ליפא קורצוויל

הרב קורצוויל

הרב דניאל אליעזר ליפא קורצוויל (ט' תמוז תש"ז - כ"ח כסלו תשפ"ג) היה מנהל סניף צעירי אגודת חב"ד בקריית מלאכי במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד בנחלת הר חב"ד.

תולדות חיים

נולד בפולין בט' תמוז תש"ז לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת תש"ד.

בהיותו בגיל 3 בשנת תש"י עלתה משפחתו לארץ הקודש.

בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי תניא שנמסרו בישיבה על ידי הרב ישראל צבי הבר ונחשף לעולמה של חסידות חב"ד, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד בכפר חב"ד, המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב משה מרדכי ארנשטיין, משפיע ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

בשנת תשכ"ז למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת תשכ"ח, יצא בשליחות מיוחדת בהוראת הרבי לבוסטון.

לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד בכולל אברכים בכפר חב"ד.

בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת תש"ל יזם עם חבריו לספסל הלימודים הרב בן ציון ליפסקר והרב דוד נחשון שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' איצ'קה גאנזבורג שהיה ממונה על חגיגות י' שבט בכפר חב"ד אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.

בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו בנחלת הר חב"ד על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].

למד בכולל אברכים המקומי. עם הקמת כולל אברכים בערד בראשות ידידו הרב בן ציון ליפסקר, החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.

בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב מרדכי קוזלינר, ובבית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד.

במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול במבצעי הרבי בכל אזור הדרום, ארגן ערבי חב"ד ביישובים באזור, ועוד.

הנחה במשך שנים את ארועי שמחת בית השואבה, תהלוכת ל"ג בעומר, ועוד בנחלת הר חב"ד. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.

הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.

אלוף פיקוד הדרום

הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.

הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר בכפר חב"ד - מבצע פורים תשל"א, אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.

המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה תשל"ג, כאשר הרבי מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.

המבצע כלל הטסת החסידים מנחל'ה במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.

המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה.

"הצליח למעלה מן המשוער"

הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש עת תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים: "נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה. בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות! כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים. כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:

הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית": "התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח". על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי: "והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל..."".

מבצעים מיוחדים

ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:

• מיהו יהודי. הרבי נלחם בנושא שלימות העם, המאמץ העיקרי הופנה כלפי חוק "מיהו יהודי" הקובע כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר" – הרבי דרש שיוסיפו בסופו את המילה "כהלכה" שמשמעותה כי רק מי שנתגייר גיור הלכתי בר-תוקף הוא יהודי. נושא זה בער מאד בדור השביעי והרבי הפעיל מאמצים כבירים על מנת לתקנו. מי שנרתם בין היתר למען המאבק היה הרב קורצוויל, וכך סיפר:

"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם. היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו: "תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"....

• הר המלך. בעקבות תקנת לימוד הרמב"ם יזם וערך את ספרי הביאורים 'הר המלך', שזכה למענות ועידודים רבים מהרבי.

• ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב דובער חן בשנת תש"נ, עמד יחד עם הרב זאב קסלמן בראש קופת רבינו בארץ הקודש.

• הדפסת התניא בכנסת. בשנת תנש"א יזם הדפסה מיוחדת של ספר התניא במשכן הכנסת.

דיווחים לרבי

ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר.

ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב יגאל פיזם בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם.

באור לכ"ח כסלו-נר רביעי של חנוכה תשפ"ג, נפטר לאחר מחלה ממושכת.

משפחתו

• בתו, מרת רבקה, רעיית ר' ברוך וילהלם - נחלת הר חב"ד
• בתו, מרת עדינה רעיית ר' מנחם מענדל פרידמן, שלוחי הרבי בהר אדר
• בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק
• בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים
• בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד
• בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד
• בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד
• בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד

כותרים שערך

• על חטא העיגול - צורתם של לוחות הברית
• סדרת ספרי הר המלך על הרמב"ם (שמונה כרכים)

לקריאה נוספת

• מי יעלה בהר המלך, שבועון בית משיח גליון 436 י"ב חשון תשס"ד
• מבצע תפילין בחדר בידוד, שבועון בית משיח גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה
• הרבי עיכב התוועדות פורים בגלל הפעילים בסיני, שבועון בית משיח גליון 546 י' אדר תשס"ו
• דיברו שכל הארץ עולה בלהבות, שבועון בית משיח גליון 600 אייר תשס"ז

קישורים חיצוניים

• מערכת שטורעם, ה'ימים הנוראים' של תשל"ח - באתר שטורעם
• שלום לאופר, חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל, באתר COL, כ"ח כסלו ה'תשפ"ג
• מענדי קורטס, הצליח למעלה מן המשוער, שבועון כפר חב"ד גליון 1958 עמוד 36
• מענדי קורטס, "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה", כפר חב"ד, גיליון 1990, עמ' 37–42
• שניאור ברגר, אלוף פיקוד דרום החב"די, שבועון בית משיח ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 (גירסת טקסט)
• שניאור ברגר, התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי
• “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”
• שניאור ברגר, מבזבז אוצרות חנוכה, במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית בשבועון בית משיח ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו
• שרון אוחיון, מסר את נפשו לרבי
• התוועדות ה-30 לרב קורצווייל