יוסף הצדיק – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
Mdafula (שיחה | תרומות)
שורה 7: שורה 7:


== בתורת החסידות ==
== בתורת החסידות ==
 
===יוסף והאבות===
מבואר בכמה מקומות כי ישנו חילוק הכללי
חילוק הכללי בין עבודת האבות לעבודתו של יוסף הוא, שהאבות היו רועי [[צאן]] - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה [[צאן]] עבדיך גם אנחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי [[צאן]]" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה הצאן הוא ב[[שדה]], או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן אחר המדבר", ובוודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה).
שבין עבודת האבות לעבודתו של יוסף:
 
האבות היו רועי [[צאן]] - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה [[צאן]] עבדיך גם אנחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי [[צאן]]" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה
הצאן הוא ב[[שדה]], או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן
אחר המדבר", ובוודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה).


לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה [[צאן]], אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה|1=[[תהלים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" הייתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130].}}.
לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה [[צאן]], אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה|1=[[תהלים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" הייתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130].}}.