מאיר פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[אודסה]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרצ"ד]], להוריו, יעקב וגיטל פרידמן, הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן. לאחר שאביו גוייס | נולד ב[[אודסה]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרצ"ד]], להוריו, הרב יעקב וגיטל פרידמן, הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן. לאחר שאביו גוייס במלחמת העולם השניה, שממנה לא חזר המשפחה נדדה ל[[סמרקנד]] ושם התחברו לחסידי חב"ד ששהו בסמרקנד, אמו מרת גיטל החזיקה [[חיידר]] מחתרתי בביתה, וב[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הגדולה]] ב[[תש"ז]] הם יצאו מרוסיה. ובשנת [[תש"ט]] הגיעו לארץ הקודש. | ||
הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד. | הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בבעלותו היה "קיוסק גיטל" ב[[כפר חב"ד]]. לפעמים היה עורך שם [[התוועדויות]] חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=10800 חב"ד אינפו]}}. | בבעלותו היה "קיוסק גיטל" ב[[כפר חב"ד]]. לפעמים היה עורך שם [[התוועדויות]] חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=10800 חב"ד אינפו]}}. | ||
הוא היה ידוע כאיש של הרבי כל חייו התעסק בדבר אחד-רצונו של הרבי. וכפי שזה בא לדי ביטוי במכתב שכתב לו הרבי שכיוון שהינו שליח שלו, הרי "שלוחו של אדם כמותו". | הוא היה ידוע כאיש של הרבי כל חייו התעסק בדבר אחד-רצונו של הרבי. וכפי שזה בא לדי ביטוי במכתב שכתב לו הרבי שכיוון שהינו שליח שלו, הרי "שלוחו של אדם כמותו". | ||
בנוסף לזה היו לו הרבה קירובים מיוחדים מהרבי דאג לשפץ את בית "770" בכפר | בנוסף לזה היו לו הרבה קירובים מיוחדים מהרבי דאג לשפץ את בית "770" בכפר חב"ד ועבד שנים רבות בצעירי אגודת חב"ד | ||
גרסה מ־18:00, 11 בינואר 2024
החסיד ר' מאיר פרידמן (י"ב כסלו תרצ"ד – א' תשרי תש"ע) היה חבר הנהלת בית רבקה, מנהל צעירי אגודת חב"ד כפר חב"ד וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד באודסה בי"ב כסלו תרצ"ד, להוריו, הרב יעקב וגיטל פרידמן, הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן. לאחר שאביו גוייס במלחמת העולם השניה, שממנה לא חזר המשפחה נדדה לסמרקנד ושם התחברו לחסידי חב"ד ששהו בסמרקנד, אמו מרת גיטל החזיקה חיידר מחתרתי בביתה, ובבריחה הגדולה בתש"ז הם יצאו מרוסיה. ובשנת תש"ט הגיעו לארץ הקודש.
הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד.
בהגיעו לפרקו נשא את מרת שרה, בתו של ר' זלמן ברונשטיין.
התגורר בכפר חב"ד. בשנת תשט"ז שימש כמדריך בבית הספר למלאכה, והיה נוכח באירוע הקשה של רצח התלמידים בבית הספר למלאכה, ועזר בשעת מעשה בפינוי הנפגעים בשעת הרצח היה באמצע תפילת מעריב ועמד מאחורי הדלת כך המחבלים פתחו את הדלת עליו ולא ראוהו וכך ניצל.
בבעלותו היה "קיוסק גיטל" בכפר חב"ד. לפעמים היה עורך שם התוועדויות חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות[1]. הוא היה ידוע כאיש של הרבי כל חייו התעסק בדבר אחד-רצונו של הרבי. וכפי שזה בא לדי ביטוי במכתב שכתב לו הרבי שכיוון שהינו שליח שלו, הרי "שלוחו של אדם כמותו". בנוסף לזה היו לו הרבה קירובים מיוחדים מהרבי דאג לשפץ את בית "770" בכפר חב"ד ועבד שנים רבות בצעירי אגודת חב"ד
נפטר בליל יום א' של ראש השנה תש"ע, ונטמן בבית העלמין אחיעזר
משפחתו
- אחיו
- הרב אהרון נחמן פרידמן, ששימש 40 שנה כמזכיר וגזבר המועצה האזורית, בכפר חב"ד.זכה לקירובים מהרבי וזה מתבטא בזה שהרבי קיבל אותו ליחידות פרטית לאחר שכבר לא התקיימו יחידויות פרטיות.יש מכתבים שקיבל מהרבי והורה להשמידם מיד לאחר הקריאה.
- הרב ישראל פרידמן, ראש-ישיבת "אהלי תורה".
- בניו
- הרב יעקב פרידמן, שליח הרבי במוסקבה ושליח לישראלים במוסקבה (ומהשלוחים ומייסדי הקהילה הישראלית במלברון)
- הרב חיים עזרא פרידמן, שליח הרבי במדינות חבר העמים ובעבר היה השליח ברוסטוב, כפר חב"ד.
- חנה רבקה זלמנוב, כפר חב"ד.
- שיינא ברוק, ראשון לציון.
- פסיה מאיר, כפר חב"ד ב'.
קישורים חיצוניים
- שניאור ברגר, חסיד עם אש של חיות, קווים לדמותו בתוך שבועון בית משיח גליון 713 עמוד 80
- שליח ציבור בסליחות
