ניגון צמאה נפשי: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]] | [[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים על | [[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהילים]] | ||
גרסה מ־09:09, 26 ביולי 2023
המונח "צמאה נפשי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו צמאה לך נפשי.
צמאה נפשי הינו ניגון חב"די המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, והוא לקוח מתוך הפיוט של רבי אברהם אבן עזרא, אותו נוהגים לנגן בקהילות אשכנז בליל שבת.
אודות הניגון
בתקופת פריחת השירה היהודית בארצות ספרד, התפשט סוג הפיוטים של 'מרשות', שתכנם הוא הקדמה ונטילת רשות שנאמרים על ידי החזן קודם התפילות השונות[1].
ניגון זה, הוא על הבית הראשון מתוך הפיוט שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא לפני כ-800 שנה, שנכתב כ"רשות" לתפילת "נשמת" של שמיני עצרת.
כל הבתים בפיוט מתחרזים וחותמים בפסוק בתהילים[2]: "ליבי ובשרי ירננו אל א-ל חי".
על תוכן הפיוט כותב האבן עזרא עצמו בפירושו לפסוק הפותח את הפיוט, שהוא ממשיל את הצמא למים - שביום זה נידונים על המים ומתחילים לבקש על המים - שכפי שכל האנושות צריכה את המים ותלויה בהם, כך יהודי נכסף לקשר עם הקב"ה ותלוי בו[3].
לאורך הפיוט, כל בית כולל פסוק אחר המסתיים במילה 'חי', ומתחרז עם הפסוק 'ירננו אל א-ל חי' החותם את כל הבתים.
אף שהפיוט התחבר כהקדמה לתפילה בשמיני עצרת, בימינו נוהגים בקהילות אשכנז לנגן אותו כחלק מזמירות ליל שבת.
הקטע המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, הוא על הבית הפותח של הפיוט.
מילות הניגון
- צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵ-ל חָי
- לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵ-ל חָי
קישורים חיצוניים
- הניגון מפי ר' דוד הורביץ - להאזנה (מידע · עזרה)
| מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
|---|---|
| |
| ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |