שניאור זלמן קוראטין
הרב שניאור זלמן קוראטין (י"ב כסלו תרד"ע - י' תמוז תשס"א) היה מחסידי חב"ד בברינוא, צרפת.
תולדות חיים עריכה
נולד בליובאוויטש בי"ב כסלו תרד"ע לאביו ר' משולם ידידיה קוראטין שהיה משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
בברית המילה שלו השתתף אדמו"ר הריי"צ שכובד בסנדקאות[1], והוא נקרא בשם שניאור זלמן על שם אדמו"ר הזקן[2].
בקיץ תרע"ח עזבה המשפחה את ליובאוויטש, ביחד עם תלמידי הישיבה, ועברה לקרמנצ'וג, שם נפתחה מחלקה חדשה של הישיבה. כעבור שנה, באלול תרע"ט נפטר אביו בדמי ימיו. בני המשפחה - אמו מרת גוטע ביילא, ר' זלמן, אחיו ר' אברהם יהושע, ואחותו פרומע טריינא עברו לזעמבין, שם התגוררו בבית אבי אמו, ר' מנחם מענדל הילביץ אשר כיהן כרב העיר.
בבית הסב חונכו ר' זלמן שבפטירת אביו היה בן חמש וחצי ואחיו הגדול ר' אברהם יהושע - שהי' אז כבן שמונה - בדרכי התורה והחסידות. לשלטונות הסובייטים נודע כי הרב של זעמבין מסרב לשלוח את נכדיו ללמוד בבית הספר הממשלתי, והם דאגו להענישו על כך, בין היתר גם בהחרמת ביתו.
כאשר בגרו הבנים הם נשלחו ללמוד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות דאז. ר' זלמן למד בישיבת תומכי תמימים בנעוול, פולוצק[3] חרקוב, יקטרינוסלב ורוסטוב[4].
לימודיו ברוסטוב היו בשנת תר"צ, ומשם עבר לסנובסק, שם שהה שוב במחיצת סבו, אשר הוגלה לשם ע"י השלטונות.
בתקופת המלחמה גוייס ר' זלמן לצבא הרוסי ובמהלך האירועים איבד את רגלו. אחיו הבכור - ר' אברהם יהושע הי"ד - מנבחרי התמימים - גוייס אף הוא ומאז שנת תש"ה נעדר ועקבותיו לא נודעו.
בשנת תש"ו נישא לזוגתו מרת חנה בסמרקנד[5].
בשנת תשכ"ו עלתה אמו לארץ הקודש ושנה לאחר מכן נסעה לרבי ונכנסה ליחידות כאשר קודם לכן הגישה פדיון-נפש עבור בנה שלא קיבל אשרת יציאה מרוסיה בהזכירה רק את שמו השני - זלמן. במהלך אותה יחידות היא סיפרה לרבי כמה סיפורים על ר' שילם ועל ליובאוויטש, ביניהם גם סיפור הברית של י"ט כסלו. אחרי ששמע את הסיפור אמר הרבי: "אם כן הרי שמו של הבן הוא שניאור זלמן!" והוסיף זאת בכתב ידו על הפ"נ[6].
בשנת תשל"ו יצא מרוסיה עם זוגתו מרת חנה ושתי בנותיו תחי', וקבע את מגוריו בברינוא שבצרפת.
ר' זלמן הי' לומד בחברותא בישיבה בברינוא עם ר' זאוויל איידלקופ ור' בערל גורעוויטש. בין השאר היו לומדים כל יום לאחר התפילה שלושה פרקי רמב"ם וגמרא. במסגרת החברותא הזאת הספיקו ללמוד יחד כמחצית הש"ס. בשנים המאוחרות יותר היה ר' זלמן בא כל בוקר ולוקח את ר' בערל במכונית לברינואה[7].
ר' זלמן נודע כבעל שכל חריף ובעל אימרות שנונות, אהב את האמת ושפע חסד לכל.
נפטר בי' תמוז תשס"א בגיל 87 ונטמן למחרת בעיירה יער הסמוכה[8].
כיום דרים בני משפחתו בברינוא.
הערות שוליים
- ^ היות ולא הי' אז אביו - אדמו"ר מוהרש"ב - בליובאוויטש.
- ^ בתחילה חשש אביו לקרוא לו בשם זה וחשב להתחכם ולקרוא לו על שם סבו של הרך הנולד ר' זלמן קורניצער אך בסופו של דבר היות שלא יכל לקרוא לו בשם זה היות ולר' זלמן קורניצער קראו גם בשם משולם כשמו, הוכרח לקרוא לו בשם שניאור זלמן כשמו של אדמו"ר הזקן.
- ^ ראה תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' עדר.
- ^ ראה שם, עמ' רסא.
- ^ בית משיח גליון 1372 עמ' 39-40.
- ^ מפי ר' שניאור זלמן ששמע זאת מאמו.
- ^ ר' בערל - חסיד ומחנך, עמ' 255.
- ^ בית משיח גליון 329 עמ' 70.