שלום דובער גוראריה

שלום דובער גוראריה (מימין) בילדותו עם אדמו"ר הריי"צ

בארי עומד ליד אמו בביקור אצל האדמו"ר מסטמר

מצבתו

בארי גוראריה (שלום דובער גוראריה) (תרפ"ג - תשס"ה), היה בנו של הרב שמריהו גוראריה חתנו של אדמו"ר הריי"צ, והיה נכדו היחיד. בצעירותו היה חביב מאוד על זקנו הריי"צ ועל דודו הרבי, אך בשנים מאוחרות יותר מעל בספרים שהיו בבעלות ספריית ליובאוויטש.

תולדות חיים

נולד בכ"ה שבט תרפ"ג לאביו הרב שמריהו גוראריה ולאמו הרבנית חנה גוראריה, ביתו וחתנו של אדמו"ר הריי"צ.

הן בסעודת השלום זכר, הן בסעודת הברית והן בסעודת הבר מצווה סבו אדמו"ר הריי"צ התוועד עם המשתתפים בשמחה ונשא שיחות קודש.

על פי השמועה, לרגל שמחת הבר מצווה קיבל כמתנה מצלמה משוכללת מאת הרבי והרבנית חיה מושקא, ורוב התמונות המצויות בידינו כיום מאדמו"ר הריי"צ צולמו על ידו.

בצעירותו למד בישיבת תורה ודעת בברוקלין ואף הוסמך שם לרבנות. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אוניברסיטת קולומביה.

בשנת תש"י לאחר פטירת סבו אדמו"ר הריי"צ ניתק את קשריו עם חסידות חב"ד ועם דודו הרבי. באותה תקופה עבר לניו ג'רזי.

בי' סיוון תשי"ג נשא בארי לאישה את מרת מינה, בת הרב אלתר דובער חסקינד.

נפטר ד' אדר א' תשס"ה.

משפט הספרים

ערך מורחב – פרשת הספרים

בשנת תשמ"ה התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים רבים מספריית אגודת חסידי חב"ד ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, הרבנית חיה מושקא, ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.

לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי בניו יורק. במשפט, שכונה משפט הספרים, טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של האדמו"ר אלא של אגודת חסידי חב"ד. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-תשמ"ז לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה (ה' בטבת, "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.

לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.