חב"דפדיה:ארגז החול

דף זה הינו ארגז החול של חב"דפדיה. מטרתו של דף זה, לאפשר לכם לנסות את כלי העריכה של חב"דפדיה. על מנת לערוך עמוד זה לחצו על הסימנייה עריכה בראש העמוד.

התוכן בדף זה ינוקה מדי פעם ללא אזהרה מראש. לכן, ממש לא מומלץ להשתמש בארגז לכתיבת ערכים, אלא רק לניסויי עריכה. טקסט שברצונכם לשמור עד לכתיבת הערך בפועל, מומלץ לשמור בארגז חול משלכם שישכון במרחב המשתמש שלכם, למשל משתמש:אנונימי/כמות ואיכות.

צבע:|אדום=E10|כחול=F13|ירוק=F00|יחי המלך המשיח

כותרת

דוב בער שערמאן

הזחה

פסיכולוג קליני וקוגנטיבי, מפיק מוזיקלי, כותב מאמרים.

−

ביוגרפיה

נולד בי"ח באייר תשל"ג בפריז, צרפת, לאביו הרב שניאור זלמן ולאימו מרת שערמאן, יוצאי ליטא הכבושה. אביו נחשב לגאון צעיר בליטא, ונודע כבקיא בש"ס ופוסקים. הוא הפיק מרגליות בעיון ובחקר סוגיות, ואף ערך דיונים פומביים בלימוד תורה בעירו. אביו התחתן עם רבקה בירמאן, בתו של חסיד חב"ד וגאון מופלג ששימש שוחט ובודק במחנה פקינג. בחתונתם נכחה הרבנית הצדקנית מרת חנה, אשת הגאון המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון, ואם הרב מנחם מענדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חב"ד. בשנת תשי"א נולד בנם בכורם, שעיה, שנקרא על שם סבו שנרצח על קידוש השם בידי הנאצים ימ"ש עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחר מספר שנים נולדו להם שלישייה: שתי בנות ובן. בשנת תשל"ג נולד בנם הרב דוב בער. כבר בצעירותו התגלו כשרונותיו בלימוד התורה, לצד יכולות קוגניטיביות גבוהות. למרות שאובחן בשנים מאוחרות כבעל ADHD, הצליח הרב דוב בער להתגבר על קשייו, ובין היתר בשל היותו HPI. בגיל שלוש ידע לברך את כל ברכות הנהנין וברכות השחר בעל-פה, ובגיל חמש למד משניות בעל-פה בלימוד עצמאי. הוא גילה סקרנות לתחומים שונים כמו ספרי לימוד עתיקים, היסטוריה, מדע ופילוסופיה. עם זאת, התחום שהגדיר את עיסוקיו לאורך חייו ואותו חקר במסגרת עבודת הדוקטורט שלו הוא פסיכולוגיה. נקודת מבטו בכל סיטואציה נשענה על שילוב של עקרונות התורה וגישות פסיכולוגיות. בגיל שתים-עשרה החל ללמוד תניא, ובו מצא מנוח לנפשו. מאז לא חדל לעסוק בו בהתמדה רבה. כבר בבר מצווה שלו נודע כבקיא בתכני ספר התניא.

אצל הרבי

− בשנת תשמ"ח, כשהיה בגיל חמש עשרה כתב מכתב לרבי מליובאוויטש בפסיכולוגיה והרבי השיב לו מכתב בו הוא מגלה ידע רב בנושא זה, דוב בער שהתפעל מהידע ומיכולת הניתוח תוך כדי שמירת דגש על תורה וחסידות נסע בסוף שנה זו אצל הריב, מה הצטער כשגילה שהרבי כבר לא מקבל אנשים ליחידות, הציעו לו לכתוב מכתב אבל הוא היה צמא לראות את הרבי פנים אל פנים, הוא שאל על סדר יומו של הרבי, והמתין לו אז בסוף היום לפני ביתו, כשהרבי יצא מהרכב הוא - לתהדמת המזכיר - התקרב אל הרבי, היציג את עצמו, ודיבר איתו במשך 12 דקות {לפי הערכת המזכיר} שנראו לו כנצחיות, נשאר עוד זמן אצל הרבי ובכך הפך לחסיד חב"ד