ל"ט אבות מלאכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ריכוז נושאים - המשך יבוא בעז"ה)
שורה 3: שורה 3:


==מקור==
==מקור==
ב[[עשרת הדברות]] נאמר{{הערה|יתרו כ, י}}:{{ציטוטון|יוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹקֶיךָ לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה}}. "ולא נתפרש בה איזה עשייה נקראת מלאכה ואיזה עשייה אינה נקראת מלאכה" (שוע"ר סי' שא ס"א).
בתורה נאמר{{הערה|שמות כ, י}}: {{מיטוטון|וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלוֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.


חכמים למדו זאת{{הערה|שבת מט, ב}} ממה שנאמר בתורה{{הערה|ויקהל לה, ב-ה}}: {{ציטוטון|שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה' כָּל-הָעשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת ... זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לֵאמר. קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לה' כּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת}}, והיינו "ממה שסמכה תורה פרשת שבת למלאכת המשכן, ללמוד שאין מלאכת המשכן דוחה את השבת, מכאן אנו לומדים שכל מלאכה שהיתה חשובה במשכן נקראת מלאכה לענין שבת ... ומנין כל המלאכות שהיו במשכן הן ל"ט" (שוע"ר סי' שא ס"א).
אמנם כל המלאכות אסורות בשבת, אך התורה הזכירה במפורש ארבע מלאכות שחל איסור לבצע אותם בשבת:  
*חריש.  
*קציר.  
*הבערה.
*הוצאה.  


ל"ט מלאכות אלו מנויות במשנה ב[[מסכת שבת]]{{הערה|עג, א}}, ונתחלקו לארבע קבוצות:
לגבי חריש וקציר נאמר התורה{{הערה|שמות לד, כא}}:{{ציטוטון|שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}, וכמו כן גם לגבי הבערה מצויין{{הערה|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת}}. לגבי מלאכת הוצאה, כתוב{{הערה|שמות טז, כט}}: {{ציטוטון|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.


א. סידורא דפת.
==ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן==


ב. סדר עשיית בגדים.  
כל המלאכות שנעשו לצורך הקמת ה[[משכן]] אסורות בשבת. כפי שכתוב{{הערה|שמות לא, יג}} בסמוך לפרשה העוסקת בהקמת המשכן: {{ציטוטון|אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ}}, בכדי להורות  שלמרות שמצווה גדולה וראוי לעסוק בהקמת המשכן, אך קדושת השבת יותר חשובה. ולכן חכמים אמרו{{הערה|שבת מט, ב}}: "אין חייבים אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן".  


ג. הכנת קלף לכתיבה.
כל ל"ט המלאכות  נקראות אבות מלאכות, וגם מלאכות הדומות להן נקראות אבות. מלאכות שהם אינם דומים כל כך למלאכות אחרות, נקראות תולדות. בפועל אין הבדל בינהם חוץ מכך שאם אדם חטא בשגגה ועשה את כל ל"ט המלאכות, עליו להביא ל"ט קרבנות חאטת, אך אם אדם חטא בתולדותיהם, צריך להביא רק קורבן חטאת בלבד.


ד. שאר המלאכות.
==איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים==
כאשר אדם עושה מלאכה בשינוי, אינו עובר על איסור בתורה, ואינו נענש על כך. אך חכמים עשו סייג לתורה ואסרו לעשות את המלאכות בשינוי.  
==גלריית תמונות==
==גלריית תמונות==
<gallery>
<gallery>
שורה 22: שורה 27:
שוחט בפעולה.jpg|ה[[שוחט]] משום מאי חייב? [[רב]] אומר משום נטילת נשמה, [[שמואל]] אומר משום צובע
שוחט בפעולה.jpg|ה[[שוחט]] משום מאי חייב? [[רב]] אומר משום נטילת נשמה, [[שמואל]] אומר משום צובע
</gallery>
</gallery>
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{לט מלאכות}}
{{לט מלאכות}}

גרסה מ־16:02, 13 בנובמבר 2020

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

ל"ט אבות מלאכה (נקרא גם אבות מלאכות) הם 39 המלאכות העיקריות שאסור לעשותן בשבת שנעשו לצורך בניית המשכן מאחר שהציווי על השביתה בשבת נסמך בתורה לציווי מלאכת המשכן, למדו חז"ל, שמלאכות אלו אסורות בשבת. ישנם עוד מלאכות האסורות גם הן באותה מידה בגלל הדמיון שלהן לאבות המלאכות, והן נקראות "תולדות".

מקור

בתורה נאמר[1]: תבנית:מיטוטון.

אמנם כל המלאכות אסורות בשבת, אך התורה הזכירה במפורש ארבע מלאכות שחל איסור לבצע אותם בשבת:

  • חריש.
  • קציר.
  • הבערה.
  • הוצאה.

לגבי חריש וקציר נאמר התורה[2]:"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת", וכמו כן גם לגבי הבערה מצויין[3]: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת". לגבי מלאכת הוצאה, כתוב[4]: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי".

ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן

כל המלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן אסורות בשבת. כפי שכתוב[5] בסמוך לפרשה העוסקת בהקמת המשכן: "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", בכדי להורות שלמרות שמצווה גדולה וראוי לעסוק בהקמת המשכן, אך קדושת השבת יותר חשובה. ולכן חכמים אמרו[6]: "אין חייבים אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן".

כל ל"ט המלאכות נקראות אבות מלאכות, וגם מלאכות הדומות להן נקראות אבות. מלאכות שהם אינם דומים כל כך למלאכות אחרות, נקראות תולדות. בפועל אין הבדל בינהם חוץ מכך שאם אדם חטא בשגגה ועשה את כל ל"ט המלאכות, עליו להביא ל"ט קרבנות חאטת, אך אם אדם חטא בתולדותיהם, צריך להביא רק קורבן חטאת בלבד.

איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים

כאשר אדם עושה מלאכה בשינוי, אינו עובר על איסור בתורה, ואינו נענש על כך. אך חכמים עשו סייג לתורה ואסרו לעשות את המלאכות בשינוי.

גלריית תמונות

הערות שוליים

  1. שמות כ, י
  2. שמות לד, כא
  3. שמות לה, ג
  4. שמות טז, כט
  5. שמות לא, יג
  6. שבת מט, ב