פרשת בראשית – הבדלי גרסאות
מ ←הפרשה בקצרה: בעצם, הוספתי יותר סדר לימים וקישורים והזכרה של הזוהר הקדוש ביום הראשון, , הוספת מקור, עיצוב תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הפרשה פותחת בתיאור בריאת העולם. התורה מפרטת בעיקר אודות הנבראים העיקריים והכלליים - האור והחושך, השמים, הים והיבשה, עולם הצומח, השמש, הירח והכוכבים, עולם החי והאדם. | הפרשה פותחת בתיאור בריאת העולם. התורה מפרטת בעיקר אודות הנבראים העיקריים והכלליים - האור והחושך, השמים, הים והיבשה, עולם הצומח, השמש, הירח והכוכבים, עולם החי והאדם. | ||
יום ראשון - בריאת האור וחומרי יסוד של הבריאה כמו מים, אוויר ואדמה, כשהם מעורבים זה בזה. הבדלת האור מהחושך, מאפשרת הגדרה ראשונה של יממה - היום הראשון לבריאה. | |||
יום שני - הגדרת המושגים ארץ ושמים תוך פינוי החלל שביניהם ממים. | |||
יום שלישי - הקווית המים אל חלק משטח כדור הארץ והגדרת ים ויבשה. בציווי ה', מוציאה הארץ מיני צומח, עשבים ועצים. | |||
יום רביעי - בריאת גרמי השמים - שמש, ירח וכוכבים וחלוקת המשמרות והתפקידים ביניהם. | |||
יום חמישי - בריאת דגים ויצורי המים, עופות וכל בעלי הכנף. | |||
יום שישי - בריאת כל היצורים החיים על האדמה, ובריאת האדם. האדם מתואר כיצור הנברא בצלם אלוקים ומקבל את הסמכות למשול בכל הנבראים שבים וביבשה. | |||
===השבת=== | ===השבת=== | ||
| שורה 26: | שורה 21: | ||
===האדם ותפקידו=== | ===האדם ותפקידו=== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[אדם הראשון]], [[בריאת אדם וחווה]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[אדם הראשון]], [[בריאת אדם וחווה]]}} | ||
העולם לא יכול להגיע לשלמותו ותכליתו ללא עבודת האדם. התורה ממחישה זאת באומרה ששיח ה[[שדה]] לא צומח ללא גשם, ואת הגשם אין ה' מוריד כי אין אדם לעבוד את האדמה. ואכן, את בריאת האדם מתארת התורה בשונה מיתר הנבראים. | העולם לא יכול להגיע לשלמותו ותכליתו ללא עבודת האדם. התורה ממחישה זאת באומרה ששיח ה[[שדה]] לא צומח ללא גשם, ואת הגשם אין ה' מוריד כי אין אדם לעבוד את האדמה. | ||
ואכן, את בריאת האדם מתארת התורה בשונה מיתר הנבראים. בריאתו היא מחומר גשמי, אך [[הקב"ה]] נופח באפיו נשמת חיים המבדילה אותו מיתר הנבראים. | |||
בריאתו היא מחומר גשמי, אך [[הקב"ה]] נופח באפיו נשמת חיים המבדילה אותו מיתר הנבראים. את האדם מניח הקב"ה ב[[גן עדן]]. זהו גן שבו צומחים שני עצים מיוחדים - [[עץ החיים]] שלפירותיו סגולת חיי נצח, ו[[עץ הדעת]] שבאכילת פירותיו נחשפים למושגי הטוב והרע שבעולם. ה' מצווה על האדם לשמור על הגן ולא לאכול מפרי עץ הדעת. | את האדם מניח הקב"ה ב[[גן עדן]]. זהו גן שבו צומחים שני עצים מיוחדים - [[עץ החיים]] שלפירותיו סגולת חיי נצח, ו[[עץ הדעת]] שבאכילת פירותיו נחשפים למושגי הטוב והרע שבעולם. ה' מצווה על האדם לשמור על הגן ולא לאכול מפרי עץ הדעת. | ||
===בריאת האשה=== | ===בריאת האשה=== | ||
ה' אינו רוצה להשאיר את האדם לבדו בעולם, ויוצר מאחת מצלעותיו את האישה. מכאן תכונת היסוד באדם לדבוק באשה ולהקים עמה את התא המשפחתי.ה' מביא לפני האדם את כל בעלי החיים, כמי שתפקידו לשלוט בעולם החי והצומח, כדי שייתן להם את שמם הראוי. בהמשך, לאחר תיאור חטא עץ הדעת, מספרת התורה (ג, כ), כי גם לאשתו נתן האדם שם - חוה, כי היא אם כל חי. | ה' אינו רוצה להשאיר את האדם לבדו בעולם, ויוצר מאחת מצלעותיו את האישה. מכאן תכונת היסוד באדם לדבוק באשה ולהקים עמה את התא המשפחתי. | ||
ה' מביא לפני האדם את כל בעלי החיים, כמי שתפקידו לשלוט בעולם החי והצומח, כדי שייתן להם את שמם הראוי. בהמשך, לאחר תיאור חטא עץ הדעת, מספרת התורה (ג, כ), כי גם לאשתו נתן האדם שם - חוה, כי היא אם כל חי. | |||
===חטא עץ הדעת=== | ===חטא עץ הדעת=== | ||
{{ערך מורחב|חטא עץ הדעת}} | {{ערך מורחב|חטא עץ הדעת}} | ||
