פוקינג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישבה בפאקינג]] | [[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישבה בפאקינג]] | ||
''' | '''פוקינג''' (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד מינכן שב[[גרמניה]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ו]]-[[תש"ז]] התיישבו בפוקינג. | ||
==התמקמות במחנות והקמת הישיבה== | ==התמקמות במחנות והקמת הישיבה== | ||
במחנה התרכזו 40,000 | במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] שרובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אב]]-[[אלול]] [[תש"ו]] על ידי הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב ה[[משפיע]] הנודע ר' [[ניסן נמנוב]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. הגה"ח הר"ר [[אברהם אליהו פלאטקין]] - מראשי הישיבה בסמרקנד. ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לוויטין]]. הרב המפורסם ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות ל[[ארצות הברית]]. | ||
בהגיע אנ"ש | בהגיע אנ"ש לפוקינג אירגנו חיי קהילה חבדי"ת רגילה על אף זמניות וארעיות שהותם שם. ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו שם מוסדות [[תומכי תמימים פוקינג]], ו[[בית רבקה]]. | ||
==החיים במחנה== | ==החיים במחנה== | ||
[[קובץ:חסידים בפוקינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד במחנה בפוקינג]] | [[קובץ:חסידים בפוקינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד במחנה בפוקינג]] | ||
המצאותם של אנ"ש | המצאותם של אנ"ש בפוקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מ[[רוסיה]] על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ומוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם. | ||
להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים. | להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ב[[גרמניה]] כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד. במחנות שבגרמניה היו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וקיבלו מהם כספים עבור הפליטים ועבור הישיבה. | ב[[גרמניה]] כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד. במחנות שבגרמניה היו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וקיבלו מהם כספים עבור הפליטים ועבור הישיבה. | ||
באותה הזדמנות שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי | באותה הזדמנות שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פוקינג. | ||
==הישיבה עוברת== | ==הישיבה עוברת== | ||
[[קובץ:ילדים פליטים בפוקינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים לומדים תורה במחנה בפוקינג]] | [[קובץ:ילדים פליטים בפוקינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים לומדים תורה במחנה בפוקינג]] | ||
בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]] נסע ה[[משפיע]] ר' ניסן ועמו הרבה מתלמידי הישיבה | בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]] נסע ה[[משפיע]] ר' ניסן ועמו הרבה מתלמידי הישיבה ל[[פאריז]] שם הצטרפו לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שנפתחה מספר חודשים לפני כן. בפוקינג נשארו אלה מהתלמידים שלא הצליחו להשיג ויזות ולעבור ל[[צרפת]]. אז שימש הרב [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] כ[[משגיח]] ור' [[אברהם ליסון]] (מ[[כפר חב"ד]]) כ[[משפיע]]. הוא היה מאוד מסור לתמימים והיה מתוועד עמם בכל ליל שישי. | ||
בסוף חורף [[תש"ח]] נפטר ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ובאותה תקופה נסגרה גם הישיבה | בסוף חורף [[תש"ח]] נפטר ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ובאותה תקופה נסגרה גם הישיבה בפוקינג. רוב הבחורים הצליחו לצאת ל[[צרפת]] או ל[[ארצות הברית]]. אלו שלא הצליחו לצאת נשארו במקום עד לסביבות שנת [[תשי"ב]] ורק אז היגרו ל[[ארצות הברית]]. | ||
תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים | תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפוקינג להתראות עם [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התממשה לצערם. רובם עברו ל[[פריז]] ונשתקעו בה, חלקם עלו ל[[ארץ ישראל]] (והיו בין המקימים של [[כפר חב"ד]]) והחלק הנוסף שהיגרו ל[[ארצות הברית]] הגיעו לשם לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ. | ||
הישיבה שהייתה | הישיבה שהייתה בפוקינג עברה איפוא ל[[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא]] והפכה לישיבה גדולה ומפורסמת. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[תומכי תמימים ברינוא]] | * [[תומכי תמימים ברינוא]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־02:08, 7 ביוני 2023
פוקינג (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד מינכן שבגרמניה. לאחר מלחמת העולם השנייה הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות חסידים שיצאו את רוסיה במסגרת 'הבריחה הידועה' בשנת תש"ו-תש"ז התיישבו בפוקינג.
התמקמות במחנות והקמת הישיבה
במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים, מתוכם כשלש מאות מאנ"ש שרובם יוצאי סמרקנד. הם הגיעו במשך החודשים תמוז-אב-אלול תש"ו על ידי הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב המשפיע הנודע ר' ניסן נמנוב - מנהל ישיבת תומכי תמימים סמרקנד. הגה"ח הר"ר אברהם אליהו פלאטקין - מראשי הישיבה בסמרקנד. המשפיע הרב זלמן לוויטין. הרב המפורסם ר' ישראל נעוולער ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארצות הברית.
בהגיע אנ"ש לפוקינג אירגנו חיי קהילה חבדי"ת רגילה על אף זמניות וארעיות שהותם שם. ביום הבהיר ט"ו אלול תש"ו כינס ר' ניסן נמנוב אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו שם מוסדות תומכי תמימים פוקינג, ובית רבקה.
החיים במחנה
המצאותם של אנ"ש בפוקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מרוסיה על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי הנ.ק.וו.ד. הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ומוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם.
להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים.
ביקור ר' בנימין גורודצקי והרש"ג
בחורף תש"ז שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב בנימין אליהו גורודצקי מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פאקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום. תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג הפסח תש"ז, שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרש"ג לביקור באירופה.
בגרמניה כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד. במחנות שבגרמניה היו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וקיבלו מהם כספים עבור הפליטים ועבור הישיבה.
באותה הזדמנות שלח אדמו"ר הריי"צ גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פוקינג.
הישיבה עוברת
בחודש כסלו תש"ח נסע המשפיע ר' ניסן ועמו הרבה מתלמידי הישיבה לפאריז שם הצטרפו לישיבת תומכי תמימים ברינוא שנפתחה מספר חודשים לפני כן. בפוקינג נשארו אלה מהתלמידים שלא הצליחו להשיג ויזות ולעבור לצרפת. אז שימש הרב ישראל נעוולער כמשגיח ור' אברהם ליסון (מכפר חב"ד) כמשפיע. הוא היה מאוד מסור לתמימים והיה מתוועד עמם בכל ליל שישי.
בסוף חורף תש"ח נפטר ר' ישראל נעוולער ובאותה תקופה נסגרה גם הישיבה בפוקינג. רוב הבחורים הצליחו לצאת לצרפת או לארצות הברית. אלו שלא הצליחו לצאת נשארו במקום עד לסביבות שנת תשי"ב ורק אז היגרו לארצות הברית.
תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפוקינג להתראות עם אדמו"ר הריי"צ לא התממשה לצערם. רובם עברו לפריז ונשתקעו בה, חלקם עלו לארץ ישראל (והיו בין המקימים של כפר חב"ד) והחלק הנוסף שהיגרו לארצות הברית הגיעו לשם לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ.
הישיבה שהייתה בפוקינג עברה איפוא לברינוא והפכה לישיבה גדולה ומפורסמת.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית.
- הרב אליהו מטוסוב, ר' שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה (ספר).
