שבת נחמו: הבדלים בין גרסאות בדף
(←שבת נחמו בחסידות: הרחבה) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==שבת נחמו בחסידות== | ==שבת נחמו בחסידות== | ||
במפרשי התורה ודברי חז"ל ישנה התייחסות ללשון של כפל הנחמה בתחילת ההפטרה "נחמו נחמו עמי", | במפרשי התורה ודברי חז"ל ישנה התייחסות ללשון של כפל הנחמה בתחילת ההפטרה "נחמו נחמו עמי". אחד ההסברים לכפילות זו במדרש{{הערה|שם=ילקוט|ילקוט שמעוני ישעיה רמז תמה.}} הוא, שכפל הנחמה הוא כנגד שני [[בית המקדש|בתי המקדש]]: [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני]]. הרבי מתייחס לכך ומסביר את הצורך בנחמה נפרדת על כל אחד מבתי המקדשות - כיון שלכל אחד מהם מעלה מיוחדת, והחידוש של [[בית המקדש השלישי]] הוא בכך שהוא כולל את כל המעלות{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=89&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' שיחת ואתחנן ג'].}}. | ||
הסבר נוסף לצורך בנחמה הכפולה הוא על פי הנאמר במדרש{{הערה|שם=ילקוט}} "לקו בכפלים ומתנחמים בכפלים". הרבי מסביר זאת, שבנוסף לעצם הצער של הירידה ב[[גלות]], מתווסף צער נוסף על חילול ה' ובזיון עם ישראל, ועל כך תהיה נחמה כפולה: נוסף על עצם הנחמה בכך שהירידה בגלות היא לצורך עליה, יתגלה שגם ההוספה והחורבן שבתוך הגלות גופא הוא כדי להגיע להוספה והידור בגאולה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16066&st=&pgnum=80&hilite= לקוטי שיחות חלק י"ט שיחת שבת נחמו].}}. | |||
הסבר נוסף הוא, שכפילות של אותה מילה מראה על אינסופיות{{הערה|כדברי חז"ל על מקומות דומים לכך: "אפילו אלף פעמים", שזו לשון גוזמא שכוונתה גם על יותר מכך.}}, וכך גם בענייננו - הלשון "נחמו נחמו" מורה על כך שהנחמה היא נחמה אין-סופית. | |||
הרבי מקשר{{הערה|ראו בהרחבה בשיחת שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו תשנ"א.}} את הנחמה האין סופית עם פרשת ואתחנן על יסוד דברי [[השל"ה]], שגם בה משה רבינו מבקש על הגאולה האין סופית. | הרבי מקשר{{הערה|ראו בהרחבה בשיחת שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו תשנ"א.}} את הנחמה האין סופית עם פרשת ואתחנן על יסוד דברי [[השל"ה]], שגם בה משה רבינו מבקש על הגאולה האין סופית. | ||
גרסה מ־20:27, 14 באוגוסט 2016
שבת נחמו היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר תשעה באב על שם ההפטרה שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "שבעא דנחמתא" שהן שבת שבתות בהן קוראים נבואות של נחמה וגאולה, והן נמשכות עד החגים של חודש תשרי.
שבת זו חלה תמיד בפרשת ואתחנן.
שבת נחמו בחסידות
במפרשי התורה ודברי חז"ל ישנה התייחסות ללשון של כפל הנחמה בתחילת ההפטרה "נחמו נחמו עמי". אחד ההסברים לכפילות זו במדרש[1] הוא, שכפל הנחמה הוא כנגד שני בתי המקדש: בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. הרבי מתייחס לכך ומסביר את הצורך בנחמה נפרדת על כל אחד מבתי המקדשות - כיון שלכל אחד מהם מעלה מיוחדת, והחידוש של בית המקדש השלישי הוא בכך שהוא כולל את כל המעלות[2].
