תשליך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:


אחרי שגומרים סדר תשליך, מנערים שולי הטלית־קטן<ref>לוח [[היום יום]] עמ׳ צב. ס׳ המנהגים.</ref>.
אחרי שגומרים סדר תשליך, מנערים שולי הטלית־קטן<ref>לוח [[היום יום]] עמ׳ צב. ס׳ המנהגים.</ref>.
== תשליך ==


==תשליך אצל [[אדמו"ר מה"מ]]==
תיאור סדר תשליך, כפי שתיאר אותו אחד התמימים:
אחר מנחה, הרבי והקהל כולו, הלכו ל״תשליך״ למקום מים המצוי במרחק חצי שעת הליכה מבית־המדרש.


כפי הסדר שהונהג בשנים האחרונות, הכל הולכים ל״תשליך״ — במיוחד בחורי הישיבה והאברכים — בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב״ד<ref>קובץ־ליובאוויטש, 13 [תשט"ז], עמ׳ 58</ref>.
:::''אחר [[תפילת מנחה]] יצאו כולם והאדמו"ר [[הרש”ב]] בראשם לנהר הנמצא בתוך העיר, לסדר “התשליך”. מסדר התשליך נהרו כל קהל החסידים אל האולם הגדול לאמר תהלים, ואחר־כך הכין כל אחד לעצמו מקום לעמידה לשמוע המאמר... באמצע האולם קבעו מקום מיוחד לישיבת האדמו"ר, כסא ושלחן קטן, ומסביב סביב העמידו שולחנות כמין מ"ם סתומה.. מסביב מרכז השלחנות סובבים ועומדים כל קהל עדת החסידים בשורות שורות.. התמימים בני הישיבה ועמהם החסידים היודעים פרק בשיר וזמרה, התחילו לנגן ניגונים חב”דיים...


במשך ימי תשרי דהאי שתא [[תשי״ז]] היה מזג האויר בניו־יורק גשום. ביום הראשון של ראש־השנה היה גשם עז, כאילו נשפך בדליים. ללא הבט על הגשם, הלך הרבי אחר תפילת המנחה, בלווית מאות אברכים, זקני החסידים, רבנים ובחורי הישיבה, כמדי שנה בשנה, ל״תשליך״ במקום המרוחק כמחצית שעת הליכה מבית־המדרש. הרבי הלך בראש, ואחריו צעדו מאות החסידים בשירה ובזימרה.
:::''כשהגיע מועד זמן תפילת ערבית בא האדמו"ר אל העולם. תיכף הושלך הס, וכרגע כמימרא הפסיקו הניגונים. התפללו תפילת ערבית, ואחר־כך ישב לו האדמו”ר על מקומו שהכינו לפניו על־יד השלחן הקטן העומד בתוך מרכז השולחנות באמצע האולם.. רגעים אחדים הכין עצמו האדמו”ר לאמירת המאמר.. בידיו משלב מטפחת באצבעותיו כדרכו בקודש תמיד בעת המאמר.. ומתוך דומיית שקט השוררת באולם מתחיל האדמו"ר לומר המאמר...


כשהגיעו ל״גן הבוטאני״ מקום המים, ראו והנה שערי הגן נעולים, מחמת מזג האויר. חסידים אינם מתפעלים ממניעות ועיכובים, והרבי היה הראשון שטיפס ועבר את הגדר, ואחריו מאות החסידים, צעירים וזקנים יחדיו. בסיום אמירת ה״תשליך״ יצאו הכל והלכו באותה דרך חזרה, בגשם השוטף, בריקודים וניגונים כבכל שנה ושנה.
:::''אחר שגמר האדמו"ר המאמר והלך לביתו, התקבצו החסידים סביב ה[[חוזר]] לשמוע [[חזרה]]. כשגגמרה ה'חזרה' כבר היתה השעה מאוחרת בלילה, והזקנים והבעלי־בתים הלכו לביתם לשמוח בסעודת יום־טוב. אמנם האברכים והצעירים בני הישיבה עוד נשארים בבית־המדרש וכופלים ושונים לחזור המאמר...


בבואם לבית־המדרש חילק הרבי בעצמו ״משקה״ לכל אלו שהלכו בגשם העז ל״תשליך״. ובעזרת הי״ת נתקיים מאמר רז״ל "שלוחי מצוה אינם ניזוקים, לא בהליכתן ולא בחזירתן"<ref>קובץ[[ליובאוויטש]], 15 , עמ׳ 2.</ref>.
:::''כשהגיע זמן קריאת התורה נכנסו כולם לאולם הגדול לשמוע ההפטרה וסדר התקיעות מהאדמו"ר, ואחר־כך חזרו לאולם הקטן והתפללו במנין מיוחד.. לפניהם עומד היום עוד עבודה רבה, לשמוע המאמר השני שיאמר האדמו"ר בעת עלות המנחה, ואחר־כך לחזור עליו עד שידעו אותו בעל־פה...


