בדיקת תפילין ומזוזות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
עוד בשנים הראשונות לנשיאותו החל [[הרבי מלך המשיח]] לעורר על בדיקת מזוזות ותפילין. במכתב מ[[י' אלול]] [[תשט"ו]] לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי על השערוריה של "אלפים.. מזוזות וכנראה גם תפילין שהם מעשה צילום על נייר" המגיעים מארץ ישראל "תחת הסיסמא של ישוב הארץ". | עוד בשנים הראשונות לנשיאותו החל [[הרבי מלך המשיח]] לעורר על בדיקת מזוזות ותפילין. במכתב מ[[י' אלול]] [[תשט"ו]] לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי על השערוריה של "אלפים.. מזוזות וכנראה גם תפילין שהם מעשה צילום על נייר" המגיעים מארץ ישראל "תחת הסיסמא של ישוב הארץ". | ||
במכתב נוסף מיום כ' חשוון תשי"ז כותב הרבי על התוהו ובוהו | במכתב נוסף מיום כ' חשוון [[תשי"ז]] כותב הרבי על התוהו ובוהו ששרר אז בנושא: "מובן ופשוט שבדיקת התפילין, כוללת הפרשיות וגם הבתים והרצועות... הנה כמה פעמים בכגון דא שהודיעוני מארץ הקודש בנתינת התפילין לבדיקה לסופר אחד והכשירם ואחרי זה מצא סופר שני לאחריו חסרון אות וכיוצא בזה. זאת אומרת פסול לכל הדעות". | ||
את הדרבון | את הדרבון והזירוז לבדוק התפילין והמזוזות, ניתן לראות ממכתבים רבים שנכתבו לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|לדוגמא: במכתב מיום י"א בניסן תשי"א כותב הרבי ליהודי שביקש ממנו סגולות: "בכלל אין דרכי לתת סגולות, אבל כמו בכל בית יהודי יש לבדוק את המזוזות".}}. במשך השנים הרבי הרחיב את המודעות לנושא לממדים עצומים, עד שבשנים האחרונות נסבו אלפי תשובות בנוגע לבדיקת התפילין והמזוזות. | ||
אחד המקרים המופלאים והמזעזעים בהם גילה הרבי את העניין בריש גלי, היה בקיץ שנת תשל”ד, כאשר הרבי הכריז באופן רשמי על [[מבצע מזוזה]]. באותו קיץ התרחש הטבח הנורא בילדי מעלות, והרבי קישר זאת עם המזוזות הפסולות שהיו בבית הספר בו שהו התלמידים. | אחד המקרים המופלאים והמזעזעים בהם גילה הרבי את העניין בריש גלי, היה בקיץ שנת [[תשל”ד]], כאשר הרבי הכריז באופן רשמי על [[מבצע מזוזה]]. באותו קיץ התרחש הטבח הנורא בילדי מעלות, והרבי קישר זאת עם המזוזות הפסולות שהיו בבית הספר בו שהו התלמידים. | ||
בהתוועדות פרשת בהר-בחוקותי תשל”ד סיפר הרבי על יהודי שביקש ברכה עבור הילדים שנסעו לטיול, והודיע שבבדיקת המזוזות בבית ספרם נמצאו 17 מזוזות פסולות, ובאותו יום היה מספר התלמידים ההרוגים כמניין המזוזות - 17. למחרת עלה מניינם של ההרוגים ל-20 - ואז ממשיך הרבי לספר - כי ביקש לברר עוד פעם באותו בית ספר, ואכן התברר שנמצאו עוד ארבעה מזוזות שלא נבדקו ומתוכם מצאו שלוש מזוזות פסולות כמניין ההרוגים!... | בהתוועדות פרשת בהר-בחוקותי תשל”ד סיפר הרבי על יהודי שביקש ברכה עבור הילדים שנסעו לטיול, והודיע שבבדיקת המזוזות בבית ספרם נמצאו 17 מזוזות פסולות, ובאותו יום היה מספר התלמידים ההרוגים כמניין המזוזות - 17. למחרת עלה מניינם של ההרוגים ל-20 - ואז ממשיך הרבי לספר - כי ביקש לברר עוד פעם באותו בית ספר, ואכן התברר שנמצאו עוד ארבעה מזוזות שלא נבדקו ומתוכם מצאו שלוש מזוזות פסולות כמניין ההרוגים!... | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
באותם ימים הרבי התבטא ביטוי מבהיל “דחפו אותי ולא הניחו לי לשקוט מלתבוע ולדבר על מזוזה. אני עצמי איני יודע למה. כשעוררתי על כך השתמשתי בטעמים שונים, אבל למה דווקא מזוזה? והנה עכשיו ראו איך שמאורע זה היה קשור במצוות מזוזה”. | באותם ימים הרבי התבטא ביטוי מבהיל “דחפו אותי ולא הניחו לי לשקוט מלתבוע ולדבר על מזוזה. אני עצמי איני יודע למה. כשעוררתי על כך השתמשתי בטעמים שונים, אבל למה דווקא מזוזה? והנה עכשיו ראו איך שמאורע זה היה קשור במצוות מזוזה”. | ||
התייחסות “שמיימית” נוספת היתה גם בעקבות [[מבצע אנטבה]], בקיץ תשל”ו, אז הרעיש אודות עניין המזוזה ודרש לבדוק אצל הניצולים את המזוזות: “מהנכון שאצל הניצולים ייבדקו המזוזות, לא כדי, חס ושלום, ‘לתפוס’ יהודי בשגיאה אלא כדי שמכאן ולהבא יהיה המצב כדבעי ואחר כך יפרסמו על כך ובוודאי הדבר יסייע בהשפעה על כמה מבני ישראל”. | התייחסות “שמיימית” נוספת היתה גם בעקבות [[מבצע אנטבה]], בקיץ [[תשל”ו]], אז הרעיש אודות עניין המזוזה ודרש לבדוק אצל הניצולים את המזוזות: “מהנכון שאצל הניצולים ייבדקו המזוזות, לא כדי, חס ושלום, ‘לתפוס’ יהודי בשגיאה אלא כדי שמכאן ולהבא יהיה המצב כדבעי ואחר כך יפרסמו על כך ובוודאי הדבר יסייע בהשפעה על כמה מבני ישראל”. | ||
לאחר מכן הרבי סיפר כי אכן אצל רובם ככולם של הניצולים היה חסר במצוות מזוזה: או שלא היו בכלל מזוזות, או שלא היו מזוזות כשרות, או שלא נקבעו על פי הלכה - והרבי הוסיף שלכן “חוב קדוש ומצווה גדולה שכל החטופים שזכו וניצלו, שיפרסמו את תוצאות בדיקת המזוזות בבתיהם”. בהזדמנות זו הוסיף הרבי בקשה, שכל אנשי הצבא שפעלו לשחרר את החטופים מאוגנדה, ידאגו שיהיו להם מזוזות כשרות בחדרם. | לאחר מכן הרבי סיפר כי אכן אצל רובם ככולם של הניצולים היה חסר במצוות מזוזה: או שלא היו בכלל מזוזות, או שלא היו מזוזות כשרות, או שלא נקבעו על פי הלכה - והרבי הוסיף שלכן “חוב קדוש ומצווה גדולה שכל החטופים שזכו וניצלו, שיפרסמו את תוצאות בדיקת המזוזות בבתיהם”. בהזדמנות זו הוסיף הרבי בקשה, שכל אנשי הצבא שפעלו לשחרר את החטופים מאוגנדה, ידאגו שיהיו להם מזוזות כשרות בחדרם. | ||