י"ד בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, הוא מקריבים ביום זה אחר הצהריים את [[קרבן פסח]].
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, הוא מקריבים ביום זה אחר הצהריים את [[קרבן פסח]].


נוהגים גם לאפות מצה בערב פסח אחר חצות ומצות אלו נקראים מצות מצוה.  
נוהגים גם לאפות מצה בערב פסח אחר חצות ומצות אלו נקראים [[מצות מצוה]].
== חלוקת המצות ==
 
{{ערך מורחב|חלוקת המצות}} הרבי נהג לחלק [[מצה שמורה]] אחרי מנחה כשהוא לבוש בגדי משי של שבת ויום טוב.   
==ערב פסח==
{{ערך מורחב|ערך=[[ערב חג הפסח]], [[חלוקת המצות]]}}
ערב פסח הוא יום חג, עוד מזמן [[גאולת מצרים]] אז הצטוו ישראל לשחוט את קרבן הפסח ביום זה לקראת היציאה ממצרים, והן בזמן [[בית המקדש]] כאשר יום זה היה חג בבית המקדש וכל ישראל היו צריכים כבר להיות נוכחים בירושלים ביום זה ושחטו את הפסח בשמחה גדולה תוך כדי קריאת ההלל ולא עסקו במלאכה, וכך גם לדורות.
 
יום זה עמוס בדינים ומנהגים הקשורים עם הקרבת קרבן פסח ועם ההכנות לקראת החג כגון [[בדיקת חמץ|בדיקת]] ו[[ביעור חמץ]], [[תענית בכורות]], אפיית [[מצות מצווה]], ועוד.
 
אצל רבותינו נשיאינו היה יום זה מהימים המיוחדים, והרבי נוהג לחלק ביום זה [[מצה שמורה]] אחרי מנחה כשהוא לבוש בגדי משי של שבת ויום טוב.   
   
   
==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==

גרסה מ־09:58, 30 במרץ 2021

<< >> חודש ניסן

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

י"ד בניסן הוא היום הארבעה עשר בחודש ניסן וערב חג הפסח. ביום זה שורפים את החמץ שנשאר בבית ונמצא בבדיקת חמץ מאמש. הבכורים מתענים ביום זה, כהודאה על הצלתם במצרים כאשר בכורי המצרים נהרגו במכת בכורות. כיום נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה (ברית, סיום מסכת וכדומה) ולסיים בכך את תעניתם. בזמן שבית המקדש היה קיים, הוא מקריבים ביום זה אחר הצהריים את קרבן פסח.

נוהגים גם לאפות מצה בערב פסח אחר חצות ומצות אלו נקראים מצות מצוה.

ערב פסח

ערך מורחב – ערב חג הפסח, חלוקת המצות

ערב פסח הוא יום חג, עוד מזמן גאולת מצרים אז הצטוו ישראל לשחוט את קרבן הפסח ביום זה לקראת היציאה ממצרים, והן בזמן בית המקדש כאשר יום זה היה חג בבית המקדש וכל ישראל היו צריכים כבר להיות נוכחים בירושלים ביום זה ושחטו את הפסח בשמחה גדולה תוך כדי קריאת ההלל ולא עסקו במלאכה, וכך גם לדורות.

יום זה עמוס בדינים ומנהגים הקשורים עם הקרבת קרבן פסח ועם ההכנות לקראת החג כגון בדיקת וביעור חמץ, תענית בכורות, אפיית מצות מצווה, ועוד.

אצל רבותינו נשיאינו היה יום זה מהימים המיוחדים, והרבי נוהג לחלק ביום זה מצה שמורה אחרי מנחה כשהוא לבוש בגדי משי של שבת ויום טוב.

אירועים ביהדות

  • ב'תמ"ח - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במצרים.
  • ב'תמ"ט - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר.
  • ב'תפ"ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה בארץ ישראל, בגלגל.
  • ג'ת"ד - החל צום שלשת ימים, בהמלצת אסתר המלכה, לביטול את גזירת המן.
  • ד'תתצ"ח - רבי משה בן מימון (הרמב"ם), נולד.
  • תש"ג - שרידי הגטו ורשה בהנהגת הגאון רבי מנחם זמבא, עומדים על נפשם ופותחים במאבק מזויין נגד הכובש הנאצי.

נפטרו

ימי חב"ד

  • תשמ"א - הרבי ערך התוועדות מיוחדת כשעל השולחן היו רק בננות ומים, כיון ששבת חלה בערב פסח.

קישורים חיצוניים


הפתגם היומי - י"ד בניסן - מלוח היום יום
בבית רבינו נוהגים שלא לעשות את הרב למורשה, אלא למכור לו את החמץ ובערב קבלן.

באפית השמורה ערב פסח אחר חצות, היה אבי אדמו"ר נוכח, ואומר גם כן הלל, והיה מפסיק - גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפיה וכהאי גוונא.