רש"י – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 | חיבוריו = פירוש על מרבית ה[[תנ"ך]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]
 }}
-'''רבנו שלמה יצחקי''' הנודע בכינויו '''רש"י'''{{הערה|יש האומרים שהכוונה בראשי תיבות רש"י היא '''רבן של ישראל''' או '''ראש שבטי ישראל'''}} ([[ה' באדר]] [[ד'ת"ת]], 1040 בערך – [[כ"ט בתמוז]] [[ד'תתס"ה]], 13 ביולי 1105) היה [[תלמיד חכם]] [[יהדות צרפת|צרפתי]] נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים. נחשב לגדול מפרשי ה[[תנ"ך]] וה[[תלמוד]], וכונה בשם "פרשנדתא" (פרשן דתא - פרשן הדת).{{הערה|'''על ה[[ראשונים]] ועל ה[[אחרונים]]''', בהוצאת [[מכון צורבא מרבנן]], מהדורה רביעית.}} פועלו ופירושיו השפיעו רבות על עיצוב דמותה של היהדות.
+[[קובץ:רשי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רשי בוורמיזא]]
+'''רבנו שלמה יצחקי''' הנודע בכינויו '''רש"י'''{{הערה|יש האומרים שהכוונה בראשי תיבות רש"י היא '''רבן של ישראל''' או '''ראש שבטי ישראל'''}} ([[ה' באדר]] ד'ת"ת, 1040 בערך – [[כ"ט בתמוז]] ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה [[תלמיד חכם]] [[יהדות צרפת|צרפתי]] נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים. נחשב לגדול מפרשי ה[[תנ"ך]] וה[[תלמוד]], וכונה בשם "פרשנדתא" (פרשן דתא - פרשן הדת){{הערה|'''על ה[[ראשונים]] ועל ה[[אחרונים]]''', בהוצאת [[מכון צורבא מרבנן]], מהדורה רביעית.}}. פועלו ופירושיו השפיעו רבות על עיצוב דמותה של היהדות.
-== תולדות חיים ==
+==תולדות חיים==
-נולד בעיר טרויש (כיום טרואה) לרבי [[יצחק הצרפתי]] שהיה מיוחס ל[[דוד המלך]]. בהיותו בגיל שמונה, עזב את עיר הולדתו, בדרכו לוורמייזא (כיום וורמס), ומגנצא (כיום מיינץ), מרכזי הלימוד היהודי. לאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי ואב לשתי ילדות, חזר רש"י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום.
+נולד ב{{קישור אם קיים|טרויש}} (כיום טרואה) לרבי [[יצחק הצרפתי]] שהיה מיוחס ל[[דוד המלך]]. בהיותו בגיל שמונה, עזב את עיר הולדתו, בדרכו לוורמייזא (כיום וורמס), ומגנצא (כיום מיינץ), מרכזי הלימוד היהודי. לאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי ואב לשתי ילדות, חזר רש"י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום.
 בהיותו בטרואה הנהיג רש"י את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו{{הערה|מתוך ענווה החל לפרסמם בגוף שלישי, וקרא להם 'עבודות ש"י' (ר"ת של שמו, שלמה יצחקי). יהודי טרואה, הם אלו שהוסיפו את האות ר' המסמלת את "רבינו" לתחילת המילה, והפכו אותה לכינוי הידוע, רש"י.}}.
@@ שורה 28: / שורה 29: @@
 בעקבות מסעות הצלב, רש"י התמודד עם שאלות הלכתיות בקשר ליהודים שהתנצרו מתוך אונס, ומה היחס אליהם כעת. לעת זקנתו, רש"י נשאר בעיקר בביתו, והכתיב לנכדו ר' שלמה בן מאיר (לימים הרשב"ם).
-[[קובץ:רשי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רשי בוורמיזא]]
-== משפחתו ==
+==משפחתו==
 לרש"י לא נולדו בנים, אלא שלוש בנות, ובהיות הדבר כך, רש"י שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנ"ך והתלמוד וסייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני תלמידי חכמים, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם על התורה. ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות. ביניהם נכדו הידוע של רש"י - [[רבינו תם]] - שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של מסעות הצלב.
