37,397
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף התייסדות קהילת חב"ד בארץ הקודש לשם התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
'''קהילת חב"ד בארץ | '''הקמתה של קהילת חב"ד בארץ ישראל''' התחילה עם עליית החסידים לארץ ישראל בשנת [[תקל"ז]]. כיום הקהילה גדולה ומונה כ-10,000 משפחות. | ||
==עליית החסידים לארץ הקודש== | ==עליית החסידים לארץ הקודש== | ||
| שורה 41: | שורה 39: | ||
לפיכך הקים להם [[אדמו"ר הזקן]] קופה נפרדת. | לפיכך הקים להם [[אדמו"ר הזקן]] קופה נפרדת. | ||
==יסוד ישוב חב"ד | ==יסוד ישוב חב"ד בחברון== | ||
בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו | בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו ב[[חברון]]. עד אז, מהעליה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת [[תקפ"א]], אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון. | ||
ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]]. | ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]]. | ||
| שורה 66: | שורה 64: | ||
אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ"ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד"ר משותף של שני העדות. | אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ"ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד"ר משותף של שני העדות. | ||
==פרעות | ==פרעות תקצ"ד== | ||
בשנת [[תקצ"ד]] החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב"ד, וכן לאחר מכן גם היה [[רעידת אדמה]] שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב"ד בפנייה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיעזור להם ויתרום להם כסף. | בשנת [[תקצ"ד]] החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב"ד, וכן לאחר מכן גם היה [[רעידת אדמה]] שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב"ד בפנייה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיעזור להם ויתרום להם כסף. | ||
| שורה 77: | שורה 75: | ||
בעקבות כך נשלח השד"ר רבי [[נתן עמרם]] בשביל לגייס כסף, בין השנים [[תקצ"ד]] - [[תר"א]] עבד רבי נתן עמרם כשד"ר עד שהפסיק. | בעקבות כך נשלח השד"ר רבי [[נתן עמרם]] בשביל לגייס כסף, בין השנים [[תקצ"ד]] - [[תר"א]] עבד רבי נתן עמרם כשד"ר עד שהפסיק. | ||
==תמיכת | ==תמיכת אדמו"ר הצמח צדק בישוב היהודי בחברון== | ||
עוד בימי נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]] פעל אדמו"ר | עוד בימי נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]] פעל [[אדמו"ר הצמח צדק]] למען יהודי חברון, ואם התמנותו לנשיאות החל לפעול בכל הכוח. | ||
מידי כמה זמן היו מגיעים בניה של הרבנית מנוחה רחל, רבי [[יהודה לייב סלונים]] ,רבי [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] | מידי כמה זמן היו מגיעים בניה של הרבנית מנוחה רחל, רבי [[יהודה לייב סלונים]], רבי [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לאדמו"ר הצמח צדק בשביל לגייס כסף למען יהודי חברון. | ||
==תמיכת | ==תמיכת משה מונטיפיורי== | ||
בחודש [[תמוז]] [[תקצ"ט]] הגיע | בחודש [[תמוז]] [[תקצ"ט]] הגיע השר [[משה מונטיפיורי]] לביקור בארץ הקודש, במהלך הביקור הגיעו אליו נציגים מהקהילה החבדי"ת בחברון וביקשו את עזרתו למען הקהילה. | ||
השר מונטיפיורי ביקש לעשות מפקד אוכלסין כמה יש בקהילה החבדי"ת וכמה בספרדית ולבסוף תרם את הכסף הנדרש. | |||
בביקורו בשנת [[תר"ט]] ביקשו העדה החבדי"ת שהוא יביא רופא לישוב היהודי בחברון, בפועל הובא רופא למקום רק בשנת [[תרס"ו]] {{הערה|מפני שהיו אז קצת יהודים בחברון בשביל שיהיה להם רופא מיוחד משלהם}}. | בביקורו בשנת [[תר"ט]] ביקשו העדה החבדי"ת שהוא יביא רופא לישוב היהודי בחברון, בפועל הובא רופא למקום רק בשנת [[תרס"ו]] {{הערה|מפני שהיו אז קצת יהודים בחברון בשביל שיהיה להם רופא מיוחד משלהם}}. | ||
