אורי יהודה כהן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' אורי יהודה כהן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]] [[רב (תואר)|הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], הוא פעל להקמת מוסדות חינוך, כולל [[ישיבה]] ו"[[חדר]]", תרם להצלת יהודים במהלך המלחמה ולאחריה, ומילא שליחויות רבות ברחבי העולם בהוראת [[הרבי]]{{הערה|חלק מהשליחויות, וככל הנראה רובן, עדיין לא נחשפו לציבור, וכנראה לא יחשפו. וראה חלק קטן מהנ"ל בתשורות שיצאו בחתונות צאצאיו.}}. | [[קובץ:ר' אורי יהודה כהן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]] | ||
[[רב (תואר)|הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], הוא פעל להקמת מוסדות חינוך, כולל [[ישיבה]] ו"[[חדר]]", תרם להצלת יהודים במהלך המלחמה ולאחריה, ומילא שליחויות רבות ברחבי העולם בהוראת [[הרבי]]{{הערה|חלק מהשליחויות, וככל הנראה רובן, עדיין לא נחשפו לציבור, וכנראה לא יחשפו. וראה חלק קטן מהנ"ל בתשורות שיצאו בחתונות צאצאיו.}}. | |||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
== הקמת ה"חדר" בהולנד == | == הקמת ה"חדר" בהולנד == | ||
[[קובץ:אורי בעת בנית הקמפוס.jpg|ממוזער|שמאל|ר' אורי בעבודות בניית הקמפוס החינוכי]] [[קובץ:הקמפוס החינוכי שהקים אורי.jpg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי שהקים אורי]] ב-[[תשרי]] [[תשל"ה]], בעקבות ביקורו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב [[יצחק פורסט]]. המורה הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי. | [[קובץ:אורי בעת בנית הקמפוס.jpg|ממוזער|שמאל|ר' אורי בעבודות בניית הקמפוס החינוכי]] | ||
[[קובץ:הקמפוס החינוכי שהקים אורי.jpg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי שהקים אורי]] | |||
ב-[[תשרי]] [[תשל"ה]], בעקבות ביקורו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב [[יצחק פורסט]]. המורה הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי. | |||
ה"חדר" התפתח והפך לתלמוד תורה, שכיום מונה מאות תלמידים באמסטרדם. בתחילה{{הערה|וגם בהמשך...}} נתקל אורי בהתנגדות מצד גורמים בקהילה, שטענו כי המוסד מעורר מחלוקות, מאחר שכבר קיים בית ספר יהודי בעיר{{הערה|בית הספר היה יהודי מבחינת תלמידיו, אך לא כלל תכנים יהודיים משמעותיים בתוכנית הלימודים.}}. אורי ספג איומים ואף תקיפה פיזית{{הערה|אחד המתנגדים הגדיל לעשות וסטר לאורי בפני המתפללים, ואחרים איימו עליו ועל משפחתו.}}. הוא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת המוסד, שגדל במהירות. בתחילה התקיים ה"חדר" בביתו, ולאחר מכן השתלט על מבנה בית ספר סמוך שלא פעל, למרות התנגדות השלטונות{{הערה|אורי לקח את התלמידים למבנה בית ספר סמוך שלא פעל, וסירב לפנותו עד שהשלטונות יספקו מבנה מתאים.}}. לאחר גידול במספר התלמידים, ה"חדר" זכה להכרה רשמית ממשרד החינוך ההולנדי, אך נתקל במגבלות חוקיות שאסרו לימודי קודש בבתי ספר ממשלתיים{{הערה|חוק השוויון בהולנד אסר הקדשת שעות ללימודי דת בבתי ספר הנתמכים על ידי הממשלה.}}. אורי ניהל משא ומתן עם בכירים במשרד החינוך, ובסופו של דבר השיג שינוי בחוק שאפשר לימודי קודש. | ה"חדר" התפתח והפך לתלמוד תורה, שכיום מונה מאות תלמידים באמסטרדם. בתחילה{{הערה|וגם בהמשך...}} נתקל אורי בהתנגדות מצד גורמים בקהילה, שטענו כי המוסד מעורר מחלוקות, מאחר שכבר קיים בית ספר יהודי בעיר{{הערה|בית הספר היה יהודי מבחינת תלמידיו, אך לא כלל תכנים יהודיים משמעותיים בתוכנית הלימודים.}}. אורי ספג איומים ואף תקיפה פיזית{{הערה|אחד המתנגדים הגדיל לעשות וסטר לאורי בפני המתפללים, ואחרים איימו עליו ועל משפחתו.}}. הוא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת המוסד, שגדל במהירות. בתחילה התקיים ה"חדר" בביתו, ולאחר מכן השתלט על מבנה בית ספר סמוך שלא פעל, למרות התנגדות השלטונות{{הערה|אורי לקח את התלמידים למבנה בית ספר סמוך שלא פעל, וסירב לפנותו עד שהשלטונות יספקו מבנה מתאים.}}. לאחר גידול במספר התלמידים, ה"חדר" זכה להכרה רשמית ממשרד החינוך ההולנדי, אך נתקל במגבלות חוקיות שאסרו לימודי קודש בבתי ספר ממשלתיים{{הערה|חוק השוויון בהולנד אסר הקדשת שעות ללימודי דת בבתי ספר הנתמכים על ידי הממשלה.}}. אורי ניהל משא ומתן עם בכירים במשרד החינוך, ובסופו של דבר השיג שינוי בחוק שאפשר לימודי קודש. | ||