רמב"ן: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מ (←תולדות חיים: מחיקה קישורים לערכים לא קיימים.) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרמב"ן נולד | הרמב"ן נולד בגירונה, קטלוניה, שבצפון מזרח [[ספרד]] המודרנית, בערך בשנת 1194. | ||
בצעירותו למד מפי רבי [[יהודה בר יקר]] מתלמידי [[הריצב"א]] מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר" (נטריה רחמנא = ישמרהו השם), ומביא פירושים שקיבל ממנו.{{הערה|ראה שלם יהלום, '''ר' יהודה בר יקר תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן''', סדרא יז ע' 79}} רבו השני היה רבי [[נתן בן רבי מאיר]], אשר בצעירותו למד אצל ה[[ראב"ד השלישי|ראב"ד בעל ההשגות]] ובהמשך למד אצל הריצב"א,(פעמים 91) וגם אותו הוא מכנה בתואר "מורי",{{הערה|חידושי הרמב"ן מסכת שבועות דף לז עמוד א: ומורי החכם ר' נתן נ"ר בה"ר מאיר ז"ל פירש... וכן בדרשת הרמב"ן לראש השנה}} ממנו קיבל את תורת פרובנס, עם תורת צרפת. | בצעירותו למד מפי רבי [[יהודה בר יקר]] מתלמידי [[הריצב"א]] מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר" (נטריה רחמנא = ישמרהו השם), ומביא פירושים שקיבל ממנו.{{הערה|ראה שלם יהלום, '''ר' יהודה בר יקר תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן''', סדרא יז ע' 79}} רבו השני היה רבי [[נתן בן רבי מאיר]], אשר בצעירותו למד אצל ה[[ראב"ד השלישי|ראב"ד בעל ההשגות]] ובהמשך למד אצל הריצב"א,(פעמים 91) וגם אותו הוא מכנה בתואר "מורי",{{הערה|חידושי הרמב"ן מסכת שבועות דף לז עמוד א: ומורי החכם ר' נתן נ"ר בה"ר מאיר ז"ל פירש... וכן בדרשת הרמב"ן לראש השנה}} ממנו קיבל את תורת פרובנס, עם תורת צרפת. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים - פרשנות [[מקרא]], וה[[תלמוד]], [[קבלה]] ו[[שירה]], הרמב"ן זכור כאחד מהוגי הדעות של ה[[יהדות]]. | הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים - פרשנות [[מקרא]], וה[[תלמוד]], [[קבלה]] ו[[שירה]], הרמב"ן זכור כאחד מהוגי הדעות של ה[[יהדות]]. | ||
תלמידיו ה[[רשב"א]] ורבי | תלמידיו ה[[רשב"א]] ורבי יצחק דמן עכו העידו שלפרנסתו עסק ב[[רפואה]].{{הערה| רבי יצחק דמן עכו בספרו אוצר החיים ע' קא: – קב. תשובות הרשב"א ח"א סימן קכ, קסז, תיג, תתכה, וראה עוד דוד מרגלית: "[https://mosadharavkook.com/shop/חכמי-ישראל-כרופאים/ חכמי ישראל כרופאים]" עמ' קכח – קלה, וכן קיים כתב יד בשם "מאמר השלשול לאבן רשד שמתורגם על ידי רבי יעקב הקטן על פי רמב"ן" בתוך: דוד מרגלית, רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, ו, תשל"ב, וכן אצל זיסמן מונטנר, "רבי יעקב הקטן המתרגם האלמוני" תרביץ יח, תש"ז, עמ' 144 - 194}} עקבות לכך נמצאות בפירושו לתורה לגבי איסור נדה {{הערה| בראשית לא לה}}, לגבי איסור מאכלות אסורות {{הערה| ויקרא יא יג}} לגבי נגע הצרעת {{הערה| ויקרא יג ג}} ועוד, במקומות רבים מסתמך על דעות הרופאים, על ספרי רפואות ואף מביע דעה אישית בענייני רפואה.{{הערה|ראו למשל בראשית ל יד, מה כו, ויקרא ג יט, יא יג, ועוד, ניתוח של כל המובאות ראה אצל חנה דוידסון, "תפיסת הרפואה והמגיה בקהילה היהודית בקטלוניה במאות הי"ג והי"ד" ירושלים 2004}} | ||
חותמו האישי של רמב"ן התגלה בשנת 1972 על ידי אורי טהון בתל כיסון, בדרומה של עכו, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק',{{הערה|ישעיהו שחר, חותמו האישי של הרמב"ן, בתוך ''פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים', עמודים 137–147, וכן כתדפיס נפרד בשם "חותם הרמב"ן" ירושלים, תשל"ב.}} היו שערערו על יחוסו לרמב"ן אך מחקר שהתפרסם הפריך ערעורים אלו.{{הערה|מגן ברושי ויורם ניר-אל, "חותם הרמב"ן בדיקת אותנטיות" [[תרביץ]] סה, תשנ"ו, עמ' 527 - 528.}} | חותמו האישי של רמב"ן התגלה בשנת 1972 על ידי אורי טהון בתל כיסון, בדרומה של עכו, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק',{{הערה|ישעיהו שחר, חותמו האישי של הרמב"ן, בתוך ''פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים', עמודים 137–147, וכן כתדפיס נפרד בשם "חותם הרמב"ן" ירושלים, תשל"ב.}} היו שערערו על יחוסו לרמב"ן אך מחקר שהתפרסם הפריך ערעורים אלו.{{הערה|מגן ברושי ויורם ניר-אל, "חותם הרמב"ן בדיקת אותנטיות" [[תרביץ]] סה, תשנ"ו, עמ' 527 - 528.}} | ||
גרסה מ־15:03, 16 במאי 2023
| הרמב"ן | |
|---|---|
| |
| רבותיו | רשב"א |
רבי משה בן נחמן, הידוע בכינויו הרמב"ן, (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר בי"א ניסן ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד, והתעסק גם ברפואה.