| שורה 91: | שורה 89: | ||
גם לאחר פטירתו של הסר [[משה מונטיפיורי]] המשיכו נאמניו לשלוח כסף לקהילה החבדי"ת ב[[חברון]]. | גם לאחר פטירתו של הסר [[משה מונטיפיורי]] המשיכו נאמניו לשלוח כסף לקהילה החבדי"ת ב[[חברון]]. | ||
==ההגירה | ==ההגירה לירושלים== | ||
בשנת [[תקצ"ד]] השתלט על [[חברון]] המושל עבדול רחמן הידוע בכינוי ''''הרב השחור''', אותו מושל היה מתעלל ביהודים באכזריות רבה ודרש הרבה כסף מאת הקהילה היהודית. | בשנת [[תקצ"ד]] השתלט על [[חברון]] המושל עבדול רחמן הידוע בכינוי ''''הרב השחור''', אותו מושל היה מתעלל ביהודים באכזריות רבה ודרש הרבה כסף מאת הקהילה היהודית. | ||
| שורה 102: | שורה 100: | ||
בעקבות כך עברו הרבה מתושבי הקהילה היהודית וכן גם החבדי"ת מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]. | בעקבות כך עברו הרבה מתושבי הקהילה היהודית וכן גם החבדי"ת מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]. | ||
==תמיכת | ==תמיכת נשיאי חב"ד בישוב היהודי בחברון== | ||
===חצר רומנו=== | ===חצר רומנו=== | ||
בשנת [[תרל"ח]] נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא '''בית רומנו''', באותם ימים גר בבנין זה בעת בעל ה[[שדי חמד]]. | בשנת [[תרל"ח]] נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא '''בית רומנו''', באותם ימים גר בבנין זה בעת בעל ה[[שדי חמד]]. | ||
| שורה 132: | שורה 130: | ||
לאחר המלחמה חזרו אליה רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] , רבי [[שלמה זלמן הבלין]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לראות האם אפשר להקים מחדש את הישיבה, אולם משראו מה שקרה הבינו שזה בלתי אפשרי, כעבור זמן הישוב החבד"י בחברון התדלדל עד שבשנת [[תרפ"ד]] היו בה רק ארבע משפחות חב"דיות בלבד. | לאחר המלחמה חזרו אליה רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] , רבי [[שלמה זלמן הבלין]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לראות האם אפשר להקים מחדש את הישיבה, אולם משראו מה שקרה הבינו שזה בלתי אפשרי, כעבור זמן הישוב החבד"י בחברון התדלדל עד שבשנת [[תרפ"ד]] היו בה רק ארבע משפחות חב"דיות בלבד. | ||
===ביקור | ===ביקור אדמו"ר הריי"צ=== | ||
{{ערך מורחב|ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש}} | {{ערך מורחב|ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש}} | ||
בשנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בארץ הקודש וגם ב[[חברון]] ביקר זה נסך תקווה על יהודי חברון ובכלל בארץ. | בשנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בארץ הקודש וגם ב[[חברון]] ביקר זה נסך תקווה על יהודי חברון ובכלל בארץ. | ||
===פרעות | ===פרעות תרפ"ט=== | ||
{{ערך מורחב|פרעות תרפ"ט}} | {{ערך מורחב|פרעות תרפ"ט}} | ||
זמן קצר אחרי ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בחודש [[אב]] נעשה פרעות בישובים היהודיים, לאחר פרעות אלו עזבו לגמרי חסידי חב"ד את חברון. | זמן קצר אחרי ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בחודש [[אב]] נעשה פרעות בישובים היהודיים, לאחר פרעות אלו עזבו לגמרי חסידי חב"ד את חברון. | ||
==הישוב החבד"י | ==הישוב החבד"י בירושלים== | ||
בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מ[[חברון]] ל[[ירושלים]], בשנת [[תר"ז]] עמד מספרם כ16 משפחות. | בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מ[[חברון]] ל[[ירושלים]], בשנת [[תר"ז]] עמד מספרם כ16 משפחות. | ||
| שורה 161: | שורה 159: | ||
הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים. | הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים. | ||
==הישוב בחב"די | ==הישוב בחב"די בצפת וטבריה== | ||
