י"ד בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, הוא מקריבים ביום זה אחר הצהריים את [[קרבן פסח]]. | בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, הוא מקריבים ביום זה אחר הצהריים את [[קרבן פסח]]. | ||
נוהגים גם לאפות מצה בערב פסח אחר חצות ומצות אלו נקראים מצות מצוה. | נוהגים גם לאפות מצה בערב פסח אחר חצות ומצות אלו נקראים [[מצות מצוה]]. | ||
== | |||
{{ערך מורחב|חלוקת המצות}} | ==ערב פסח== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ערב חג הפסח]], [[חלוקת המצות]]}} | |||
ערב פסח הוא יום חג, עוד מזמן [[גאולת מצרים]] אז הצטוו ישראל לשחוט את קרבן הפסח ביום זה לקראת היציאה ממצרים, והן בזמן [[בית המקדש]] כאשר יום זה היה חג בבית המקדש וכל ישראל היו צריכים כבר להיות נוכחים בירושלים ביום זה ושחטו את הפסח בשמחה גדולה תוך כדי קריאת ההלל ולא עסקו במלאכה, וכך גם לדורות. | |||
יום זה עמוס בדינים ומנהגים הקשורים עם הקרבת קרבן פסח ועם ההכנות לקראת החג כגון [[בדיקת חמץ|בדיקת]] ו[[ביעור חמץ]], [[תענית בכורות]], אפיית [[מצות מצווה]], ועוד. | |||
אצל רבותינו נשיאינו היה יום זה מהימים המיוחדים, והרבי נוהג לחלק ביום זה [[מצה שמורה]] אחרי מנחה כשהוא לבוש בגדי משי של שבת ויום טוב. | |||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== |
גרסה מ־09:58, 30 במרץ 2021
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ד בניסן הוא היום הארבעה עשר בחודש ניסן וערב חג הפסח. ביום זה שורפים את החמץ שנשאר בבית ונמצא בבדיקת חמץ מאמש. הבכורים מתענים ביום זה, כהודאה על הצלתם במצרים כאשר בכורי המצרים נהרגו במכת בכורות. כיום נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה (ברית, סיום מסכת וכדומה) ולסיים בכך את תעניתם. בזמן שבית המקדש היה קיים, הוא מקריבים ביום זה אחר הצהריים את קרבן פסח.
נוהגים גם לאפות מצה בערב פסח אחר חצות ומצות אלו נקראים מצות מצוה.
ערב פסח
ערך מורחב – ערב חג הפסח, חלוקת המצות |
ערב פסח הוא יום חג, עוד מזמן גאולת מצרים אז הצטוו ישראל לשחוט את קרבן הפסח ביום זה לקראת היציאה ממצרים, והן בזמן בית המקדש כאשר יום זה היה חג בבית המקדש וכל ישראל היו צריכים כבר להיות נוכחים בירושלים ביום זה ושחטו את הפסח בשמחה גדולה תוך כדי קריאת ההלל ולא עסקו במלאכה, וכך גם לדורות.
יום זה עמוס בדינים ומנהגים הקשורים עם הקרבת קרבן פסח ועם ההכנות לקראת החג כגון בדיקת וביעור חמץ, תענית בכורות, אפיית מצות מצווה, ועוד.
אצל רבותינו נשיאינו היה יום זה מהימים המיוחדים, והרבי נוהג לחלק ביום זה מצה שמורה אחרי מנחה כשהוא לבוש בגדי משי של שבת ויום טוב.
אירועים ביהדות
- ב'תמ"ח - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במצרים.
- ב'תמ"ט - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר.
- ב'תפ"ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה בארץ ישראל, בגלגל.
- ג'ת"ד - החל צום שלשת ימים, בהמלצת אסתר המלכה, לביטול את גזירת המן.
- ד'תתצ"ח - רבי משה בן מימון (הרמב"ם), נולד.
- תש"ג - שרידי הגטו ורשה בהנהגת הגאון רבי מנחם זמבא, עומדים על נפשם ופותחים במאבק מזויין נגד הכובש הנאצי.
נפטרו
- תר"ה - רבי אשר ישעיה מראפשיץ.
- תרס"ה - רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ.
- תש"ל - רבי אברהם יפה'ן, ראש ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק, מחבר הספרים, 'המוסר והדעת', 'דרך איתן'.
- תשל"ה - רבי אברהם שלמה כץ, אב"ד 'ייטב לב' בבני ברק ומחבר הספר 'ארחות המשפטים'.
- תשס"ז - רבי יוסף צבי דונר, אב"ד קניגסברג ולונדון.
- תש"פ - הרב יהודה לייב גרונר מזכירו האישי של הרבי וחבר מערכת אוצר החסידים.
ימי חב"ד
- תשמ"א - הרבי ערך התוועדות מיוחדת כשעל השולחן היו רק בננות ומים, כיון ששבת חלה בערב פסח.
קישורים חיצוניים
- הרב מאיר אשכנזי, הלכות ערב פסח שחל בשבת
הפתגם היומי - י"ד בניסן - מלוח היום יום |
---|
בבית רבינו נוהגים שלא לעשות את הרב למורשה, אלא למכור לו את החמץ ובערב קבלן.
באפית השמורה ערב פסח אחר חצות, היה אבי אדמו"ר נוכח, ואומר גם כן הלל, והיה מפסיק - גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפיה וכהאי גוונא. |