חסידות חב"ד - קאפוסט: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בין [[חסיד]]י [[חב"ד]] לחסידי רעצ'יצ'א לא היו חיכוכים, והם חיו בשלום. | בין [[חסיד]]י [[חב"ד]] לחסידי רעצ'יצ'א לא היו חיכוכים, והם חיו בשלום. | ||
== חסידי קאפוסט == | |||
*ר' יעקב יצחק אסטולין, אבי החסיד רבי [[זלמן ליב אסטולין]], היה מחסידי אדמו"ר מהרי"ד מקאפוסט (בעל "סידור מהרי"ד"). | |||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חצרות]]''' | [[קטגוריה:חצרות]]''' | ||
גרסה מ־05:10, 21 במאי 2010
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
שושלת חב"ד קאפוסט, הינה שושלת בת של חב"ד, ומוצאה מהמהרי"ל בן אדמו"ר הצמח צדק.
הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש כממשיכו הישיר של אביו אדמו"ר הצמח צדק, החלה למעשה בתחילת שנת תרכ"ו, החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: “אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי”. בפעם אחרת אמר אדמו”ר ה”צמח צדק” לבנו אדמו”ר מהר”ש: “פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -אדמו”ר האמצעי- ובכח זה משחתי אותך”.
למרות זאת, חודשיים לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק התיישב בנו רבי רבי יהודה לייב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
בשמחת תורה תרכ"ז חלה, ונפטר ביום ג' חשוון באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק), בעל המגן אבות. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות.[1]
בעל המגן אבות חלק על אדמו"ר מהר"ש בעניינים מסויים בדא"ח. למרות שרוב חסידי קאפוסט היו חסידים מופלגים, היו ביניהם מיעוט שפעל בדרכי אלימות, והם אף שרפו את הלקוטי תורה על שלוש פרשיות שכתב הרבי מהר"ש.
נשיאותו של המגן אבות הומשכה על ידי אחיו, ר' שלום בער בעיירה רעצ'יצ'א, ור' שמרי' נח בבברויסק.
חיכוכים
קאפוסט
החיכוכים בין חסידות חב"ד לחסידות קאפוסט היו גדולים. תחילה הי' זה על רקע שאלת - מי יהי' האדמו"ר. חוצפתם של חסידי קאפוסט הייתה כה גדולה עד שהאשימו את אדמו"ר המהר"ש כי זייף פתקי אביו במטרה להביא לאדמו"ריותו[2].
חסידי קאפוסט זייפו את הספר לקוטי תורה לג' פרשיות, הם הכו והציקו לחסידי חב"ד[3]
רעציצ'א
בין חסידי חב"ד לחסידי רעצ'יצ'א לא היו חיכוכים, והם חיו בשלום.
חסידי קאפוסט
- ר' יעקב יצחק אסטולין, אבי החסיד רבי זלמן ליב אסטולין, היה מחסידי אדמו"ר מהרי"ד מקאפוסט (בעל "סידור מהרי"ד").
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש
- ↑ לקוטי רשימות ומעשיות.
- ↑ בארוכה מתואר הדבר ברשימות אדמו" הרייי"צ, רשימות אדמו"ר שליט"א וספר השיחות תורת שלום - בהשמטות, אלא שהם לא פורסמו מעולם.