בתחילה עם העלייה הגדולה לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]] התיישבו רוב חסידי חב"ד ב[[צפת]] ו[[טבריה]] אולם עם ההוראה של [[אדמו"ר האמצעי]] להתיישב ב[[חברון]] עזבו רוב החסידים ונשארו רק בודדים. | בתחילה עם העלייה הגדולה לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]] התיישבו רוב חסידי חב"ד ב[[צפת]] ו[[טבריה]] אולם עם ההוראה של [[אדמו"ר האמצעי]] להתיישב ב[[חברון]] עזבו רוב החסידים ונשארו רק בודדים. | ||
| שורה 172: | שורה 170: | ||
רבי [[ישיעה הלוי הורביץ]] היה רבה של קהילת חב"ד בצפת בין השנים [[תרס"ט]] עד לשנת [[תרפ"ד]]. | רבי [[ישיעה הלוי הורביץ]] היה רבה של קהילת חב"ד בצפת בין השנים [[תרס"ט]] עד לשנת [[תרפ"ד]]. | ||
==הישוב החבד"י | ==הישוב החבד"י בתל אביב - יפו== | ||
בישוב החב"די | בישוב החב"די ב[[תל אביב-יפו]] החל מהגירתו של הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] מ[[חברון]] ל[[יפו]], מאז הקהילה התרבה, בשנת [[תרס"ג]] כבר היו 15 משפחות חב"דיות ובשנת [[תרפ"ד]] היו 65 משפחות. | ||
בשנת [[תר"ס]] הביאה הקהילה את הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שכיהן כרב הקהילה, ובשנת [[תרס"ג]] הקימה את בית הכנסת החב"די. | בשנת [[תר"ס]] הביאה הקהילה את הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שכיהן כרב הקהילה, ובשנת [[תרס"ג]] הקימה את בית הכנסת החב"די. | ||
| שורה 221: | שורה 219: | ||
ואלו הם הפרטים אשר על פיהם נגמר דבר השלו' והפרטים הללו לא יזוזו ממקומם ויהי' עומדים וקיימים עד כי יבא שילה.}}}} | ואלו הם הפרטים אשר על פיהם נגמר דבר השלו' והפרטים הללו לא יזוזו ממקומם ויהי' עומדים וקיימים עד כי יבא שילה.}}}} | ||
*בשנת [[תרס"ו]] התבטלו ההסכמים בעקבות כך שקהילת חב"ד לא קיבלה את הכסף הראוי לה, במכתב ל[[אדמו"ר הרש"ב]] הם כותבים:{{ציטוטון|עד שנת תרס"ו הי' חב"ד משותף עם ועה"כ בירושלם עפ"י הפשר שנעשה מכבר והי' הסדר כך מהכנסת ערי ראשיי וסיבביר [מלבד 4 או 5 העיירות המפורטות לעיל] נחשב לחלק חב"ד 20 ושמונים פרוצענט לועה"כ, לבד הכנסת שלשה העיירות פעטערבורג חרקוב מאסקווא הי' נחשב לחב"ד 30 ולועה"כ 70. ומשנת תרס"ו והלאה נתפרד השותפות, ולא נתנו לחב"ד מאומה מכל הכסף שהגיע לידם ולא נשאר לחב"ד רק מה שהגיע ישר לידינו, מהעיירות שהיו נוהגים מכמה שנים לשלח לחב"ד (רק הי' חב"ד מתחשבים עם ועה"כ בכל שנה עפ"י הפשר הנ"ל) ואיזה עירות שהתחילו לשלח לחב"ד מעת שנפרד השותפות היינו מש' תרס"ו.}} | *בשנת [[תרס"ו]] התבטלו ההסכמים בעקבות כך שקהילת חב"ד לא קיבלה את הכסף הראוי לה, במכתב ל[[אדמו"ר הרש"ב]] הם כותבים:{{ציטוטון|עד שנת תרס"ו הי' חב"ד משותף עם ועה"כ בירושלם עפ"י הפשר שנעשה מכבר והי' הסדר כך מהכנסת ערי ראשיי וסיבביר [מלבד 4 או 5 העיירות המפורטות לעיל] נחשב לחלק חב"ד 20 ושמונים פרוצענט לועה"כ, לבד הכנסת שלשה העיירות פעטערבורג חרקוב מאסקווא הי' נחשב לחב"ד 30 ולועה"כ 70. ומשנת תרס"ו והלאה נתפרד השותפות, ולא נתנו לחב"ד מאומה מכל הכסף שהגיע לידם ולא נשאר לחב"ד רק מה שהגיע ישר לידינו, מהעיירות שהיו נוהגים מכמה שנים לשלח לחב"ד (רק הי' חב"ד מתחשבים עם ועה"כ בכל שנה עפ"י הפשר הנ"ל) ואיזה עירות שהתחילו לשלח לחב"ד מעת שנפרד השותפות היינו מש' תרס"ו.}} | ||
===כולל חב"ד המיוחד=== | ===כולל חב"ד המיוחד=== | ||
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]]. | כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]]. | ||
===נשיאות | ===נשיאות אדמו"ר הריי"צ=== | ||
זמן קצר אחרי ביקורו של [[אדמו"ר הריי" | זמן קצר אחרי ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בארץ בחודש [[אב]] [[תרפ"ט]] הוחלט למנות את הרבי הריי"צ בתור נשיא כולל חב"ד. | ||
==אגודת חסידי חב"ד== | ==אגודת חסידי חב"ד== | ||
| שורה 246: | שורה 245: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/index.htm/ תולדות חב"ד בארץ הקודש] | [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/index.htm/ תולדות חב"ד בארץ הקודש] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:היסטוריה חב"דית]] | |||