הנחש הקדמוני, שונה ומתוחכם בהרבה מהנחש אותו אנו מכירים כיום. הוא פונה לאישה ומפתה אותה לאכול מפרי [[עץ הדעת]] האסור באכילה. האישה אוכלת, ומפתה גם את בעלה לאכול מהפרי. אכילת פרי הדעת, יוצרת אצל שניהם תחושת אי-נוחות מהיותם ערומים, והם תופרים לעצמם חגורות מעלי התאנה.[[הקב"ה]] כועס על הנחש המחטיא ועל האדם והאישה החוטאים. על הנחש נגזר להיות ארור מכל חית ה[[שדה]] ולזחול על גחונו, כשהוא נמצא בעימות מתמיד עם האדם. האישה נידונה לקושי בהריון ובלידה ולתשוקה אל הגבר שימשול בה. האדם, נידון למלחמה מתמדת בהשגת הפרנסה מן האדמה שנתקללה אף היא בגינו. האדם גם נידון לשוב לאחר שנות חייו אל האדמה ממנה נברא. הקב"ה מגרש את אדם וחוה מגן עדן, וחוסם את האפשרות לחזור אליו. | הנחש הקדמוני, שונה ומתוחכם בהרבה מהנחש אותו אנו מכירים כיום. הוא פונה לאישה ומפתה אותה לאכול מפרי [[עץ הדעת]] האסור באכילה. האישה אוכלת, ומפתה גם את בעלה לאכול מהפרי. אכילת פרי הדעת, יוצרת אצל שניהם תחושת אי-נוחות מהיותם ערומים, והם תופרים לעצמם חגורות מעלי התאנה. | ||
[[הקב"ה]] כועס על הנחש המחטיא ועל האדם והאישה החוטאים. על הנחש נגזר להיות ארור מכל חית ה[[שדה]] ולזחול על גחונו, כשהוא נמצא בעימות מתמיד עם האדם. האישה נידונה לקושי בהריון ובלידה ולתשוקה אל הגבר שימשול בה. האדם, נידון למלחמה מתמדת בהשגת הפרנסה מן האדמה שנתקללה אף היא בגינו. האדם גם נידון לשוב לאחר שנות חייו אל האדמה ממנה נברא. | |||
הקב"ה מגרש את אדם וחוה מגן עדן, וחוסם את האפשרות לחזור אליו. | |||
===קין והבל=== | ===קין והבל=== | ||
אדם וחווה מביאים לעולם שני ילדים - [[קין]] ו[[הבל]]. קין, עובד אדמה, מחליט להביא מנחה מפרי האדמה לה'. אך הוא מביא מנחה עלובה. לעומתו הבל, רועה הצאן, מביא ממבחר עדריו. ה' מקבל את מנחת הבל ודוחה את מנחת אחיו. בראות ה' את אכזבתו של קין הוא מסביר לו את יסוד הבחירה החופשית, את הצורך לגבור על יצר-הרע המסית את האדם לדבר עבירה. | אדם וחווה מביאים לעולם שני ילדים - [[קין]] ו[[הבל]]. | ||
קין, עובד אדמה, מחליט להביא מנחה מפרי האדמה לה'. אך הוא מביא מנחה עלובה. לעומתו הבל, רועה הצאן, מביא ממבחר עדריו. ה' מקבל את מנחת הבל ודוחה את מנחת אחיו. בראות ה' את אכזבתו של קין הוא מסביר לו את יסוד הבחירה החופשית, את הצורך לגבור על יצר-הרע המסית את האדם לדבר עבירה. | |||
קין הפגוע ומקנא, מנצל את היותם לבד בשדה, והורג את הבל אחיו. | קין הפגוע ומקנא, מנצל את היותם לבד בשדה, והורג את הבל אחיו. | ||
הקב"ה כועס על קין ומגרשו מעל אדמתו. | הקב"ה כועס על קין ומגרשו מעל אדמתו. | ||
| שורה 44: | שורה 43: | ||
===עשרה דורות מאדם עד נח=== | ===עשרה דורות מאדם עד נח=== | ||
הדמות המשמעותית הבאה בסיפור התפתחות העולם הוא [[נח]], הצדיק בדור [[המבול]]. התורה מונה בפירוט אך בלא להרבות בסיפורי דברים | הדמות המשמעותית הבאה בסיפור התפתחות העולם הוא [[נח]], הצדיק בדור [[המבול]]. התורה מונה בפירוט אך בלא להרבות בסיפורי דברים, את הצאצאים של אדם וחוה עד להולדת נח והולדת שלושת בניו שם חם ויפת. | ||
תוך כדי פירוט סדר הדורות אנו לומדים, כי אנשי הדורות ההם חיו שנים רבות. השיא שייך למתושלח שחי 969 שנה. | |||
את הצאצאים של אדם וחוה עד להולדת נח והולדת שלושת בניו שם חם ויפת. תוך כדי פירוט סדר הדורות אנו לומדים, כי אנשי הדורות ההם חיו שנים רבות. השיא שייך למתושלח שחי 969 שנה. | |||
בני התקופה ההיא הכעיסו את הקב"ה, בורא העולם, במעשיהם. ה' מחליט למחות את כל המין האנושי, ואת כל בעלי החיים למיניהם, מלבד נח שמצא חן בעיניו וקומץ בעלי חיים שיישארו לצורך הקמת העולם החדש. | בני התקופה ההיא הכעיסו את הקב"ה, בורא העולם, במעשיהם. ה' מחליט למחות את כל המין האנושי, ואת כל בעלי החיים למיניהם, מלבד נח שמצא חן בעיניו וקומץ בעלי חיים שיישארו לצורך הקמת העולם החדש. | ||