קדוש ותפילות (חוברת): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''קידוש ותפלות''' ובשם המלא שלה באנגלית: '''Kiddush and Prayers (ROSH-HASHANAH – SIMCHATH TORAH''', הינה חוברת כיס הכוללת קטעי תפילה וברכות שימושיות לחודש תשרי.
'''קידוש ותפלות''' ובשם המלא שלה באנגלית: '''Kiddush and Prayers (ROSH-HASHANAH – SIMCHATH TORAH)''', הינה חוברת כיס הכוללת קטעי תפילה וברכות שימושיות לחודש תשרי.


החוברת כוללת 20 עמודים{{הערה|שער הברכון בצבע צהוב בוהק, הכותרות בצבע אדום בוהק, ואילו הטקסט בצבע כחול.}} והיא יצאה לאור לקראת חודש תשרי [[תש"ה]] כחלק מסדרת חוברות בנושאי יהדות והחגים מתורגמות לאנגלית, ודומה במתכונתה ל[[סדר ברכות ותפלות]], ונדפסה ב[[דפוס שולזינגר]].
החוברת כוללת 20 עמודים{{הערה|שער הברכון בצבע צהוב בוהק, הכותרות בצבע אדום בוהק, ואילו הטקסט בצבע כחול.}} והיא יצאה לאור לקראת חודש תשרי [[תש"ה]] כחלק מסדרת חוברות בנושאי יהדות והחגים מתורגמות לאנגלית, ודומה במתכונתה ל[[סדר ברכות ותפלות]], ונדפסה ב[[דפוס שולזינגר]].

גרסה מ־05:00, 5 באוקטובר 2023

קידוש ותפלות ובשם המלא שלה באנגלית: Kiddush and Prayers (ROSH-HASHANAH – SIMCHATH TORAH), הינה חוברת כיס הכוללת קטעי תפילה וברכות שימושיות לחודש תשרי.

החוברת כוללת 20 עמודים[1] והיא יצאה לאור לקראת חודש תשרי תש"ה כחלק מסדרת חוברות בנושאי יהדות והחגים מתורגמות לאנגלית, ודומה במתכונתה לסדר ברכות ותפלות, ונדפסה בדפוס שולזינגר.

בשונה מהחוברות האחרות שיצאו לאור על ידי המרכז לעניני חינוך, חוברת זו משתייכת באופן מובהק יותר לנהוג בין חסידי חב"ד בדווקא[2], ואף הרבי עצמו השתמש בחוברת כאשר צעד לאמירת תשליך בגן הבוטני.

הבדל נוסף בין חוברת זו לחוברות האחרות, שנוסף בה הכיתוב ברוך השם בשער החוברת[3].


הוצאה לאור

בדומה לסדר ברכות ותפילות שנדפס לפניו, בנויה החוברת בפורמט דו לשוני, עמוד מול עמוד, ומול כל תפילה המודפסת בלשון הקודש, מודפס בעמוד המקביל התרגום בשפה האנגלית.

החוברת הודפסה במקביל לחוברת על חגי תשרי מתוך פרוייקט הספריה לחגים ולמועדים. בשל כך, מכתבו של הרבי שצורף לחוברות אלו וכלל לימוד והוראה מעשית לחיי היום יום מתוכן החגים – צורף לחוברת של 'קידוש ותפילות' במקום לחוברת החגים. מכתב זה דומה בסגנונו לסגנון המכתב כללי שהחל הרבי לפרסם בקביעות בשנים מאוחרות יותר, וניתן לומר כי זהו ה׳מכתב-כללי׳ הראשון של הרבי לחודש החגים.

כפי שניתן להיווכח מעיון בברכון, הועתקו קטעי התפילה שבחר הרבי מתוך סידור תורה אור באופן שיתאימו לפורמט כיס[4].

מפתח הברכות שבחוברת

  • קידוש לראש השנה[5]
  • סדר אכילת תפוח בדבש
  • סדר תשליך
  • סדר כפרות[6].
  • ברכת לולב
  • סדר הקפות בשמחת תורה

הרבי קורא תשליך בחוברת

על פי דיווחים שונים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת תשליך בגן הבוטני לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת[7].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שער הברכון בצבע צהוב בוהק, הכותרות בצבע אדום בוהק, ואילו הטקסט בצבע כחול.
  2. כפי שניתן להיווכח בשינוי בנוגע לסדר אמירת היהי רצון על התפוח בדבש בליל ראש השנה ביחס לנדפס בחוברת לחגי תשרי שנדפסה במקביל, ועוד.
  3. ראו בכתבה בשבועון כפר חב"ד על סדר ברכות ותפלות אודות הערותיו של הרב משה פנחס כ"ץ שהעיר בין השאר על כך שבחוברת ההיא נשמט הכיתוב 'ברוך השם', ואף שהרבי השיב לו שספר או חוברת שכולו תפלות וברכות אינו צריך להקדמה של ברוך ה׳, ייתכן ומכל מקום, הרבי בחר שכן להדפיס זאת בחוברת זו.
  4. כך ניסוח ההנחיות והמנהגים המופיעים לפני כל אחד מהקטעים זהה באופן מוחלט לסידור ׳תורה אור', הכותרת שב'סדר תשליך' נותרה בטעות כפולה, כשהיא מועתקת לברכון יחד עם הכותרת שבראש העמוד.
  5. אף שהחוברת מיועדת לכל חודש תשרי, לא נדפס בה קידוש לשלוש רגלים, ואפשר לשער כי הסיבה לכך היא שנוסח הקידוש כבר נדפס בחוברת 'שבועות', ואם השערה זו נכונה, הדבר מדגיש את המבנה של כל החוברות כסט אחד המשלים זה את זה.
  6. לצד הנוסח שיש לומר כאשר עושים כפרות על תרנגול, מופיעה בחוברת גם האפשרות של כפרות על כסף: "אלו המעות תלכנה לצדקה", נוסח ייחודי שאינו מצוי הן בנוסח חב"ד והן בנוסחאות תפילה אחרות. במהלך השנים במדריכים הלכתיים חב"דיים, ציטטו את הנוסח מהחוברת של מל"ח כ"הוספה של הרבי" (ראו: "הנוסח למי שעושה על כסף - עפ"י החוברת 'קידוש ותפילות ראש השנה ושמחת תורה" משנת תד"ש" - אתר סמס לרב, וכך פורסם במכתב הרב יוסף הנדל ממגדל העמק בתקופת הקורונה, וכך נפסק במדריך בי"ד רבני חב"ד לראש השנה ויום הכיפורים). לפי השערתו של הרב גרינפלד בכתבה אודות החוברת בשבועון כפר חב"ד, נוסח זה הוא ככל הנראה חידושו של הרבי ששינה מהנוסח המקובל, מפני שהנוסח ״זה הכסף״ יכול להתפרש לאו דווקא על ממון, אלא על המתכת הנקראת כסף. ואילו נוסח זה מבהיר שהכוונה היא למטבעות וממון בפועל.
  7. התקשרות גליון תתקמז עמוד 7.