חיבוט ערבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
*'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}. | *'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}. | ||
*'''"יהי רצון"''' - אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח "יהי רצון". | *'''"יהי רצון"''' - אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח "יהי רצון". | ||
*'''סגולת המנהג''' - היו מקרים שהרבי הורה לקיים את מנהג חביטת הערבות עם חולים, כסגולה לרפואה{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש, עמוד 370. מענה לרב [[נחום טרבניק]] על בקשת ברכה של הרב [[משה פיינשטיין]] עבור אחד מידידיו.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה אחרונה מ־18:49, 5 בספטמבר 2024
מנהג חביטת ערבה, הנקרא גם בשם הושענות, הוא מנהג המתקיים בתפילת שחרית ביום האחרון של חול המועד סוכות, 'הושענא רבה', זכר למצוות ערבה בבית המקדש. מקורו של מנהג זה הוא מנהג נביאים, ולא מתקנת חכמים, ובשל כך אין ברכה המיוחדת למנהג זה.
מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי המשנה במסכת סוכה[1], בזמן שבית המקדש היה קיים נהגו לזקוף בכל יום משבעת ימי חג הסוכות 4 ענפים גדולים של ערבה בפינות המזבח ולהקיף אותו פעם אחת, וביום האחרון הקיפו אותו 7 פעמים.
כבר בזמן בית המקדש, היה מנהג הנביאים לחבוט ערבה בגבולי ישראל[2] מעין מה שעושים בבית המקדש, ולאחר החורבן התפשט מנהג הנביאים אצל כל ישראל, ביום השביעי, ליטול ביום האחרון בדי ערבה ולחבוט בהם בקרקע - זכר למקדש[3].
חשיבות המנהג גדולה עד כדי כך שלפי זה נקבע הכלל שראש השנה לא יחול לעולם ביום ראשון, כדי שהושענא רבה לא יחול בשבת ומנהג חיבוט ערבה לא יתבטל.
קיום המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבחינת ההלכה, די בענף אחד עם עלה אחד לטובת חיבוט הערבה, אולם בשל הרצון להדר במצווה היו שכתבו שיש לקחת לפחות שלושה ענפים. המנהג הנפוץ כיום, הוא לחבוט חמישה ענפים חמש פעמים.
למנהג זה פרטים שונים שהובאו בספרי ההלכה ונשתמרו במסורת החב"דית:
- רכישת הערבות - נוהגים לרכוש את הערבות דווקא מגבאי בית הכנסת, כפי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים[4].
- מספר הערבות - על פי קבלת האריז"ל, נוהגים לקחת דווקא חמשה בדי ערבה, למרות שמצד הדין מספק בערבה אחת, כיון שהלולב ממשיך את החסדים, והערבות מורות על הגבורות, ואין לערב הגבורות בחסדים, ורק לאחר הקדיש וסיום ההקפות עם הלולב חובטים את הערבה כדי להמתיק את הגבורות[5].
- מספר החבטות - גם החבטות בקרקע הם במספר החמש, כדי למתק את הה' גבורות (מנצפ"ך) ולהפוך אותם לחסדים[6].
- כריכת הערבות, כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית[7].
- הפרדת הערבות - הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה.
- זמן נטילת ההושענות - את הערבות מחזיקים ביד רק לאחר סיום אמירת כל ההושענות, ולא מקיפים עמם את התיבה[8].
- אופן חביטת הערבות, הרבי מקפיד לחבוט בקרקע דווקא, וחובט קלות. לאחר החבטה היו שנים שהרבי השאיר את הערבות על הקרקע או על הכסא, ובחלק מהשנים הרבי לקח את הערבות עמו.
- חביטת הערבות בבני הבית, רבותינו נשיאינו נהגו לחבוט קלות עם הערבות על הכתפיים של הבנים. למבוגרים מעל גיל י"ח היו חובטים ג' פעמים, ולצעירים היו חובטים חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם, ואומרים אגב כך 'גבורות ממותקות'[9].
- ערבות משומשות - על פי הסוד[דרושה הבהרה], אין להשתמש לחביטת ערבה בערבות שבלולב, היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת ערבה הוא להמתיק את הגבורות, ומסיבה זו אין להשתמש בערבות שכבר חבטו בהן, היות שגם הן כבר בחינת חסדים[10].
- שימוש בהושענות - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות[11], ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ[12].
- "יהי רצון" - אף שבדרך כלל לא הביא אדמו"ר הזקן בסידורו תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח "יהי רצון".
- סגולת המנהג - היו מקרים שהרבי הורה לקיים את מנהג חביטת הערבות עם חולים, כסגולה לרפואה[13].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי, לקוטי שיחות - חלק כ"ט, שיחת הושענא רבה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שניאור אשכנזי, מה הסוד של הערבה?
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.
- ↑ גמרא מסכת סוכה, מד, א.
- ↑ רמב"ם הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א. אף שמנהג הנביאים היה לחבוט בכל שבעת ימי החג, נקבע לחבוט רק ביום השביעי זכר למקדש שגם בו עיקר מצוות ערבה היה ביום השביעי.
- ↑ ר"ן פרק לולב וערבה. שו"ע או"ח סימן תרס"ד סעיף ב.
- ↑ פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו'.
- ↑ שער הכוונות קח, א. הובאו דבריו במגן אברהם תרס"ד סעיף קטן ח'. כף החיים אות לב.
- ↑ רשימות הרב יעקב לנדא. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב אליהו לנדא שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.
- ↑ כדי להדגיש שמנהג זה הוא זכר לערבה שבמקדש, שהיו נוטלים אותה בפני עצמה. ארבעת המינים השלם עמוד תעח, שולחן ערוך סימן תרס"דסעיפים ב-ז.
- ↑ ספר השיחות תש"ה עמוד 52. וכן באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט"ו עמוד סז, בתרגום מאידיש: "היום הושענא רבא, המנהג שהאב מצליף על הילדים שי' עם ההושענא, ומברכם שהילדים יחיו לא יידעו ממכה כל השנה, ויהיו מאושרים ברוחניות ובגשמיות", ועיין בהנסמן שם.
- ↑ כף החיים תרס"ד, מב.
- ↑ שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.
- ↑ כף החיים תרס"ד אות ס.
- ↑ אוצר החסידים ארץ הקודש, עמוד 370. מענה לרב נחום טרבניק על בקשת ברכה של הרב משה פיינשטיין עבור אחד מידידיו.