חב"דפדיה:ארגז החול: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (זו טעות?) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]] | |||
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה | |||
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו רק מתחת לשורה זו. --> | <!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו רק מתחת לשורה זו. --> | ||
=יקותיאל זלמן לוין= | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־00:46, 4 ביולי 2023
יקותיאל זלמן לוין
תולדות חיים
הרב יקותיאל זלמן לוין (ב' אייר תרע"ה - כ"ח אדר תשמ"ז) מחשובי חסידי חב"ד ברוסי' הסובטית (הי' ידוע בשם ר' זלמן קורסקער), ואח"כ בנחלת הר חב"ד ובשכונת המלך - קראון הייטס.
נולד בקייב ב' אייר תרע"ה לאביו הרב החסיד ר' יהודה ולאמו מיכלא רחל מקנוביצקי. הי' מהתלמידים הראשונים בחדר המחתרתי תחת שלטון הקומוניסטי בקייב, שנפתח ע"י הרב בנימין אליהו גורודצקי עם הגעתו, בהוראת אדמו"ר הריי"צ, בתור רב העיר. המשיך ללמוד בכמה עיירות בישיבות המחתרתיות.
בשנות בחרותו התגורר במוסקבה ובלנינגרד.
בשנת תרצ"ט נשא עם מרת שרה בת הרה"ח הרה"ג ר' משה חיים מויזס, הרב מטורוב, שזכה ללמוד בליובאוויטש בשנת תרס"ו, לשם הגיע מפולין יחד עם אחיו ר' ניסן. החתונה התקיימה בעיר מגורה של הכלה, באודסה, לשם הגיעה עם משפחתה כמה שנים לפני זה עם כוונה להגר לאה"ק, כי אביה קיבל הזמנה לשמש כרב באה"ק מהרב הראשי לישראל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אבל לא עלה בידו לקבל היתר יציאה מרוסיא.
הזוג הצעיר עבר לגור לאחר החתונה ללנינגרד, ובזה נשארו בחיים, כי ההורים שלה, שלוש אחים תמימים ושלש אחיות נשואות עם משפחותיהם נהרגו בידי הנאצים הארורים ימ"ש.
עם תחילת מלחמת העולם השנייה נמלט עם רייעתו ברכבת האחרונה, שיצאה מתחת המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" בלנינגרד, ביחד עם עוד כמה משפחות מאנ"ש, והגיעו לסמרקנד.
כשנודע לו שהמשטרה החשאית מחפשת אותו, הוא ברח לטשקנט, שם התחבא כמה זמן עד שברח למוסקבה.
שנים רבות לא התברכו בפרי בטן, ורק על ידי השתדלותם של ידידו הרב מרדכי שוסטרמן ואחותו מרת אסתר לנגזם, שקיבלו ברכה בכתב וביחידות מכ"ק אדמו"ר הריי"צ עבורם, נולדו להם אחרי שלוש עשרה שנה מזמן חתונתם תאומים - בן משה חיים, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.
היות שמצב פרנסתו היה דחוק עד מאד, בגלל הקושי למצוא מקום עבודה המאפשרת שמירת השבת, הוא נאלץ להעתיק מקום מגוריו לעיירה טוקומס, על יד ריגא, שם, בהשתדלותו של ידידו הרב שמואל פרוס מצא עבודה עם שמירת שבת. עם הגעתו לעיירה הוא פתח את הבית הכנסת המקומי, שהיה סגור ע"י השלטונות הקמוניסטית, והתחילו להתפלל בה ג' פעמים ביום. הוא היה גם שוחט עופות. וזה נהיה כקוצים בעיני השלטונות. וכך באמצע הלילה י"ב אדר תשח"י הגיעו השוטרים, עשו חיפוש יסודי בכל חפצי הבית, אסרו אותו ושפטו לעשר שנות עבודת פרך. לחצי שנה אחרונה מתוך עשר שנים האלו שלחו אותו לסיביר ומשם יצא לחופש בחודש אדר תשכ"ח. לאחר שחרורו התגורר בריגא ונמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.
לאחר קבלת ברכתו הק' של הרבי ובאופן ניסי לגמרי קיבל רשות יציאה מרוסיא ועלה לארץ בר"ח כסלו תשל"ב. התיישב בנחלת הר חב"ד ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום. פרופ' ר' ירמיהו ברנובר הגדיר אותו כ"אנציקלופדי' מהלכת". עסק בעריכת התרגום לרוסית של ספר ה"תניא" והחומש עם לקט פירושים, שיצאו לאור ע"י אירגון שמי"ר.
שלשה חדשים לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות הראשונה בו' אייר תשל"ב. הרבי התעניין בקשר לפרטי המאסר והתפיסה והורה להתיישב בנחלת הר חב"ד. כשזוגתו אמרה לרבי שבעלה הולך עם חבילה קשה על הלב, ענה הרבי עם חיוך: "שישאיר את ה'פעקל' ("החבילות") שלו פה בחדר, פה כולם משאירים את "החבילות" שלהם, וגם לי זה לא יזיק, פה הם נימוחים". וגם הרבי אמר: אתם הרי ראיתם את הנס שקרא איתכם (בנוגע להיתר יציאה מרוסיא).
פעם בהתועדות צוה לו הרבי שישיר איזה ניגון מרוסיא, ופעם הרבי שאל את יוצאי רוסיא שנוכחו בהתועדות, שיכריזו כמה שנים ישבו בסוהר ברוסיא, והדגיש עליו שהוא "ישב" יותר.
זכה לקבל דולר וברכה מהרבי ביומו האחרון לפני פטירתו. נפטר בכ"ט אדר תשמ"ז ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות לאוהל של אדמו"ר הריי"צ.
משפחתו
בנו הרב משה חיים לוין שליח הרבי במרכז ברוקלין, הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. בתו לאה יחיאלוב, קראון הייטס. אחיו, ר' מרדכי זאב בנציון לוין.
- הזחה
תוספת בדיקה תולדות חיים
תולדות חיים
- פריט רשימה עם תבליטים
- ניתן
- למספר
משתמש:זאל זיין גאולה/עוג מלך הבשן
חדש בחב"דפדיה
ועוד חידוש
וחידוש אחרון
הערות שוליים
הערות שוליים
- ↑ כך מזינים הערה