ליקוטי אמרים - פרק י"א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(שייך לסיכום ולא למבוא) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
בפרקים הקודמים של [[ספר התניא]] ביאר אדמו"ר הזקן את שני הנפשות שיש בכל אחד מישראל: [[נפש אלוקית]] השורה ב[[מוח]] וב[[חלל ימני]] שבלב, ו[[נפש הבהמית]] השורה ב[[חלל השמאלי]] של הלב. בפרק זה מתבארים באמצעות מושגים אלו הדרגה של [[רשע וטוב לו]] | בפרקים הקודמים של [[ספר התניא]] ביאר אדמו"ר הזקן את שני הנפשות שיש בכל אחד מישראל: [[נפש אלוקית]] השורה ב[[מוח]] וב[[חלל ימני]] שבלב, ו[[נפש הבהמית]] השורה ב[[חלל השמאלי]] של הלב. בפרק זה מתבארים באמצעות מושגים אלו הדרגה של [[רשע וטוב לו]]. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{פרק תניא|פרק=י"א|טקסט הפרק="וזה לעומת זה [[רשע וטוב לו]] לעומת [[צדיק ורע לו]] דהיינו שהטוב שב[[נפשו האלהית]] שבמוחו וב[[חלל הימני]] שבלבו כפוף ובטל לגבי הרע מה[[קליפה]] שב[[חלל השמאלי]] וזה מתחלק גם כן לרבבות מדרגות חלוקות בענין כמות ואיכות הביטול וכפיפת הטוב לרע ח"ו יש מי שהכפיפה והביטול אצלו מעט מזער ואף גם זאת אינו בתמידות ולא תדיר לפרקים קרובים אלא לעתים רחוקים מתגבר הרע על הטוב וכובש את ה[[עיר קטנה]] הוא הגוף אך לא כולו אלא מקצתו לבד שיהיה סר למשמעתו ונעשה לו [[מרכבה]] ולבוש להתלבש בו אחד מ[[שלשה לבושים|שלשה לבושיה]] הנ"ל דהיינו או ב[[מעשה]] לבד לעשות עבירות קלות ולא חמורות ח"ו או ב[[דיבור]] לבד לדבר אבק לשון הרע וליצנות וכהאי גוונא או ב[[מחשבה]] לבד הרהורי עבירה הקשים מעבירה וגם אם אינו מהרהר בעבירה לעשותה אלא בענין זיווג זכר ונקיבה בעולם שעובר על אזהרת התורה "ונשמרת מכל דבר רע" שלא יהרהר ביום כו' או שהיא שעת הכושר לעסוק ב[[תורה]] והוא מפנה לבו לבטלה כדתנן באבות "הניעור בלילה" כו' "ומפנה לבו" כו' שבאחת מכל אלה וכיוצא בהן נקרא [[רשע]] בעת ההיא שהרע שבנפשו גובר בו ומתלבש בגופו ומחטיאו ומטמאו ואחר כך גובר בו הטוב שב[[נפש האלוקית|נפשו האלהית]] ומתחרט ומבקש מחילה וסליחה מה' וה' יסלח לו אם שב ב[[תשובה]] הראויה על פי עצת חכמינו ז"ל בשלשה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש כו' כמו שמבואר במקום אחר. ויש מי שהרע גובר בו יותר ומתלבשים בו כל [[שלשה לבושים]] של הרע ומחטיאו בעבירות חמורות יותר ובעתים קרובים יותר אך בינתיים מתחרט ובאים לו הרהורי [[תשובה]] מבחינת הטוב שבנפשו שמתגבר קצת בינתיים אלא שאין לו התגברות כל כך לנצח את הרע לפרוש מחטאיו לגמרי להיות מודה ועוזב ועל זה אמרו רז"ל "רשעים מלאים חרטות" שהם רוב הרשעים שיש בחינת טוב בנפשם עדיין. אך מי שאינו מתחרט לעולם ואין באים לו הרהורי תשובה כלל נקרא [[רשע ורע לו]] שהרע שבנפשו הוא לבדו נשאר בקרבו כי גבר כל כך על הטוב עד שנסתלק מקרבו ועומד בבחינת [[מקיף]] עליו מלמעלה ולכן ארז"ל "כל בי עשרה שכינתא שריא":"}} | {{פרק תניא|פרק=י"א|טקסט הפרק="וזה לעומת זה [[רשע וטוב לו]] לעומת [[צדיק ורע לו]] דהיינו שהטוב שב[[נפשו האלהית]] שבמוחו וב[[חלל הימני]] שבלבו כפוף ובטל לגבי הרע מה[[קליפה]] שב[[חלל השמאלי]] וזה מתחלק גם כן לרבבות מדרגות חלוקות בענין כמות ואיכות הביטול וכפיפת הטוב לרע ח"ו יש מי שהכפיפה והביטול אצלו מעט מזער ואף גם זאת אינו בתמידות ולא תדיר לפרקים קרובים אלא לעתים רחוקים מתגבר הרע על הטוב וכובש את ה[[עיר קטנה]] הוא הגוף אך לא כולו אלא מקצתו לבד שיהיה סר למשמעתו ונעשה לו [[מרכבה]] ולבוש להתלבש בו אחד מ[[שלשה לבושים|שלשה לבושיה]] הנ"ל דהיינו או ב[[מעשה]] לבד לעשות עבירות קלות ולא חמורות ח"ו או ב[[דיבור]] לבד לדבר אבק לשון הרע וליצנות וכהאי גוונא או ב[[מחשבה]] לבד הרהורי עבירה הקשים מעבירה וגם אם אינו מהרהר בעבירה לעשותה