ביום א׳ דר״ה [תשי״ז] היה גשם חזק, וכולם חשבו שבטח לא ילך כ״ק אדמו״ר שליט״א ל״תשליך״, כי מקום אמירת ה״תשליך״ הוא מהלך של יותר מהצי שעה. ובכל שנה הולכים כולם יחד עם הרבי בסדר של שורות שורות, ומנגנים, והילדים הולכים בראש אחורי הרבי. ומכל קצוי העיר מתקבצים הרבה אנשים לראות את המחזה הנהדר...
במוצאי יום־טוב, אחר ה[[מאמר]] השני שאמר האדמו"ר (שהיה המשך למאמר הראשון), יצאו כל העם במחול וריקוד...<ref>[[התמים]], ד, עמ׳ פו.</ref>


אולם אחרי תפילת מנחה, והנה הרבי יוצא מחדרו בלוית הרב חדקוב שי׳, והולך ל״תשליך״. מובן שכל [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] יחיו, הלכו אף הם. ומבלי הבט על הגשם סודרו שורות שורות וניגנו. כשבאו לגן העיר, מקום הנהר, והנהו סגור, כי מהמת הגשם לא ביקר שם אף אחד, וכבר היה מאוחר, ולכן סגרוהו... והנה פתאום רואים שהרבי מטפס על גדר כדי להכנס לפנים הגן. וכשרצו לעזור לו לא הניח, וכך עלה על הגדר וירד לפנים (הירידה מעל הגדר היתה קשה יותר מהעליה). ומובן שאחרי כ״ק אד״ש עשו כמותו כולם, זקנים וצעירים, וכולם נכנסו. ואחרי אמירת ״תשליך״ רקדו ושרו כמו בכל שנה...
המנהג בליובאוויטש, שבמוצאי ראש־השנה, אחר המאמר השני, מנגנים את [[ניגון האדרת והאמונה|ניגונו]] של [[שלמה דער געלער]] מ[[נעוול]]<ref>ראה [[ספר הניגונים]], א, עמ׳ נז, ניגון קד.</ref>, ויוצאים במחול<ref>[[לשמע אזן]], עמ' 104.</ref>.


אחר־כך, כשבאו כולם לבית־הכנסת, נתן כ״ק אד״ש ״משקה״ לכל אחד ואחד מההולכים. ואחד ביקש ״משקה״, והרבי שאלו: אם הלכת ל״תשליך״ משום מה כובעך אינו רטוב...<ref>[[בטאון־חב"ד]]. יג. עמ׳ לג לד.</ref>
אצל הרבי הונהג שהכל הולכים ל״תשליך״ במיוחד בחורי הישיבה והאברכים בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב״ד<ref>קובץ־ליובאוויטש, 13 [תשט"ז], עמ׳ 58</ref>.
 
אחרי [[תפילת המנחה]]<ref> בר"ה [[תשכ"ג]].</ref> מתכוננים להליכה לתשליך. אלפי [[חסידים]] מסתדרים בזוגות בשיירה שאורכה מספר קילומטרים ניכר. וכך מתחילה לצעוד התהלוכה הגדולה. בראשה הרבי ומזכיריו, לאחריהם — שורת [[תינוקות של בית רבן]], ורק אחר־כך — הקהל הרב...
 
התהלוכה צועדת ל״גן הבוטאני״... ושם אומרים הרבי וחסידיו את ה״תשליך״. גם בחזרה מתנהל הסדר בצורה מתאימה<ref>[[בטאון חב"ד]], 20 , עמ׳ 17</ref>.
 
החל מראש־השנה [[תשכ"ח]] יצא הרבי לעריכת ה״תשליך״ ליד בריכה המקבלת מבאר מים חיים שנחפרה אז בחצר בית־המדרש, ובבריכה דגים. באותה שנה לא הניחו איש להכנס, וכשנכנס הרבי עם [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חודקוב]] ע״ה, ציוה הרבי שיכניסו עוד אנשים כדי שיקיפו את הבריכה מכל צד. הרבי עמד בדרום הבריכה ופניו צפונה
 
גם בשנים הבאות הניחו רק לכמה מזקני אנ"ש ולמספר מקורבים להכנס לחצר בשעה שהרבי אמר ״תשליך״, ורק אחר־כך נכנס הקהל קבוצות קבוצות.