הסבר נוסף לצורך בנחמה הכפולה הוא על פי הנאמר במדרש[1] "לקו בכפלים ומתנחמים בכפלים". הרבי מסביר זאת, שבנוסף לעצם הצער של הירידה בגלות, מתווסף צער נוסף על חילול ה' ובזיון עם ישראל, ועל כך תהיה נחמה כפולה: נוסף על עצם הנחמה בכך שהירידה בגלות היא לצורך עליה, יתגלה שגם ההוספה והחורבן שבתוך הגלות גופא הוא כדי להגיע להוספה והידור בגאולה[3].
הסבר נוסף הוא, שכפילות של אותה מילה מראה על אינסופיות[4], וכך גם בענייננו - הלשון "נחמו נחמו" מורה על כך שהנחמה היא נחמה אין-סופית.
הרבי מקשר[5] את הנחמה האין סופית עם פרשת ואתחנן על יסוד דברי השל"ה, שגם בה משה רבינו מבקש על הגאולה האין סופית.
משבת זו הרבי לומד הוראה למעשה, שהקב"ה רוצה שבני ישראל יבקשו בעצמם את הגאולה[6].
מנהגי השבת
על פי הוראת הרבי מתחיל בשבת זו החשבון נפש שהאדם צריך לעשות על עבודת ה' שלו במשך השנה[7].
כאשר שבת חזון חלה בתשעה באב עצמו, אומרים בשבת זו רק פרק אחד, במקום הפרק שדילגו בשבת שלפניה בה היה אסור ללמוד תורה בשל הקביעות המיוחדת[8].
במחיצת רבותינו נשיאינו
אדמו"ר הזקן
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן אילצו אותו השלטונות להתגורר בסמיכות לעיר הבירה פטרבורג, ובעקבות השתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי ששלט על האחוזות במקום הסכימו לו להתגורר בליאדי, לשם הגיע בערב שבת נחמו תקס"א, כאשר שבת זו היתה השבת הראשונה להתיישבותו בעיר ליאדי יחד עם חמשת אלפים חסידים, אז החלה תקופה חדשה בהתפשטות החסידות ובמנוחה מהמתנגדים אליה, כאשר מצטרפים לחסידות חב"ד תוך שנים ספורות עשרות אלפי חסידים.
הרבי שליט"א
בהתוועדות שבת נחמו תשמ"ט, התייחס הרבי להנחת ד' זוגות תפילין - רש"י, ר"ת, שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"[9].
קישורים חיצוניים
- טוב, למה לחזור על כל דבר פעמיים?שיעור מאת הרב זלמן נוטיק
י"ב אב תשע"א - מדוע צחק רבי עקיבא כשראה שועל בקודש הקודשים?שיעור מאת הרב זלמן נוטיק י"ב אב תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 ילקוט שמעוני ישעיה רמז תמה.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ט' שיחת ואתחנן ג'.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ט שיחת שבת נחמו.
- ↑ כדברי חז"ל על מקומות דומים לכך: "אפילו אלף פעמים", שזו לשון גוזמא שכוונתה גם על יותר מכך.
- ↑ ראו בהרחבה בשיחת שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו תשנ"א.
- ↑ הקב"ה ממתין שבני-ישראל יבקשו - "ווי וואנט משיח נאו!" במגזין התקשרות מספר 524
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 582.
- ↑ כך נכתב בלוח כולל חב"ד. והמקור לכך הוא כמו שכתב הרמ"א בשולחן ערוך (סימן תקנ"ג): "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב, ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות". ואף שדנו בכך רבים שיש צדדים להקל ה מכיון שאלו דברי המוסר המותרים אפילו לאבל, והן מצד חשש אבלות בפרהסיא (לקו"ש חי"ט ע' 43 הע' 53), הרבי בעצמו נמנע מלהכריע בזה (בשיחת שבת חזון תשמ"א), והורה למעשה בפועל (שבת נחמו של אותה שנה) שגם מי שלומד פרקי אבות בשבת חזון בקביעות כזו, ילמד את הפרק פעם נוספת בשבת נחמו כדי שלא לגרום לפירוד וחילוקי מנהגים. ולמעשה פשט המנהג לומר הפרקי אבות בשבת נחמו בלבד.
- ↑ התוועדויות תשמ"ט חלק ד', עמוד 147
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |