שושלת צ'רקס – הבדלי גרסאות
עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
בקרב בני משפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]], היו מבני משפחת רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]] שפתחו חצרות חסידיות בראשותם, ונהגו כדרך אדמו"רי [[טשרנוביל]]. | |||
רבי יעקב ישראל | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] נשא את מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], על פי הסיכום שהיה בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[מנחם נחום מטשערנאביל]]. | הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] נשא את מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], על פי הסיכום שהיה בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[מנחם נחום מטשערנאביל]]. | ||
קשרי השידוכים בין הרב מטשערקאס לבין אדמו"רי חב"ד המשיכו | במשך תקופה ארוכה, התגורר רבי יעקב ישראל בעיירה הורנסטייפל, שם נערכה חתונת בתו [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם בן דודה [[הריי"צ מאוורוטש]], בהשתתפות אדמו"ר הצמח צדק. | ||
בשנת תרכ"א עזב ר' יעקב ישראל את העיירה ועבר לטשערקאס. | |||
קשרי השידוכים בין הרב מטשערקאס לבין אדמו"רי חב"ד המשיכו, גם רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]] נשא בזיווג שלישי את אחייניתו [[שרה פריידא (נכדת אדמו"ר האמצעי)|שרה פרידא]] בת הרב מטשערקאס. | |||
יש גם המחשיבים{{הערה|השידוך המופלא בעריסה}} את השידוך בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל. | יש גם המחשיבים{{הערה|השידוך המופלא בעריסה}} את השידוך בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל. | ||
בסופו של דבר, למרות ייחוסם לאדמו"רי חב"ד, חתנו של הרב מטשערקאס הריי"צ מאורווטש, נכדו האדמו"ר מטומושפול ונכדו האדמו"ר מהורנוסטייפל הנהיגו את חצרותיהם בדרך חסידות טשרנוביל | בסופו של דבר, למרות ייחוסם לאדמו"רי חב"ד, חתנו של הרב מטשערקאס הריי"צ מאורווטש, נכדו האדמו"ר מטומושפול ונכדו האדמו"ר מהורנוסטייפל הנהיגו את חצרותיהם בדרך חסידות טשרנוביל. | ||
==אוורוטש== | ==אוורוטש== | ||
האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו | האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש. | ||
היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. | היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. | ||
| שורה 20: | שורה 23: | ||
ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו. | ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו. | ||
את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות | לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], בעת [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|הפיצול בין בניו]] היו מחסידי הצמח צדק שבאו לאוורוטש והצטרפו לחצר. | ||
את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות טשרנוביל]]. | |||
==טומושפול== | ==טומושפול== | ||
רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טברסקי]], בנו של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], שימש באדמו"רות בעיר טומושפול, | רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טברסקי]], בנו של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], שימש באדמו"רות בעיר טומושפול, שם הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל. | ||
את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], שעבר לאחר השואה ל[[קראון הייטס]], בתור חתנו של האדמו"ר מקוידינוב, הצטרפו לחצרו גם חסידי קוידינוב. | את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], שעבר לאחר השואה ל[[קראון הייטס]], בתור חתנו של האדמו"ר מקוידינוב, הצטרפו לחצרו גם חסידי קוידינוב. | ||
| שורה 32: | שורה 37: | ||
==הורנסטייפל== | ==הורנסטייפל== | ||
כאמור, | |||
בהורנסטייפל השאיר על כסאו את נכדו, רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב]], שהיה בנו של רבי משולם זוסיא אורבך מטלומאץ', נינו של ר' [[זושא מאניפולי]]. רבי מרדכי דב התייתם מאביו בגיל שש או תשע, וגדל אצל סבו, לכן גם שינה את שם משפחתו לטברסקי. | בהורנסטייפל השאיר על כסאו את נכדו, רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב]], שהיה בנו של רבי משולם זוסיא אורבך מטלומאץ', נינו של ר' [[זושא מאניפולי]]. רבי מרדכי דב התייתם מאביו בגיל שש או תשע, וגדל אצל סבו, לכן גם שינה את שם משפחתו לטברסקי. | ||