שכחה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←מחמת אונס) |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===מחמת אונס=== | ===מחמת אונס=== | ||
כל זה מדובר כששכח בגלל שנתעצל לחזור על לימודו אך אם שכח כי היה קשה לו להבין{{הערה|שם=גח|}} או כי היה טרוד בפרנסתו ולא היה לו מספיק זמן לחזור על לימודו{{הערה|שם=צטב|}} אינו מתחייב בנפשו. | כל זה מדובר כששכח בגלל שנתעצל לחזור על לימודו, אך אם שכח כי היה קשה לו להבין{{הערה|שם=גח|}}, או כי היה טרוד בפרנסתו ולא היה לו מספיק זמן לחזור על לימודו{{הערה|שם=צטב|}}, אינו מתחייב בנפשו. | ||
===שכחן גדול=== | ===שכחן גדול=== | ||
גרסה מ־02:51, 9 באוגוסט 2020
שכחה היא אי זכרון של הלימוד. זה יכול לקרות מחוסר חזרת החומר, מחולי, או מעשיית דברים האסורים לפי ההלכה משום ש"קשה לשכחה".
דברים הגורמים שכחה
- לימוד תורה בלחש [1].
- לבישת שני מלבושים בבת אחת [2].
- לנגב את ידיו במלבושו אחר נטילת ידים [3].
- גזיזת צפורניים שלא כפי הסדר המופיע בהלכה [4].
- קריאת כתב בולט שעל גב המצבה[5].
- אכילת לב בהמה או עוף[6].
- אכילת מאכל שאכלו ממנו חתול ועכבר[6].
- החלפת נעל שמאל בשל ימין, ותפירת בגד שלבוש בו[7].
- השארת ספר פתוח כשיוצא מהחדר בו לומד[8].
השוכח דבר שלמד
מחמת עצלות
אמרו חז"ל[9] "כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו", וגם עובר באיסור לאו מן התורה[10], שנאמר[11] "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך" (ו"פן" הוא לשון לאו[12]) וחכמים קבלו שזה מתייחס לא רק לעשרת הדברות, כי אם, לכל התורה כולה.
גם כיום [13] שנכתבה התורה ולכל אחד יש גישה קלה לספרים, ממשיך וקים איסור זה כי: א. מצווה של התורה היא נצחית. ב. מיד כששוכח כבר עובר על האיסור.
הלומד ושוכח דומה לאשה היולדת וקוברת, וגורם גלות לבניו[14].
מחמת אונס
כל זה מדובר כששכח בגלל שנתעצל לחזור על לימודו, אך אם שכח כי היה קשה לו להבין[9], או כי היה טרוד בפרנסתו ולא היה לו מספיק זמן לחזור על לימודו[10], אינו מתחייב בנפשו.
שכחן גדול
גם מי שהוא שכחן גדול אינו נפטר מחיוב זה[15], אלא צריך ללמוד כל יום רק קצת ולחזור על מה שלמד פעמים רבות עד שיצליח לזכור וכך ימשיך ללמוד כשהוא חוזר כל קצת זמן על כל תלמודו. ואל ימנע יחשוב שבאופן זה לא יספיק ללמוד הרבה, שהרי על זה נאמר[16] "לא עליך המלאכה לגמור", והיו תלמידים[17] רבים בתקופת הגמרא שהיו בקיאים רק במסכת אחת, וכמה מהם היו בקיאים בשני מסכתות.
עצות לשכחה
- זהירות במקוה טהרה (טבילת עזרא)[18]
- אמירת אחר התפילה שיעור תהילים יומי כפי שנחלק לימי החודש[18]
- נתינת צדקה קודם תפילת שחרית בימות החול[18]
- קביעת לימוד בפנימיות התורה שמוסיפה חיות גם בלימוד גליא דתורה וממילא מוסיפה זכרון[18]
- לימוד בקול רם
- לימוד בבית כנסת
צדיקים ששכחו תלמודם
- יוסף הצדיק שכח תלמודו במצרים[19]. וב"הרחב דבר" שם הסביר שהסיבה היא, כי העוסק בצרכי ציבור משכח תלמודו, אך התעסקותו רצויה כלימוד תורה.
- רב יוסף שכח תלמודו בזקנתו בשל חולי ואביי היה מזכיר לו.
- אבימי שכח תלמודו מחולי ורב חסדא היה מזכיר לו.
- רבי זירא צם ארבעים תעניות כדי לשכוח את התלמוד בבלי וללמוד את התלמוד ירושלמי
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ הלכות תלמוד תורה לאדה"ז
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז ב ג
- ↑ שו"ע אדה"ז אור החיים קנח יח
- ↑ שו"ע אדה"ז אור החיים רסה ג
- ↑ קיצור שולחן ערוך קכח יג
- ↑ 6.0 6.1 קיצור שולחן ערוך לב ט
- ↑ כף החיים על שו"ע יורה דעה קטז ריב א
- ↑ קיצור שו"ע כז ד
- ↑ 9.0 9.1 אבות ג ח
- ↑ 10.0 10.1 מנחות צט ב
- ↑ דברים ד ט
- ↑ עירובין צו א
- ↑ הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ד
- ↑ סנהדרין צט א
- ↑ הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ח
- ↑ אבות ב טז
- ↑ ירושלמי שביעית י סוף הלכה ג
- ↑ 18.0 18.1 18.2 18.3 ע"פ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תקמ"ה
- ↑ בראשית רבה ע"ט ה