לוי פריז: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:58, 15 באפריל 2024

הרב (רפאל) לוי פריז (י"א אייר תשי"ד - כ"ו אדר א' תשפ"ב) היה ר"מ ומשפיע בישיבה קטנה ליובאוויטש בלונדון שבאנגליה.

תולדות חיים

נולד בכפר חב"ד בי"א אייר שנת תשי"ד כילד השישי לאביו ר' ברוך פריז (בנו של הרב אברהם פריז) ולאמו מרת חסיה בת ר' פולע כַּהַן.

למד בתומכי תמימים לוד. בצעירותו פעל רבות^[1] במבצעים, ואח"כ למד ב770 כמה וכמה שנים. בשנת תשכ"ט ניסה להקליט את היחידויות שנערכו בחדר של הרבי ללא רשות וכן לגנוב מאמרים, והרבי דיבר על כך בשבת בחריפות^[2] על ההתעסקות בענייני גניבה במקום לשקוע בלימוד חסידות ונגלה, הרבי התייחס להשוואה שניסה לוי לעשות בינו לבין סביו ר' אברהם פריז שגם הוא גנב מאמרים בלי רשות, ואמר: "רצונך להידמות לאברהם פּאַריז?! – אברהם פּאַריז למד חסידות והי' "אַן אמת'ער חסידישער תמים", וכאשר "גנב" מאמרים – ידע הרבי מזה, ואמר: "תבוא עליו ברכה"... והוסיף, שהלואי היו עוד חסידים עושים כן!... אבל אתה בחור'ל – הנך אפרוח שלא נפקחו עיניו!..."^[3].

בשנות מלחמתו של הרבי למען תיקון חוק מיהו יהודי, נסעו הוא וחבריו לל"ג בעומר למירון, שם חילקו דפי הסברה לתיקון החוק כפי רצונו של הרבי. כשר' לוי נכנס להתפלל על הציון, הגיע לשם הרב הראשי לישראל בזמנו, שלא תמך במפורש בתיקון החוק. ר' לוי מיד הוריד את הקסקט על פניו והתחיל לזעוק: "ר' שמעון הצילני, אחותי רוצה להתחתן עם גוי והרב הראשי אומר שהוא יהודי"... ואז נוצרה מהומה גדולה כנגד הרב הראשי וכולם החלו לצעוק כנגדו, עד ששומריו נאלצו להוציא אותו ממקום הציון. כשדודו הרב אפרים וולף סיפר זאת לרבי, הגיב הרבי בחיוך רחב.

בשנת תשל"ח נשא לאשה את מרת לובה בתו של ר' חנן לוין. לאחר נישואיו למד ב'כולל' שעל ידי המזכירות. נשלח בשליחות הרבי ללמד ולהשפיע בישיבה קטנה ליובאוויטש בלונדון. במשך השנים עברו תחת ידיו מאות תלמידים.

עסק רבות במבצעי הרבי, ובמיוחד במבצע תפילין.

בשנת תשפ"ב חלה, ובשבועות האחרונים לפני פטירתו הוסיפו לו את השם "רפאל", ורבים התפללו לרפואתו.

נפטר בדמי ימיו בכ"ו אדר א' תשפ"ב, והוא בן 67 שנים. הוא הוטס לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים^[4].

משפחתו

בתו חני, אשת הרב מנחם מענדל לאופר שליח הרבי ב-רוד איילנד, ארה"ב.
בתו שרה, אשת הרב מנחם מענדל וילהלם, שליח הרבי באוז'גורד, אוקראינה.
בנו, הרב ברוך פריז, (קראון הייטס).
בתו רבקה, אשת הרב יוסי הורביץ (קראון הייטס).
בתו נחמי, אשת הרב איטשע זלמנוב (קראון הייטס).

לקריאה נוספת

שניאור זלמן נוימן, ‏המשפיע שחי בלהט משיח וגאולה בלונדון הקרה, שבועון בית משיח, גיליון 1353 עמוד 22-26 (תשפ"ג)
, גיליון 1950 (עמוד 78 ואילך).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ ר' לוי בצעירותו במבצעים
↑ לשון ההנחה: "וכן דיבר אודות בחור מסויים, שבמקום להתנהג כמו בחור חסידי (להתייגע בלימוד התורה נגלה וחסידות, ובאופן שגם בלמדו נגלה ניכר עליו שהוא בחור חסידי, שלומד מתוך חיות וכו') – עוסק בגניבת מאמרים, ומחפש דרכים (ע"י מכשירים שונים) לראות ולשמוע מה שנעשה מעבר לדלת החדר... שזוהי העזה שאין כמוה, היפך השו"ע והיפך דרכי החסידים!" - אות י"ט בשיחה.
↑ שיחת שבת פרשת במדבר תשכ"ט, תורת מנחם, חלק נ"ו, עמ' 209.
↑ לונדון: המשפיע הרב לוי פריז ע"ה .

[1] ר' לוי בצעירותו במבצעים

[2] לשון ההנחה: "וכן דיבר אודות בחור מסויים, שבמקום להתנהג כמו בחור חסידי (להתייגע בלימוד התורה נגלה וחסידות, ובאופן שגם בלמדו נגלה ניכר עליו שהוא בחור חסידי, שלומד מתוך חיות וכו') – עוסק בגניבת מאמרים, ומחפש דרכים (ע"י מכשירים שונים) לראות ולשמוע מה שנעשה מעבר לדלת החדר... שזוהי העזה שאין כמוה, היפך השו"ע והיפך דרכי החסידים!" - אות י"ט בשיחה.