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מועתק מויקיפדיה. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
תולדות חיים
הרמב"ן נולד בגירונה, קטלוניה, שבצפון מזרח ספרד המודרנית, בערך בשנת 1194.
בצעירותו למד מפי רבי יהודה בר יקר מתלמידי הריצב"א מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר" (נטריה רחמנא = ישמרהו השם), ומביא פירושים שקיבל ממנו.[1] רבו השני היה רבי נתן בן רבי מאיר, אשר בצעירותו למד אצל הראב"ד בעל ההשגות ובהמשך למד אצל הריצב"א,(פעמים 91) וגם אותו הוא מכנה בתואר "מורי",[2] ממנו קיבל את תורת פרובנס, עם תורת צרפת.
כמו כן בצעירותו היה בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי יונה גירונדי ושלח מדברי תורתו לרבי יחיאל מפריז ועוד.[3]
הרמב"ן נמנה בין גדולי רבני ישראל בתחילת אלף השישי. גם בתקופת תור הזהב של גדולי הראשונים, אך מעטים השתוו להתפרסותו הרחבה על היבטיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה.
הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים - פרשנות מקרא, והתלמוד, קבלה ושירה, הרמב"ן זכור כאחד מהוגי הדעות של היהדות.
תלמידיו הרשב"א ורבי יצחק דמן עכו העידו שלפרנסתו עסק ברפואה.[4] עקבות לכך נמצאות בפירושו לתורה לגבי איסור נדה [5], לגבי איסור מאכלות אסורות [6] לגבי נגע הצרעת [7] ועוד, במקומות רבים מסתמך על דעות הרופאים, על ספרי רפואות ואף מביע דעה אישית בענייני רפואה.[8]
חותמו האישי של רמב"ן התגלה בשנת 1972 על ידי אורי טהון בתל כיסון, בדרומה של עכו, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק',[9] היו שערערו על יחוסו לרמב"ן אך מחקר שהתפרסם הפריך ערעורים אלו.[10]
בתורת רבותינו נשיאנו
הרבי מבאר שתקופותו של הרמב"ן הייתה התקופה בה חזר הנבואה, כמו כן בתורת החסידות מובא בשם האריז"ל שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.[11]
בחב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו בנושא תחיית המתים, ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו הרמב"ם כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני גאולה ומשיח, בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.[דרוש מקור]
הבעל שם טוב, מביא בשם הרמב"ן [12] שאם אתה מסתפק איך לקיים מצווה מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה.[13].
על קושיתו של הרמב"ן כיצד ע"י התפילה משתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יכול להיות שאצל הקב"ה יש שינוי רצון, הבעש"ט תרץ על כך שהתפילה היא בשביל למתק את הדין בשורשו, שגזר דין על אדם מסוים הוא כמו אותיות שע"י התפילה יכול אדם לשנות אותם לטובה.[14].
הבעש"ט מביא גם בשם הרמב"ן שאיך ידע אם עם הוא עוסק בתורה לשמה, שאם הוא מתמלא על ידי כך יראה ואהבה אז סימן שהוא עוסק לשמה.[דרוש מקור]
בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך האהבת ישראל של הרמב"ן[15] =
הערות שוליים
- ↑ ראה שלם יהלום, ר' יהודה בר יקר תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן, סדרא יז ע' 79
- ↑ חידושי הרמב"ן מסכת שבועות דף לז עמוד א: ומורי החכם ר' נתן נ"ר בה"ר מאיר ז"ל פירש... וכן בדרשת הרמב"ן לראש השנה
- ↑ דרשה לראש השנה
- ↑ רבי יצחק דמן עכו בספרו אוצר החיים ע' קא: – קב. תשובות הרשב"א ח"א סימן קכ, קסז, תיג, תתכה, וראה עוד דוד מרגלית: "חכמי ישראל כרופאים" עמ' קכח – קלה, וכן קיים כתב יד בשם "מאמר השלשול לאבן רשד שמתורגם על ידי רבי יעקב הקטן על פי רמב"ן" בתוך: דוד מרגלית, רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, ו, תשל"ב, וכן אצל זיסמן מונטנר, "רבי יעקב הקטן המתרגם האלמוני" תרביץ יח, תש"ז, עמ' 144 - 194
- ↑ בראשית לא לה
- ↑ ויקרא יא יג
- ↑ ויקרא יג ג
- ↑ ראו למשל בראשית ל יד, מה כו, ויקרא ג יט, יא יג, ועוד, ניתוח של כל המובאות ראה אצל חנה דוידסון, "תפיסת הרפואה והמגיה בקהילה היהודית בקטלוניה במאות הי"ג והי"ד" ירושלים 2004
- ↑ ישעיהו שחר, חותמו האישי של הרמב"ן, בתוך פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים', עמודים 137–147, וכן כתדפיס נפרד בשם "חותם הרמב"ן" ירושלים, תשל"ב.
- ↑ מגן ברושי ויורם ניר-אל, "חותם הרמב"ן בדיקת אותנטיות" תרביץ סה, תשנ"ו, עמ' 527 - 528.
- ↑ 1תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז.
- ↑ ככל הנראה מגן עדן
- ↑ http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/36&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב לו]
- ↑ כתר שם טוב עמ' פז ב
- ↑ מובא בכתר שם טוב
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |