עקב (איבר) – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מכיון שבעקב לא מורגשת החיות של הנפש (אין בו שרירים ולא ניתן להזיזו, ונחשב לבחינת ה"דומם" שבאדם{{הערה|'''כל''' נברא כלול מארבעת הבחינות דצח"מ, ובחינת הדומם שבמדבר הוא העקב. (לקו"ש ד' ואתחנן אות ו'.}}), הוא נחשב בחינת 'היפך החיים' ומעין [[מלאך המוות]] שבאדם{{הערה|אבות דרבי נתן ספל"א.}} שבספירות הכוונה על ספירת המלכות{{הערה|אור התורה דברים חלק ב' עמוד תקג. ועוד.}}. | מכיון שבעקב לא מורגשת החיות של הנפש (אין בו שרירים ולא ניתן להזיזו, ונחשב לבחינת ה"דומם" שבאדם{{הערה|'''כל''' נברא כלול מארבעת הבחינות דצח"מ, ובחינת הדומם שבמדבר הוא העקב. (לקו"ש ד' ואתחנן אות ו'.}}), הוא נחשב בחינת 'היפך החיים' ומעין [[מלאך המוות]] שבאדם{{הערה|אבות דרבי נתן ספל"א.}} שבספירות הכוונה על ספירת המלכות{{הערה|אור התורה דברים חלק ב' עמוד תקג. ועוד.}}. | ||
העקב הוא הפרק השלישי שברגל, והוא בחינה עשיה{{הערה|מיוסד על לשון הפסוק "בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. | העקב הוא הפרק השלישי שברגל, והוא בחינה עשיה{{הערה|מיוסד על לשון הפסוק "בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. ראו באור התורה שבהערה הקודמת.}}, שאין בה מצד עצמה חיות ורגש. | ||
אצל האדם, העקב הוא בחינת [[דומם]], והוא בחינת ה[[ממוצע]] בין האדם ובין האדמה שעליה הולך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-3/136/207.htm שיחת שבת פרשת תזריע תשכ"ה].}}. | אצל האדם, העקב הוא בחינת [[דומם]], והוא בחינת ה[[ממוצע]] בין האדם ובין האדמה שעליה הולך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-3/136/207.htm שיחת שבת פרשת תזריע תשכ"ה].}}. | ||