משתמש:זאבי מינצברג/רבי שמעון בן נתנאל: הבדלים בין גרסאות בדף
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(ביטול גרסה 379400 של זאבי מינצברג (שיחה)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה דחופה}} | |||
רבי '''שמעון בן נתנאל''' היה [[תנאים|תנא]] בדור השני מתלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי]] שכינה אותו ירא חטא{{הערה|משנה|,אבות,ב|י-יא}}. | רבי '''שמעון בן נתנאל''' היה [[תנאים|תנא]] בדור השני מתלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי]] שכינה אותו ירא חטא{{הערה|משנה|,אבות,ב|י-יא}}. | ||
היה [[כהן]] ונשא לאישה את בתו של [[רבן גמליאל הזקן]].{{הערה|תוספתא עבודה זרה, ג, י.}} | היה [[כהן]] ונשא לאישה את בתו של [[רבן גמליאל הזקן]].{{הערה|תוספתא עבודה זרה, ג, י.}} | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
במשנה שבה מסופר על חמשת תלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], שהאחד מהם רבי שמעון בן נתנאל, מסופר, כי [[רבי יוחנן בן זכאי]] אמר לחמשת תלמידיו: {{ציטוט|סוגריים=כן|תוכן="צאו וראו איזה דרך יבחר בו האדם... רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד... אמר להם צאו וראו איזה היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם, אחד הלווה מן האדם כלווה מן המקום, שנאמר לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן"}}.{{הערה|משנה|אבות|ב|ט.}} | במשנה שבה מסופר על חמשת תלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], שהאחד מהם רבי שמעון בן נתנאל, מסופר, כי [[רבי יוחנן בן זכאי]] אמר לחמשת תלמידיו: {{ציטוט|סוגריים=כן|תוכן="צאו וראו איזה דרך יבחר בו האדם... רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד... אמר להם צאו וראו איזה היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם, אחד הלווה מן האדם כלווה מן המקום, שנאמר לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן"}}.{{הערה|משנה|אבות|ב|ט.}} | ||
מעשה ב[[רבן יוחנן בן זכאי]] שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ו[[רבי אלעזר בן ערך]] מהלך אחריו, אמר לו למדני פרק אחד במעשה מרכבה, וכיון ששמעו [[רבי יוסי הכהן]] ורבי שמעון בן נתנאל אף הם פתחו [[מעשה מרכבה|במעשה המרכבה]], אמרו יום אחד בתקופת [[תמוז]] היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן ויצאה [[בת קול]] ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטרקלין מוצע לכם, אתם | מעשה ב[[רבן יוחנן בן זכאי]] שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ו[[רבי אלעזר בן ערך]] מהלך אחריו, אמר לו למדני פרק אחד במעשה מרכבה, וכיון ששמעו [[רבי יוסי הכהן]] ורבי שמעון בן נתנאל אף הם פתחו [[מעשה מרכבה|במעשה המרכבה]], אמרו יום אחד בתקופת [[תמוז]] היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן ויצאה [[בת קול]] ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטרקלין מוצע לכם, אתם ותלמידיכם מזומנים לכת שלישית{{הערה|ירושלמי|חגיגה|ב|ה.}} | ||
יש האומרים שמקום קבורתו נמצא ב[[עלמה (מושב)|עלמה]] סמוך לקבר [[רבי אלעזר בן ערך]] וסומן על ידי ועד "אהלי צדיקים". | |||
==התייחסות רבותינו נשיאנו== | |||
התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך [[י"ט סיון]] [[תשכ"ח]], ביאר [[הרבי שליט"א|הרבי]], כדרכו בקודש לבאר בשבתות הקיץ משנה מפרקי אבות, את המשנה האמורה, והתחלת הביאור הייתה, שכיוון שרבי שמעון (בן נתנאל) עסק בתורה באופן של "תורתו אומנותו", כמו רבי שמעון בר יוחאי, ומי שתורתו אומנותו אינו מפסיק מלימודו כדי לקרוא קריאת שמע ולהתפלל – לכן הוצרך להזהיר את | |||
תלמידיו שלא תהיה אצלם חלישות בקריאת שמע ובתפלה. | |||
כאשר אמר הרבי את הביאור שרבי שמעון (בן נתנאל) עסק בתורה באופן של "תורתו אומנותו", כמו [[רבי שמעון בר יוחאי]], הוא הזכיר את הכלל הידוע ש"סתם רבי שמעון הוא רשב"י"{{הערה|תורת מנחם – התוועדויות חלק נג עמוד 122 והערה 95}}. | |||
בשיחת שבת [[פרשת בלק]], [[י"ז תמוז]], [[תשכ"ח]] ביאר [[הרבי שליט"א|הרבי]] מאמר של רבי שמעון בפרק שישי במסכת אבות ולאחר מכן אמר שהדבר קשור עם דברי רבי שמעון שנתבארו בשבת [[פרשת בהעלותך]] שגם רבי שמעון בן נתנאל, שעליו דובר במשנה בפרק ב, היתה תורתו אומנותו. | |||
