שער היחוד והאמונה - פרק ה': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "==צילום דפוס התניא==" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "גבורה " ב־"גבורה ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ה'''' של [[שער היחוד והאמונה]] מסביר כי שם אלוקים שהיא מדת הגבורה מעלימה ומסתירה את אור השם המהווה את הברואים שלא יהיה נראה לעין כל, וכמו שאי אפשר להשיג מידת התהוות הברואים, כך אי אפשר להשיג מגה זו שהא מדת הצמצום והסתר החיות. | '''פרק ה'''' של [[שער היחוד והאמונה]] מסביר כי שם אלוקים שהיא מדת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] מעלימה ומסתירה את אור השם המהווה את הברואים שלא יהיה נראה לעין כל, וכמו שאי אפשר להשיג מידת התהוות הברואים, כך אי אפשר להשיג מגה זו שהא מדת הצמצום והסתר החיות. | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
גרסה מ־07:55, 9 בספטמבר 2016
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ה' של שער היחוד והאמונה מסביר כי שם אלוקים שהיא מדת הגבורה מעלימה ומסתירה את אור השם המהווה את הברואים שלא יהיה נראה לעין כל, וכמו שאי אפשר להשיג מידת התהוות הברואים, כך אי אפשר להשיג מגה זו שהא מדת הצמצום והסתר החיות.
מבוא לפרק
גוף הפרק
| פרק ה |
|---|
| פרק ה והנה על זה אמרו רז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים שתף בו מדת רחמים, דהיינו התגלות אלהות על ידי צדיקים ואותות ומופתים שבתורה. והנה על זה אמרו בזהר, דלעילא בסטרא דקדושה עילאה אית ימינא ואית שמאלא דהיינו חסד וגבורה, פירוש דשתיהן הן מדות אלהות למעלה משכל הנבראים והשגתם, דאיהו וגרמוהי חד בעולם האצילות ואף השגת משה רבינו עליו השלום בנבואתו לא היתה בעולם האצילות אלא על ידי התלבשותו בעולם הבריאה, ואף גם זאת לא בשתי מדות אלו חסד וגבורה אלא על ידי התלבשותן במדות שלמטה מהן במדרגה שהן מדות נצח הוד יסוד [כמו שכתב בשער הנבואה], רק שמתן שכרם של צדיקים בגן עדן הוא השגת התפשטות החיות ואור הנמשך משתי מדות אלו חסד וגבורה והוא מזון נשמות הצדיקים שעסקו בתורה לשמה בעולם הזה, כי מהתפשטות שתי מדות אלו נמתח רקיע על הנשמות שבגן עדן ורקיע זה נקרא רזא דאורייתא ובו סוד כ"ב אותיות התורה הנתונה משתי מדות אלו כדכתיב מימינו אש דת למו, ומרקיע זה נוטף טל למזון הנשמות, דהיינו ידיעת סוד כ"ב אותיות התורה, כי הרקיע הזה הוא סוד הדעת והתורה היא מזון הנשמות בגן עדן והמצות הן לבושים כמבואר כל זה [בזהר ויקהל דף ר"ט ור"י ובע"ח שער מ"ד פרק ג']: |
סיכום הפרק
מושגים יסודיים בפרק
| הקודם: פרק ד' |
פרקי שער היחוד והאמונה | הבא: פרק ו' |