ועל הניסים (פורים): הבדלים בין גרסאות בדף

==ביאורי הרבי==

{{פסקה בעבודה}}

*'''וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש"נ, הערה 2].}}.

*'''בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:''' ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-2/137/index.htm שיחת חג הפורים תשכ"ו].}}.

*'''בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:''' הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה 'מוקפת חומה' מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז"ל (פסחים פז, א) "חומה זו תורה".}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/24.htm שיחת חג הפורים תשי"ב].}}.

*'''וּשְׁלָלָם לָבוֹז:''' מזכירים זאת למרות שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה|שיחת חג הפורים תשל"ג.}}.