==עריכת התשליך ביום י״ג מדות==
==עריכת התשליך ביום י״ג מדות==


רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה הולך לתשליך לא בראש־השגה, כי אם בי״ג מידות (ד׳ דעשרת ימי תשובה); בהיותי בארצות־הברית — בניו־יארק — אשתקד, הלכתי לתשליך ימים אחדים לפני ראש־השנה, במוצאי ראש־השנה ולי״ג מידות<ref>משיחות אדמו׳׳ר מוהריי״צ בר"ה תרצ״א — [[אגרות קודש]] אדמו״ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב.</ref>.
רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה הולך לתשליך לא בראש השגה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות־הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות<ref>משיחות אדמו"ר מוהריי״צ בר"ה תרצ״א — [[אגרות קודש]] אדמו״ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב.</ref>. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש־השנה ובי״ג מידות<ref>הרבי בשם חותנו, [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ כ.</ref>. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת [[תר"צ]]; את הסיבה שנסע במוצאי ראש־השנה: "..נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל״תשליך״ לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר״ה". ול"תשליך" נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות.<ref>[[ימי מלך]], א, עמ׳ 335.</ref>.


כ״ק מו"ח אדמו"ר הריי״צ סיפר לי, שכשהיה בארצות־הברית בשנת תר״צ הלך פעמיים ל״תשליך״: במוצאי ראש־השנה ובי״ג מידות<ref>[[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ כ.</ref>.
למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]]<ref>תקפג, ז.</ref> וב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.


וכך כותב אדמו״ר מוהריי״צ ביומנו משנת [[תר"צ]]; [מוצאי ראש־השנה]: ..נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל״תשליך״ לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר״ה. ול״תשליך״ נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות. [ה, ו תשרי]: הנני נוסע אל חוף הים, ״תשליך״<ref>[[ימי מלך]], א, עמ׳ 335.</ref>.
מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים ״תשליך״ בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל — גזרו<ref>על־פי שיחת ו' תשרי [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר״ה תש״ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ יח־יט.</ref>
 
==כשחל ר״ה בשבת==
אף שאדמו״ר בשלחנו<ref>תקפג, ז.</ref> ובסידורו אינו מחלק בין ראש־השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש־השנה הולכים ל״תשליך״, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש־השנה.
 
מסגנון דברי אדמו״ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל־פי הקבלה אין אומרים ״תשליך״ בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל — גזרו<ref>על־פי שיחת ו' תשרי [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר״ה תש״ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ יח־יט.</ref>


==טלטול==
==טלטול==
אדמו״ר מוהריי״צ ראה שמטלטלין בראש־השנה (שחל בחול) סידורים ל״תשליך״, ולא אמר מידי<ref>המלך־במסיבו. ב, עמ׳ יח</ref>.
אדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלין בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר מאום<ref>המלך במסיבו. ב, עמ׳ יח.</ref>.
 
{{הערות שוליים}}
==הערות שוליים==
<references/>
 
 
{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}
{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}


[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:ראש השנה]]

גרסה מ־08:56, 2 ביולי 2010

ראש השנה
הכנות לראש השנה איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים
סדר החג והתפילות תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך
עניני החג בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר
ניגונים רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו

המנהג

אחר מנחה יום א׳ דראש־השנה, קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על החסדים, וגם דגים רומזים על עינא פקיחא.

ויאמר שלוש־עשרה מידות שבפסוקים ״מי אל כמוך״ שהם כנגד שלוש־עשרה מידות ״ה׳ ה׳ אל רחום״ וגו׳. ויכוין בכל מידה אל מידה אחת שבפסוק ״ה׳ ה׳ אל רחום״, ולא יאמרם.

ואחר־כך ״מן המצר״ וגו׳, והם כנגד תשע מידות ״ה׳ ארץ אפים״ וגו׳. ויאמר מזמור ״רננו צדיקים״. ואחר־כך יאמר ״לא ירעו.. כמים לים מכסים״[1].

יהי רצון

ביהי רצון דתשליך צריכים לומר: ״עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת״ כו׳[2].

ניעור שולי הטלית קטן

אחרי שגומרים סדר תשליך, מנערים שולי הטלית־קטן[3].