[3] שיחת שבת פרשת במדבר תשכ"ט, תורת מנחם, חלק נ"ו, עמ' 209.

[4] לונדון: המשפיע הרב לוי פריז ע"ה .

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[י"א אייר]] שנת [[תשי"ד]] כילד השישי לאביו ר' [[ברוך פריז]] (בנו של הרב [[אברהם פריז]]) ולאמו מרת חסיה בת ר' [[רפאל נחמן הכהן|פולע כַּהַן]].
-למד ב[[תומכי תמימים לוד]]. בצעירותו פעל רבות{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2470 ר' לוי בצעירותו במבצעים] {{שטורעם}}}} במבצעים, ואח"כ למד ב[[770]] כמה וכמה שנים.
+למד ב[[תומכי תמימים לוד]]. בצעירותו פעל רבות{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2470 ר' לוי בצעירותו במבצעים] {{שטורעם}}}} במבצעים, ואח"כ למד ב[[770]] כמה וכמה שנים. בשנת [[תשכ"ט]] ניסה להקליט את היחידויות שנערכו בחדר של הרבי ללא רשות וכן לגנוב מאמרים, והרבי דיבר על כך בשבת בחריפות{{הערה|לשון ההנחה: "וכן דיבר אודות בחור מסויים, שבמקום להתנהג כמו בחור חסידי (להתייגע בלימוד התורה נגלה וחסידות, ובאופן שגם בלמדו נגלה ניכר עליו שהוא בחור חסידי, שלומד מתוך חיות וכו') – עוסק בגניבת מאמרים, ומחפש דרכים (ע"י מכשירים שונים) לראות ולשמוע מה שנעשה מעבר לדלת החדר... שזוהי העזה שאין כמוה, היפך השו"ע והיפך דרכי החסידים!" - אות י"ט בשיחה.}} על ההתעסקות בענייני גניבה במקום לשקוע בלימוד חסידות ונגלה, הרבי התייחס להשוואה שניסה לוי לעשות בינו לבין סביו ר' אברהם פריז שגם הוא גנב מאמרים בלי רשות, ואמר: "רצונך להידמות לאברהם פּאַריז?! – אברהם פּאַריז למד חסידות והי' "אַן אמת'ער חסידישער תמים", וכאשר "גנב" מאמרים – ידע הרבי מזה, ואמר: "תבוא עליו ברכה"... והוסיף, שהלואי היו עוד חסידים עושים כן!... אבל אתה בחור'ל – הנך אפרוח שלא נפקחו עיניו!..."{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/11200012085 שיחת שבת פרשת במדבר תשכ"ט], תורת מנחם, חלק נ"ו, עמ' 209.}}.
 בשנות מלחמתו של הרבי למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]], נסעו הוא וחבריו ל[[ל"ג בעומר]] ל[[מירון]], שם חילקו דפי הסברה לתיקון החוק כפי רצונו של הרבי. כשר' לוי נכנס להתפלל על ה[[ציון]], הגיע לשם [[הרב הראשי לישראל]] בזמנו, שלא תמך במפורש בתיקון החוק. ר' לוי מיד הוריד את הקסקט על פניו והתחיל לזעוק: "[[רבי שמעון בר יוחאי|ר' שמעון]] הצילני, אחותי רוצה להתחתן עם גוי והרב הראשי אומר שהוא [[יהודי]]"... ואז נוצרה מהומה גדולה כנגד הרב הראשי וכולם החלו לצעוק כנגדו, עד ששומריו נאלצו להוציא אותו ממקום הציון. כשדודו הרב [[אפרים וולף]] סיפר זאת לרבי, הגיב [[הרבי]] בחיוך רחב.
 בשנת [[תשל"ח]] [[נישואין|נשא]] לאשה את מרת לובה בתו של ר' [[חנן לוין]]. לאחר נישואיו למד ב'[[כולל]]' שעל ידי ה[[מזכירות]].
-נשלח ב[[שליח|שליחות]] [[הרבי]] ללמד ולהשפיע ב[[ישיבה קטנה]] [[ליובאוויטש]] ב[[לונדון]]. במשך השנים עברו תחת ידיו מאות תלמידים.
+נשלח ב[[שליח]]ות [[הרבי]] ללמד ולהשפיע ב[[ישיבה קטנה]] [[ליובאוויטש]] ב[[לונדון]]. במשך השנים עברו תחת ידיו מאות תלמידים.
 עסק רבות ב[[מבצעי הרבי]], ובמיוחד ב[[מבצע תפילין]].
 בשנת [[תשפ"ב]] חלה, ובשבועות האחרונים לפני [[פטירה|פטירתו]] הוסיפו לו את השם "רפאל", ורבים [[תפילה|התפללו]] לרפואתו.
 נפטר בדמי ימיו ב[[כ"ו אדר א']] תשפ"ב, והוא בן 67 שנים. הוא הוטס ל[[ארץ ישראל]] ונטמן ב[[הר הזיתים]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/766126/ לונדון: המשפיע הרב לוי פריז ע"ה] {{אינפו}}.}}.