ועל הניסים (פורים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(המשך יבוא...) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
{{ציטוט|תוכן='''וְעַל הַנִּסִּים{{הערה|הקטע פותח בוא"ו החיבור היות שהוא נאמר כחלק מברכת ההודאה, והוא בא בהמשך לשאר הדברים עליהם צריכים להודות שהוזכרו קודם לכן בברכה: "מודים אנחנו לך ה' אלוקינו . . על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך . . ועל הניסים ועל הפורקן . . שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".}} וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.''' | {{ציטוט|תוכן='''וְעַל הַנִּסִּים{{הערה|הקטע פותח בוא"ו החיבור היות שהוא נאמר כחלק מברכת ההודאה, והוא בא בהמשך לשאר הדברים עליהם צריכים להודות שהוזכרו קודם לכן בברכה: "מודים אנחנו לך ה' אלוקינו . . על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך . . ועל הניסים ועל הפורקן . . שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".}} וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.''' | ||
בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה | בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לְבוֹז. | ||
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתְּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ: | וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתְּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ: | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
*'''וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש"נ, הערה 2].}}. | *'''וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש"נ, הערה 2].}}. | ||
*'''בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:''' ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-2/137/index.htm שיחת חג הפורים תשכ"ו].}}. | *'''בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:''' ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-2/137/index.htm שיחת חג הפורים תשכ"ו].}}. | ||
*'''בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:''' הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה 'מוקפת חומה' מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז"ל (פסחים פז, א) "חומה זו תורה".}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/24.htm שיחת חג הפורים תשי"ב].}}. | |||
*'''כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע:''', דווקא '''עמידתו''' של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים '''עמדו''' במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/120/index.htm#_ftn233 מאמר 'וקבל היהודים' שושן פורים קטן תשכ"ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&st=&pgnum=124 מאמר 'וקבל היהודים' פורים קטן תרפ"ז].}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־10:35, 3 במרץ 2021
נוסח ועל הנסים הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי חג החנוכה וחג הפורים. תפילה זו נאמרת בתפילת עמידה ובברכת המזון במשך ימי החג, ומזכירים בה את הניסים שעליהם נקבע החג.
מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה
תפילה זו מופיעה לראשונה בדברי חז"ל בתוספתא[1]: "כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים, שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע, אם לא אמר אין מחזירין אותו".
הזכרת הניסים בברכת המזון מופיע בתלמוד ירושלמי[2]: "וכל שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים צריך להזכיר מעין המאורע אם לא הזכיר אין מחזירין אותו".
הנוסח המלא של תפילה זו מופיע לראשונה בסדר רב עמרם גאון ובסידור רס"ג, וזכתה לריבוי נוסחאות השונות באופן משמעותי אחת מהשניה.
מקום הזכרתה
מכיון וטעם תפילה זו הוא כדי להודות לה' על הניסים והנפלאות שאירעו לנו, נקבע מקומה של תפילה זו גם בתפילת שמונה עשרה וגם בברכת המזון בברכת ההודאה[3]. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את התפילה לאחר אמירת 'מודים', קודם אמירת "ועל כולם", ובברכת המזון מוספים אותה באמצע הברכה השנייה לפני המלים "ועל כולם".
נוסח אדמו"ר הזקן
נוסח תפילת ועל הנסים:
וְעַל הַנִּסִּים[4] וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.
בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לְבוֹז.
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתְּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ:
ביאורי הרבי
|
הפסקה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
לאורך השנים ביאר הרבי פרטים שונים בנוסח תפילה זו:
- וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה: הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד[5].
- בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר: ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים[6].
- בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה: הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה 'מוקפת חומה' מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה[7], ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס[8].
- כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע:, דווקא עמידתו של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים עמדו במשך שנה שלימה במסירות נפש[9].
קישורים חיצוניים
- ביאור מקיף בעניין השוכח לומר "ועל הניסים", מאת המרא דאתרא בד"צ קראון הייטס הרב יוסף ישעי' ברוין, באתר
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
הערות שוליים
- ↑ ברכות ג, יד.
- ↑ ברכות פרק ז הלכה ד. אך בתלמוד בבלי מסכת שבת (כד, א) סובר רב הונא שאין צורך לאומרה, אך להלכה נפסק שיש להזכיר, אלא שאם שכח אינו צריך לחזור.
- ↑ שבת כד, א: "אם בא להזכיר מזכיר בהודאה . . אמר להו רב ששת כתפילה מה תפילה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה".
- ↑ הקטע פותח בוא"ו החיבור היות שהוא נאמר כחלק מברכת ההודאה, והוא בא בהמשך לשאר הדברים עליהם צריכים להודות שהוזכרו קודם לכן בברכה: "מודים אנחנו לך ה' אלוקינו . . על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך . . ועל הניסים ועל הפורקן . . שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
- ↑ שיחת שבת פרשת וישב תש"נ, הערה 2.
- ↑ שיחת חג הפורים תשכ"ו.
- ↑ על פי דברי חז"ל (פסחים פז, א) "חומה זו תורה".
- ↑ שיחת חג הפורים תשי"ב.
- ↑ מאמר 'וקבל היהודים' שושן פורים קטן תשכ"ז. מאמר 'וקבל היהודים' פורים קטן תרפ"ז.