הסורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|בציור זה ניתן לראות את המחיצה הנקראת הסורג בין חומת הר הבית לעזרה.]]
[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|בציור זה ניתן לראות את המחיצה הנקראת הסורג בין חומת הר הבית לעזרה.]]
ה'''סורג''' הוא מחיצה בתוך שטח הר הבית, שהקיף את חומת העזרה מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.{{הערה|1=מדות פ"ב.}} לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש ה[[משנה]] תפארת ישראל, לאחרי נצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.{{הערה|1=תפארת ישראל{{מקור}}. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.}}  
ה'''סורג''' הוא מחיצה בתוך שטח [[הר הבית]], שהקיף את חומת ה[[עזרה]] מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.{{הערה|1=מדות פ"ב.}} לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש ה[[משנה]] תפארת ישראל, לאחרי ניצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.{{הערה|1=תפארת ישראל{{מקור}}. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.}}  
כנגדן תיקנו חז"ל "שלוש עשרה השתחויות".{{הערה|1=מדות פ"ב.}} ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים.
כנגדן תיקנו [[חז"ל]] "שלוש עשרה השתחויות".{{הערה|1=מדות פ"ב.}} ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים.


הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.{{הערה|1=הרא"ש.}} וגובהו היה עשרה [[טפחים]].
הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.{{הערה|1=הרא"ש.}} וגובהו היה עשרה [[טפחים]].


צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך [[עירובי חצרות|עירוב]] המקום ולהכשירה לטלטול חפצים בשבת. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,{{הבהרה|מה הם?!}} ויש שערערו על דבריו.{{הבהרה}}{{הערה|1=רבינו עובדיה מברטנורא שם.}}
צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך [[עירובי חצרות|עירוב]] המקום ולהכשירה לטלטול חפצים ב[[שבת]]. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,{{הבהרה|מה הם?!}} ויש שערערו על דבריו.{{הבהרה}}{{הערה|1=רבינו עובדיה מברטנורא שם.}}
יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו היתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.{{מקור}}
יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו היתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.{{מקור}}



גרסה מ־17:52, 13 באוקטובר 2020

בציור זה ניתן לראות את המחיצה הנקראת הסורג בין חומת הר הבית לעזרה.

הסורג הוא מחיצה בתוך שטח הר הבית, שהקיף את חומת העזרה מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.[1] לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש המשנה תפארת ישראל, לאחרי ניצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.[2] כנגדן תיקנו חז"ל "שלוש עשרה השתחויות".[3] ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים.

הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.[4] וגובהו היה עשרה טפחים.

צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך עירוב המקום ולהכשירה לטלטול חפצים בשבת. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,[דרושה הבהרה] ויש שערערו על דבריו.[דרושה הבהרה][5] יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו היתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

תמונה זו, היא מתוך סדרת התמונות מהחוואי אלק ג'ררד, חב"ד אינפו

הערות שוליים

  1. מדות פ"ב.
  2. תפארת ישראל[דרוש מקור]. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.
  3. מדות פ"ב.
  4. הרא"ש.
  5. רבינו עובדיה מברטנורא שם.