הרבי התאונן שרק אחד שאל אותו על הנאמר בהתוועדות הנ"ל מדוע הזכיר את הכלל "סתם רבי שמעון הוא רשב"י", כאשר המדובר הוא אודות רבי שמעון בן נתנאל?!... | |||
הסברו של הרבי היה{{הערה|נקודת הדברים; בהרחבה ראה תורת מנחם – התוועדויות חלק נג עמוד 284}}: | |||
על פי המבואר בחסידות שבשמות התנאים רמוזים עניינים מסוימים, מובן שבשמו של רבי שמעון נרמז עניין לימוד התורה, מלשון שמיעה והבנה. ולכן, כאשר המשנה רוצה להזכיר תנא שתורתו אומנותו היא מזכירה רק את שמו "רבי שמעון" ללא הזכרת שם אביו כדי לרמוז בכך על ענינו. ולכן הזכיר הרבי ש"סתם רבי שמעון הוא רשב"י" כדי לבאר כיצד נרמזת בשם "רבי שמעון" (אף שמדובר ברבי שמעון בן נתנאל) המעלה של תורתו אומנותו. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{תנאים}} | |||
{{מיון רגיל:שמעון בן נתנאל}} | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | |||
גרסה מ־16:26, 11 באוגוסט 2020
| ערך זה זקוק לעריכה דחופה: כנראה שהערך סובל מנראות גרועה, סגנון לא אנציקלופדי כלל או בעיות אחרות. | |||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי שמעון בן נתנאל היה תנא בדור השני מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי שכינה אותו ירא חטאשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: משנה וגם 2=,אבות,ב.. היה כהן ונשא לאישה את בתו של רבן גמליאל הזקן.[1]
אמרותיו
במשנה שבה מסופר על חמשת תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי, שהאחד מהם רבי שמעון בן נתנאל, מסופר, כי רבי יוחנן בן זכאי אמר לחמשת תלמידיו:
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרים [ סוגריים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
"צאו וראו איזה דרך יבחר בו האדם... רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד... אמר להם צאו וראו איזה היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם, אחד הלווה מן האדם כלווה מן המקום, שנאמר לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן"
.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: משנה וגם 2=אבות.
מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ורבי אלעזר בן ערך מהלך אחריו, אמר לו למדני פרק אחד במעשה מרכבה, וכיון ששמעו רבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל אף הם פתחו במעשה המרכבה, אמרו יום אחד בתקופת תמוז היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן ויצאה בת קול ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטרקלין מוצע לכם, אתם ותלמידיכם מזומנים לכת שלישיתשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ירושלמי וגם 2=חגיגה.
יש האומרים שמקום קבורתו נמצא בעלמה סמוך לקבר רבי אלעזר בן ערך וסומן על ידי ועד "אהלי צדיקים".
התייחסות רבותינו נשיאנו
התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך י"ט סיון תשכ"ח, ביאר הרבי, כדרכו בקודש לבאר בשבתות הקיץ משנה מפרקי אבות, את המשנה האמורה, והתחלת הביאור הייתה, שכיוון שרבי שמעון (בן נתנאל) עסק בתורה באופן של "תורתו אומנותו", כמו רבי שמעון בר יוחאי, ומי שתורתו אומנותו אינו מפסיק מלימודו כדי לקרוא קריאת שמע ולהתפלל – לכן הוצרך להזהיר את תלמידיו שלא תהיה אצלם חלישות בקריאת שמע ובתפלה. כאשר אמר הרבי את הביאור שרבי שמעון (בן נתנאל) עסק בתורה באופן של "תורתו אומנותו", כמו רבי שמעון בר יוחאי, הוא הזכיר את הכלל הידוע ש"סתם רבי שמעון הוא רשב"י"[2].
בשיחת שבת פרשת בלק, י"ז תמוז, תשכ"ח ביאר הרבי מאמר של רבי שמעון בפרק שישי במסכת אבות ולאחר מכן אמר שהדבר קשור עם דברי רבי שמעון שנתבארו בשבת פרשת בהעלותך שגם רבי שמעון בן נתנאל, שעליו דובר במשנה בפרק ב, היתה תורתו אומנותו.
הרבי התאונן שרק אחד שאל אותו על הנאמר בהתוועדות הנ"ל מדוע הזכיר את הכלל "סתם רבי שמעון הוא רשב"י", כאשר המדובר הוא אודות רבי שמעון בן נתנאל?!...
הסברו של הרבי היה[3]:
על פי המבואר בחסידות שבשמות התנאים רמוזים עניינים מסוימים, מובן שבשמו של רבי שמעון נרמז עניין לימוד התורה, מלשון שמיעה והבנה. ולכן, כאשר המשנה רוצה להזכיר תנא שתורתו אומנותו היא מזכירה רק את שמו "רבי שמעון" ללא הזכרת שם אביו כדי לרמוז בכך על ענינו. ולכן הזכיר הרבי ש"סתם רבי שמעון הוא רשב"י" כדי לבאר כיצד נרמזת בשם "רבי שמעון" (אף שמדובר ברבי שמעון בן נתנאל) המעלה של תורתו אומנותו.