יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)
אדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש (תקפ"ב-תרל"ז) היה בנו של הרבי הצמח צדק. ייסד חצר חסידית באוורוטש בסגנון חסידות צ'רנוביל
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקפ"ב בעיירה ליובאוויטש כבן חמישי לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא. אדמו"ר רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי ברוך בטלן (הרבנית דבורה לאה) ודודו של אדמו"ר הזקן.
הוא נשא לאשה את הרבנית חנה בת רבי יעקב ישראל מטשרקאס והרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי).
בחודש תשרי תרל"ז חלה ובי"ח כסלו תרל"ז נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.
הנהגתו באדמו"רות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כאדמו"ר באוורוטש כדי למנוע מצאצאיו של רבי אהרן מצ'רנוביל אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו"רות בעיר[1], למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת תרי"ט החל לנהוג באדמו"רות בעיירה אוורוטש, אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך[2]. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו[3]. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של תנועת ההשכלה בליובאוויטש[4].
הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי טשרנוביל ולא בדרך חב"ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד שמאמרים עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.
הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": "ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר מים חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...".
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי נחום דובער שניאורסון, שנפטר בח' בטבת תרנ"ו. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין חסידיויות צ'רנוביל השונות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי נחום דובער.
- בנו הרב מרדכי שניאור זלמן נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.
- בנו הרב אהרן משה שניאורסון, נישא לשרה בתיה בת דודו הרב משולם זושא מטלומטש[5] נפטר בן 21 בשושן פורים תרכ"ז.
- בנו, מרדכי. נולד, צ'רקאס.
- בנו, הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה האב"ד בטשרקאס[6]. צאצאי ר' נחום זלמן ואשתו שטערנא-פייגא:
- יעקב ישראל. נולד בהוריינספול.
- דבורה. נולדה בהוריינסטפול.
- יוסף. נולד בהורייטנספול.
- חיים. נישא לפרימה-שרה. בנו אהרן נולד בקייב.
- שלום. נולד בצ'רקס.
- חנה. נולדה בצ'רקס.
- אהרן-מענדל. נולד, בצ'רקס.
- יצחק נולד, צ'רקס.
- אלימלך. נולד, צ'רקס.
- יחיאל-מיכל. נולד, צ'רקס.
- אברהם. נולד, צ'רקס.
- בתו הרבנית שטרנא שרה, אשת אדמו"ר הרש"ב.
- בתו הרבנית שיינא ברכה דוליצקא, אשת רבי נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא.
- בנם, שלום נח, יליד תרמ"ח. מרשם קאוונא תרס"ט. נישא להינדא בת הרה"ח ישראל יעקב ע"ה הורנשטיין.
- בנם, מרדכי בנציון, יליד תרמ"א. שם. נישא לפסיה ב"ר אהרן פרלמוטר בתרס"ט. ויניצא.
- ביתם דבורה לאה אשת הרה"ח שלמה ע"ה הורנשטיין.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: חסידות צ'רנוביל |
אדמו"רי אוורוטש תקפ"ב - י"ח כסלו תרל"ז |
הבא: האדמו"ר רבי נחום דובער שניאורסון |
| הצגהעץ משפחת אדמו"רי חב"ד |
|---|
| הצגהבית רבי |
|---|
הערות שוליים
- ↑ בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 204.
- ↑ אגרות קודש הצמח צדק (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת תשע"ג אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.
- ↑ בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 201.
- ↑ ספר השיחות ת"ש [מתורגם ללה"ק], ע' קמט ואילך.
- ↑ היה חתן זקינו רבי יעקב ישראל מטשרקאס, אחיו של אשתו היה רבי מרדכי דב מהורניסטייפול, שלימים נעשה מחותנו על ידי שבנו הרב נחום זלמן נשא את בתו שטערנא פייגא.
- ↑ בנו הוא הרב יוסף משה שניאורסון היה אבי רבי ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת טשעבין.