-== שמו ==
+==שמו==
-שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שב[[צרפת]] (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.
+שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבי יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שב[[צרפת]] (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.
 ==פירושו על התורה==
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 ==פירושו על הש"ס==
-{{להשלים}}
+שיטתו של רש"י בפירושו על ה[[תלמוד בבלי]] היא לפרש את הגמרא לפי הפשט, גם כאשר הדבר נוגד להלכה למעשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/295.htm אגרות קודש חלק ב עמוד רמב].}}.
-שיטתו של רש"י בפירושו על ה[[תלמוד בבלי]] היא לפרש את הגמרא לפי הפשט, גם כאשר הדבר נוגד להלכה למעשה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/295.htm אגרות קודש חלק ב עמוד רמב].}}
-=== התבטאויות [[רבותינו נשיאינו]] על פירושו ===
+===התבטאויות [[רבותינו נשיאינו]] על פירושו===
 [[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חמשה חומשי תורה|חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חמשה חומשי תורה|חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]}}
@@ שורה 58: / שורה 55: @@
 לעיתים מגדיר הרבי את פירוש רש"י על הגמרא כ"פשוטו של ש"ס", כשם שפירושו על התורה הוא "פשוטו של מקרא"{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 241. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 34. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4595&st=&pgnum=515&hilite= שיחות קודש תשכ"ז עמוד 494]. תורת מנחם הדרנים על הש"ס, ועוד. וראה יד מלאכי כללים א-ב.}}.
-== הרבי מעודד עורכי ספרים על פירוש רש"י לתורה ==
+==הרבי מעודד עורכי ספרים על פירוש רש"י לתורה==
 הרבי עודד רבות עורכים ומחברים שכתבו ספרים וביאורים על פירוש רש"י לתורה, לעסוק בכך, וביניהם: הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], מחבר הביאור "שי למורא" (ראו בערכו). הרב
 [[שאר ישוב הכהן]] שעמד בראש מפעל "רש"י השלם" (ראו בערכו. {{הערה|בהקדמת הרב שאר ישוב כהן לחומש "רש"י השלם", חלק א, עמ' 18, כותב: "נציין כי בעבודתנו זו זכינו לעידוד רב מאת כ"ק האדמו"ר מלובאביטש, הרב מנחם מנדל שניאוראסאן שליט"א, ששיחותיו על פירוש רש"י מהוות אבן יסוד בלימוד דברי רבנו רש"י, "ראש בני ישראל"."}}), הרב [[חיים שלום סגל]] שערך את "תוספת רש"י" (ראו בערכו), ר' פנחס דורון שחיבר את הספר "ביאור סתומות ברש"י" [פירוש מקומות מוקשים וסתומים בפירוש רש"י על התורה]{{הערה|בהקדמתו לספר "ביאור סתומות ברש"י", חלק א [בראשית], עמ' 9, כותב הרב דורון: "בראש וראשונה עליי להודות לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש... שממש דחף אותי והמריץ בי ללא הרף לבל אתייאש מן המשימה הכבדה, אלא אמשיך בעבודת הכתיבה עד גמירא. כל פעם שהייתי במחיצתו לקבל דולרים מיד קודשו, היה שואל אותי: "איהר קומט מיט א ספר, צו אן א ספר?" "ווען קומט עס שוין ארויס?" [="אתם באים עם ספר או בלי ספר? מתי זה כבר ייצא לאור?"]. עם זאת היה נותן לי כמה דולרים - עיתים עד שישה - ואומר: "דער דולר איז פאר דעם לעצטען ספר, און דער איז פאר דעם ספר" (כשהגשתי לו כרך חדש), "און דער איז פאר דעם קומענדיקן ספר וכו'" [=דולר זה הוא בשביל הספר הקודם וזה בשביל ספר זה, וזה בשביל הספר הבא וכו']. כך שמורה אצלי מעטפה של דולרים של עידוד כאלה. הודות לדחיפוֹת ועידוד אלה, בירכתי ב"ה על המוגמר וזכיתי בעזרת השם יתברך להשלים את הביאור על חמישה חומשי תורה".}}, ועוד רבים.
-== ראו גם ==
+==ראו גם==
 * [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]
 * [[כללי רש"י (ספר)]]