אלא בענין זיווג זכר ונקיבה בעולם שעובר על אזהרת התורה "ונשמרת מכל דבר רע" שלא יהרהר ביום כו' או שהיא שעת הכושר לעסוק ב[[תורה]] והוא מפנה לבו לבטלה כדתנן באבות "הניעור בלילה" כו' "ומפנה לבו" כו' שבאחת מכל אלה וכיוצא בהן נקרא [[רשע]] בעת ההיא שהרע שבנפשו גובר בו ומתלבש בגופו ומחטיאו ומטמאו ואחר כך גובר בו הטוב שב[[נפש האלוקית|נפשו האלהית]] ומתחרט ומבקש מחילה וסליחה מה' וה' יסלח לו אם שב ב[[תשובה]] הראויה על פי עצת חכמינו ז"ל בשלשה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש כו' כמו שמבואר במקום אחר. ויש מי שהרע גובר בו יותר ומתלבשים בו כל [[שלשה לבושים]] של הרע ומחטיאו בעבירות חמורות יותר ובעתים קרובים יותר אך בינתיים מתחרט ובאים לו הרהורי [[תשובה]] מבחינת הטוב שבנפשו שמתגבר קצת בינתיים אלא שאין לו התגברות כל כך לנצח את הרע לפרוש מחטאיו לגמרי להיות מודה ועוזב ועל זה אמרו רז"ל "רשעים מלאים חרטות" שהם רוב הרשעים שיש בחינת טוב בנפשם עדיין. אך מי שאינו מתחרט לעולם ואין באים לו הרהורי תשובה כלל נקרא [[רשע ורע לו]] שהרע שבנפשו הוא לבדו נשאר בקרבו כי גבר כל כך על הטוב עד שנסתלק מקרבו ועומד בבחינת [[מקיף]] עליו מלמעלה ולכן ארז"ל "כל בי עשרה שכינתא שריא":"}} | ||
גרסה מ־12:38, 23 במאי 2010
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק י"א הינו הפרק האחד עשרה של ספר התניא.
מבוא לפרק
בפרקים הקודמים של ספר התניא ביאר אדמו"ר הזקן את שני הנפשות שיש בכל אחד מישראל: נפש אלוקית השורה במוח ובחלל ימני שבלב, ונפש הבהמית השורה בחלל השמאלי של הלב. בפרק זה מתבארים באמצעות מושגים אלו הדרגה של רשע וטוב לו.
גוף הפרק
| פרק י"א |
|---|
| "וזה לעומת זה רשע וטוב לו לעומת צדיק ורע לו דהיינו שהטוב שבנפשו האלהית שבמוחו ובחלל הימני שבלבו כפוף ובטל לגבי הרע מהקליפה שבחלל השמאלי וזה מתחלק גם כן לרבבות מדרגות חלוקות בענין כמות ואיכות הביטול וכפיפת הטוב לרע ח"ו יש מי שהכפיפה והביטול אצלו מעט מזער ואף גם זאת אינו בתמידות ולא תדיר לפרקים קרובים אלא לעתים רחוקים מתגבר הרע על הטוב וכובש את העיר קטנה הוא הגוף אך לא כולו אלא מקצתו לבד שיהיה סר למשמעתו ונעשה לו מרכבה ולבוש להתלבש בו אחד משלשה לבושיה הנ"ל דהיינו או במעשה לבד לעשות עבירות קלות ולא חמורות ח"ו או בדיבור לבד לדבר אבק לשון הרע וליצנות וכהאי גוונא או במחשבה לבד הרהורי עבירה הקשים מעבירה וגם אם אינו מהרהר בעבירה לעשותה אלא בענין זיווג זכר ונקיבה בעולם שעובר על אזהרת התורה "ונשמרת מכל דבר רע" שלא יהרהר ביום כו' או שהיא שעת הכושר לעסוק בתורה והוא מפנה לבו לבטלה כדתנן באבות "הניעור בלילה" כו' "ומפנה לבו" כו' שבאחת מכל אלה וכיוצא בהן נקרא רשע בעת ההיא שהרע שבנפשו גובר בו ומתלבש בגופו ומחטיאו ומטמאו ואחר כך גובר בו הטוב שבנפשו האלהית ומתחרט ומבקש מחילה וסליחה מה' וה' יסלח לו אם שב בתשובה הראויה על פי עצת חכמינו ז"ל בשלשה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש כו' כמו שמבואר במקום אחר. ויש מי שהרע גובר בו יותר ומתלבשים בו כל שלשה לבושים של הרע ומחטיאו בעבירות חמורות יותר ובעתים קרובים יותר אך בינתיים מתחרט ובאים לו הרהורי תשובה מבחינת הטוב שבנפשו שמתגבר קצת בינתיים אלא שאין לו התגברות כל כך לנצח את הרע לפרוש מחטאיו לגמרי להיות מודה ועוזב ועל זה אמרו רז"ל "רשעים מלאים חרטות" שהם רוב הרשעים שיש בחינת טוב בנפשם עדיין. אך מי שאינו מתחרט לעולם ואין באים לו הרהורי תשובה כלל נקרא רשע ורע לו שהרע שבנפשו הוא לבדו נשאר בקרבו כי גבר כל כך על הטוב עד שנסתלק מקרבו ועומד בבחינת מקיף עליו מלמעלה ולכן ארז"ל "כל בי עשרה שכינתא שריא":" |
סיכום הפרק
צילום דפוס התניא
מושגים יסודיים בפרק
| הקודם: פרק י' |
{{{רשימה}}} | הבא: פרק י"ב |