חב"דפדיה:תולדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 208: שורה 208:
רבנו הזקן עבר להתגורר בבית פרטי, ועדת החסידים צהלה ושמחה.{{הערת שוליים|'[[בית רבי]]' עמ' לח}}
רבנו הזקן עבר להתגורר בבית פרטי, ועדת החסידים צהלה ושמחה.{{הערת שוליים|'[[בית רבי]]' עמ' לח}}


* '''ליאדי'''
===ליאדי - 'אחרי פטרבורג'===
*'''מאמרי ליאזנא ומאמרי ליאדי'''
אחרי שרבנו הזקן יצא ממאסרו בפטרבורג החלה הפצת תורת החסידות באופן של "יפוצו מעיגותיך חוצה" באופן נרחב ביותר, וטעם הדבר הוא כי אחרי מאסרו נתעלה רבנו הזקן במדריגה גבוהה מאד.{{הערת שוליים|שיחת אדמו"ר מוהרש"ב י"ט כסלו תרס"ח. שיחת ש״פ וארא תשמ"ב}}
 
לאחר מאסרו השני של רבנו הזקן בשנת [[תקס"א]] דרשו השלטונות שרבנו הזקן יקבע את מושבו בעיר פטרבורג, כדי שיוכלו 'להשגיח עליו'. הדבר גרם צער גדול לחסידים.
באותה עת שהה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי, שהיה מקורב מאד לצאר הרוסי. כשראה את אדמו"ר הזקן, התפעל מאד ממנו ורצה לפגוש בו. אחד מחסידי חב"ד סיפר לנסיך את גדולתו של אדמוה"ז, וכי רבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שרבנו הזקן ישאר לגור בפטרבורג.
 
כשפגש הנסיך ליובאמירסקי את רבנו הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות הנמצאות תחת חסותו, דוברובנה או ליאדי, יוכל להשפיע על השלטונות שיאפשרו לו לעזוב את פטרבורג. הסכים רבנו הזקן להתיישב בעיירה ליאדי שהיתה תחת חסותו של הנסיך.
 
ביום י"א [[מנחם אב]] [[תקפ"א]] (1801) עזב רבנו הזקן את פטרבורג, כשהוא מלווה בחסידים רבים.
 
הנסיך ציוה לאנשיו לבנות בתים עבור רבנו הזקן ועבור חסידיו. ביום שישי ערב שבת נחמו, ארבעה עשר לחודש [[מנחם אב]] תקס"א הגיע כ"ק אדמו"ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי.
 
כל ימי שבתו של רבנו הזקן בליאדי, היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי רוסיה הלבנה ואוקראינה, ומאז בואו לליאדי נוספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים. גם המתנגדים הפסיקו את מלחמתם, כי נוכחו לראות ששום דבר לא יכול לעצור את התפשטות החסידים ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה. הרבי והחסידים יכלו לעבוד את עבודתם ללא שום הגבלה.{{הערת שוליים|'[[לימוד החסידות]]' עמ' 13, '[[התמים]]' עמ' לז}}
 
* '''תקע"ב''' – מלחמת נפליון
* '''תקע"ב''' – מלחמת נפליון