תשליך

תיאור סדר תשליך, כפי שתיאר אותו אחד התמימים:

אחר תפילת מנחה יצאו כולם והאדמו"ר הרש”ב בראשם לנהר הנמצא בתוך העיר, לסדר “התשליך”. מסדר התשליך נהרו כל קהל החסידים אל האולם הגדול לאמר תהלים, ואחר־כך הכין כל אחד לעצמו מקום לעמידה לשמוע המאמר... באמצע האולם קבעו מקום מיוחד לישיבת האדמו"ר, כסא ושלחן קטן, ומסביב סביב העמידו שולחנות כמין מ"ם סתומה.. מסביב מרכז השלחנות סובבים ועומדים כל קהל עדת החסידים בשורות שורות.. התמימים בני הישיבה ועמהם החסידים היודעים פרק בשיר וזמרה, התחילו לנגן ניגונים חב”דיים...
כשהגיע מועד זמן תפילת ערבית בא האדמו"ר אל העולם. תיכף הושלך הס, וכרגע כמימרא הפסיקו הניגונים. התפללו תפילת ערבית, ואחר־כך ישב לו האדמו”ר על מקומו שהכינו לפניו על־יד השלחן הקטן העומד בתוך מרכז השולחנות באמצע האולם.. רגעים אחדים הכין עצמו האדמו”ר לאמירת המאמר.. בידיו משלב מטפחת באצבעותיו כדרכו בקודש תמיד בעת המאמר.. ומתוך דומיית שקט השוררת באולם מתחיל האדמו"ר לומר המאמר...
אחר שגמר האדמו"ר המאמר והלך לביתו, התקבצו החסידים סביב החוזר לשמוע חזרה. כשגגמרה ה'חזרה' כבר היתה השעה מאוחרת בלילה, והזקנים והבעלי־בתים הלכו לביתם לשמוח בסעודת יום־טוב. אמנם האברכים והצעירים בני הישיבה עוד נשארים בבית־המדרש וכופלים ושונים לחזור המאמר...
כשהגיע זמן קריאת התורה נכנסו כולם לאולם הגדול לשמוע ההפטרה וסדר התקיעות מהאדמו"ר, ואחר־כך חזרו לאולם הקטן והתפללו במנין מיוחד.. לפניהם עומד היום עוד עבודה רבה, לשמוע המאמר השני שיאמר האדמו"ר בעת עלות המנחה, ואחר־כך לחזור עליו עד שידעו אותו בעל־פה...

במוצאי יום־טוב, אחר המאמר השני שאמר האדמו"ר (שהיה המשך למאמר הראשון), יצאו כל העם במחול וריקוד...[4]

המנהג בליובאוויטש, שבמוצאי ראש־השנה, אחר המאמר השני, מנגנים את ניגונו של שלמה דער געלער מנעוול[5], ויוצאים במחול[6].

אצל הרבי הונהג שהכל הולכים ל״תשליך״ במיוחד בחורי הישיבה והאברכים בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב״ד[7].

עריכת התשליך ביום י״ג מדות

רבי ישראל מרוז'ין, היה הולך לתשליך לא בראש השגה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות־הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות[8]. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש־השנה ובי״ג מידות[9]. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת תר"צ; את הסיבה שנסע במוצאי ראש־השנה: "..נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל״תשליך״ לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר״ה". ול"תשליך" נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות.[10].

למרות שאדמו"ר הזקן בשולחנו[11] ובסידורו אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.

מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים ״תשליך״ בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל — גזרו[12]

טלטול

אדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלין בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר מאום[13].

הערות שוליים

  1. ↑ סידור אדמוה"ז
  2. ↑ ספר המנהגים.
  3. ↑ לוח היום יום עמ׳ צב. ס׳ המנהגים.
  4. ↑ התמים, ד, עמ׳ פו.
  5. ↑ ראה ספר הניגונים, א, עמ׳ נז, ניגון קד.
  6. ↑ לשמע אזן, עמ' 104.
  7. ↑ קובץ־ליובאוויטש, 13 [תשט"ז], עמ׳ 58
  8. ↑ משיחות אדמו"ר מוהריי״צ בר"ה תרצ״א — אגרות קודש אדמו״ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב.
  9. ↑ הרבי בשם חותנו, המלך במסיבו, ב, עמ׳ כ.
  10. ↑ ימי מלך, א, עמ׳ 335.
  11. ↑ תקפג, ז.
  12. ↑ על־פי שיחת ו' תשרי תש"ל. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר״ה תש״ל: המלך במסיבו, ב, עמ׳ יח־יט.
  13. ↑ המלך במסיבו. ב, עמ׳ יח.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תשליך&oldid=76608"