, עם כובע מבריק וסמל הגימנסיה על כובעו. וביקש להתקבל לישיבה, בתחילה סירב המשפיע בישיבה הרב שמואל גרונם אסתרמן לקבלו. ר' שילם פרץ בבכי בהביעו רצונו להיכנס לישיבה ובסופו של דבר התקבל ללמוד במחלקת הישיבה בעיר הראדישץ הסמוכה לליובאוויטש בהנהלתו של המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין.

היה לו ראש טוב מאוד והוא גם התמיד בלימודו. לאחר כמה שנים נהיה 'חוזר' אצל הרבי הרש"ב, הוא היה זוכר כל מילה ממש. הרבי הרש"ב התבטא עליו ש'בשביל כאלו התייסדה תומכי תמימים' וכן 'בדוד (הורדוקער) ובשילם הוצאתי את ה'קרן' מתומכי תמימים ושאר הבחורים הם ריווח נקי'.

עז היה רצונו לעקור לגמרי את לימודי החול שלמד בציערותו, כשרצה לכתוב מכתב, היה מבקש ממישהו אחר שיכתוב לו את הכתובת בשפה הרוסית - למרות שידע רוסית היטב - רק כדי לעקור לגמרי את לימודי החול שינק בילדותו.

בשנת תרס"ג, נסע ר' שילם לליובאוויטש. בשנת תרס"ה מונה כחבר ב"ועד תלמידי הישיבה" וכחוזר ראשי.

עבודתו בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר חג השבועות תרס"ה נשא את הרבנית גוטע ביילא[1] בת הרב מנחם מענדל הילביץ רבה של זעמבין.

לאחר נישואיו שאלו את השאלות שהתעוררו בבית הרב את ר' שילם, זאת למרות שהמו"צ בליובאוויטש היה ר' דוד יעקבסון.

בחורף תרע"ב מונה ר' שילם למשגיח ומשפיע ראשי, והייתה לו השפעה מכרעת ועיקרית על הבחורים. הוא היה מתוועד עם התלמידים בעיקר על חשיבות 'עבודת התפילה' באריכות וניתן לומר שהיה הדמות המשמעותית בישיבה[2]. במהלך השנים, רמז המשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן שר' שילם 'השיג אותו' בעבודת השם.

בשנת תרע"ח בעת מלחמת העולם הראשונה יצא ר' שילם כשד"ר עבור הישיבה.

בשנת תרע"ט עברה הישיבה - ור' שילם ומשפחתו איתה - לקרמנצ'וג.

ר' שילם היה 'עובד'. הוא היה לומד חסידות בשופי, ובשבת קודש התפלל כל היום כולו. במוצאי שבת, היה מתיישב ללמוד נגלה, והיה לומד כל הלילה. בחינת ה'שוב' שלאחר ה'רצוא'.

פעם התלונן ר' שמואל גרונם אסתרמן (ששימש אז כמשפיע בישיבה) בפני הרבי הרש"ב, ש'לא מבינים באחדות השם'. הרבי הרש"ב תמה ותיקן אותו באומרו 'לא מבינים בשלימות' ותוך כדי הצביע על ר' שילם (ששימש כמשגיח אז), בהפלאה על הבנתו הטובה בחסידות, 'הוא מבין גם'[3].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שילם נפטר בגיל צעיר ממחלת ריאות חריפה, בשבת פרשת שופטים, ה' אלול תרע"ט, והוא בן ל"ד שנים בלבד.

כשנפטר אמר עליו הרבי הרש"ב שפטירתו מהווה 'מהלומה לעולם' ו'אין כמו שילם' וכן 'משפיע כזה לא ימצא במהרה'. הרבי הריי"צ התבטא עליו - אני מקנא בר' שילם - הוא נמצא כבר ב'גן עדן' ושומע דא"ח מאדמו"ר הרש"ב.

מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו ב'שנה' של פטירתו, ואף ר' שילם נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו[4].

רעייתו האריכה ימים אחריו, בשנת תשכ"ו עלתה לארץ הקודש והתיישבה בכפר חב"ד, ואף הספיקה לנסוע לרבי וזכתה להיכנס ליחידות ממושכת, וכעבור מספר שנים נפטרה בכ"ה ניסן תשל"ג, בגיל 83.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ נפטרה בכ"ה ניסן תשל"ג.
  2. ^ בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב חיים שלום דייטש וכן בספר 'המשפיע ר' שלמה חיים' בעריכת הרב ישראל אלפנביין
  3. ^ בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב חיים שלום דייטש
  4. ^ מנחם מענדל קסטל אשכבתא דרבי - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.
  5. ^ נולדה כשנה וחצי לאחר ר' שניאור זלמן.
  6. ^ מפי בנו, ר' שניאור זלמן. ר' שילם עמ' 45 הערה 64.