מגילת שיר השירים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].}}. | שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].}}. | ||
במדרש תנחומא{{הערה|תנחומא בשלח י. זאת בשונה מהמכילתא (שמות ט"ו) ומילקוט שמעוני (יהושוע רמז כ.) שם לא נמנית מגילת שיר השירים בין עשר השירות.}} מגילת שיר השירים כולה נחשבת כאחת מן השירות ששרו בדברי ימי ישראל, כשה[[השירה העשירית]] תהיה לעתיד לבוא בגאולה. | |||
==אמירתו== | ==אמירתו== | ||
אצל חסידי חב"ד לא נהוג לומר את שיר השירים בערב שבת, אך ידועה אמרתו של [[אדמו"ר הזקן]]: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}. | אצל חסידי חב"ד לא נהוג לומר את שיר השירים בערב שבת, אך ידועה אמרתו של [[אדמו"ר הזקן]]: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}. | ||
כאשר [[הרש"ג]] שאל את הרבי בנוגע לאמירתו בליל פסח, השיב לו הרבי שלא ראה זאת אצל חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אך אביו כן נהג במנהג זה. באותה הזדמנות העיד גם הרבי שב[[ערב שבת]] אדמו"ר הריי"צ כן נהג לומר אותו{{הערה|ראשי דברים מהשיחות בעת סעודת יום א' דחג הפסח תשכ"ז. ובראשי דברים משיחות ימים אחרונים דפסח תשכ"ט מצויין שהיה זה רק בשבתות הקיץ, משבת פרשת ויקרא עד פרשת נצבים-וילך.}}, ובהזדמנות אחרת ציין ש"יש נוהגים לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני"{{הערה|התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230.}}. | כאשר [[הרש"ג]] שאל את [[הרבי]] בנוגע לאמירתו בליל פסח, השיב לו הרבי שלא ראה זאת אצל חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אך אביו כן נהג במנהג זה. באותה הזדמנות העיד גם הרבי שב[[ערב שבת]] אדמו"ר הריי"צ כן נהג לומר אותו{{הערה|ראשי דברים מהשיחות בעת סעודת יום א' דחג הפסח תשכ"ז. ובראשי דברים משיחות ימים אחרונים דפסח תשכ"ט מצויין שהיה זה רק בשבתות הקיץ, משבת פרשת ויקרא עד פרשת נצבים-וילך.}}, ובהזדמנות אחרת ציין ש"יש נוהגים לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני"{{הערה|התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230.}}. | ||
{{תנך}} | {{תנך}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]] | ||
גרסה מ־20:53, 4 ביוני 2021
מגילת שיר השירים, היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך אותה כתב שלמה המלך, ונאמר עליה שהיא בדרגת "קודש קדשים".
במשך כמה דורות הייתה מחלוקת האם המגילה נאמרה בנבואה, או מלבו של שלמה המלך. המשנה מספרת שביום בו הושיבו את רבי אלעזר בן עזריה, הועלה נושא קדושת המגילה, ולאחר בדיקה גמרו ופסקו שהיא ומגילת קהלת אכן נאמרו בנבואה[1].
תכנה הפנימי של המגילה הוא אהבת ה' לכנסת ישראל[2], והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"כלים" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי אותיות אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור האהבה עצמה[3].
שיר השירים הוא בבחינת שטר הקידושין, ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין חתן לכלה, שזהו משל על הקב"ה וכנסת ישראל[4].
במדרש תנחומא[5] מגילת שיר השירים כולה נחשבת כאחת מן השירות ששרו בדברי ימי ישראל, כשההשירה העשירית תהיה לעתיד לבוא בגאולה.
אמירתו
אצל חסידי חב"ד לא נהוג לומר את שיר השירים בערב שבת, אך ידועה אמרתו של אדמו"ר הזקן: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"[6].
כאשר הרש"ג שאל את הרבי בנוגע לאמירתו בליל פסח, השיב לו הרבי שלא ראה זאת אצל חמיו, אדמו"ר הריי"צ, אך אביו כן נהג במנהג זה. באותה הזדמנות העיד גם הרבי שבערב שבת אדמו"ר הריי"צ כן נהג לומר אותו[7], ובהזדמנות אחרת ציין ש"יש נוהגים לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני"[8].
| תנ"ך | ||||
|---|---|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | |||
| נביאים | נביאים ראשונים: יהושע • שופטים • שמואל • מלכים | נביאים אחרונים: ירמיהו • יחזקאל • ישעיהו • תרי עשר | |||
| כתובים | תהלים • משלי • איוב | מגילות: שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר | דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים | |||
הערות שוליים
- ↑ משנה מסכת ידים סוף פרק ג'.
- ↑ ראה רש"י ומצודת דוד ריש שיר השירים.
- ↑ המגיד ממעזריטש, אור תורה, פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.
- ↑ תורת מנחם חלק כו, תשי"ט חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח מנחם אב.
- ↑ תנחומא בשלח י. זאת בשונה מהמכילתא (שמות ט"ו) ומילקוט שמעוני (יהושוע רמז כ.) שם לא נמנית מגילת שיר השירים בין עשר השירות.
- ↑ לקוטי סיפורים עמוד עג.
- ↑ ראשי דברים מהשיחות בעת סעודת יום א' דחג הפסח תשכ"ז. ובראשי דברים משיחות ימים אחרונים דפסח תשכ"ט מצויין שהיה זה רק בשבתות הקיץ, משבת פרשת ויקרא עד פרשת נצבים-וילך.
- ↑ התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230.