רבי שמעון בן מנסיא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== מאמרותיו == | == מאמרותיו == | ||
דרש ר"ש בן מנסיא מאי דכתיב ויבן ה' את הצלע מלמד שקלעה הקב"ה לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא{{הערת שוליים|1=[http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l1109_061a.htm ברכות ט, ב.]}} | דרש ר"ש בן מנסיא מאי דכתיב ויבן ה' את הצלע מלמד שקלעה [[הקב"ה]] לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא{{הערת שוליים|1=[http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l1109_061a.htm ברכות ט, ב.]}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
גרסה מ־05:32, 22 ביולי 2016
רבי שמעון בן מנסיא תנא בדור החמישי, בן דורו של רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוסי בן המשולם.
נוהג היה לחלק את היום לשלושה: שליש לתורה, שליש לתפילה, שליש למלאכה. יחד עם רבי יוסי בן המשולם עמד רבי שמעון בן מנסיא בראש חבורה שנקראה "עדה קדושה".[1].
במסכת ביצה מופיע שקלא וטריא בינו לבין רבי יהודה הנשיא: מה דינו של בכור תם של בהמה טהורה, שנפל לבור וחוששים שימות שם? שהרי בכור אין שוחטים לאחר חורבן הבית, אלא כאשר נפל בו מום.
רבי שמעון בן מנסיא אמר אודות הנחש: חבל על משרת גדול שאבד מן העולם - הוא הנחש, שאלמלא נתקלל הנחש, היו מזדמנים לביתו של כל אחד ואחד מישראל שני נחשים טובים. את הנחש האחד היה משגר לצפון, ואת האחר לדרום, כדי להביא לו מיני אבנים טובות ומרגליות[2]
הוא היה גם בזמנו של רבי. כאשר רבי שמעון בן יהודה, אמר בשמו[3] של רבי שמעון בר יוחאי אמר את המאמר בפרקי אבות: הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאים לצדיקים ונאים לעולם, אמר רבי שמעון בן מנסיא כי שבעת מידות אלו נתקיימו ברבי ובניו. למרות שלפי כמה גרסאות אז מאמר רבי שמעון בן מנסיא הוא במשנה שאחריה, לפי גירסת אדמו"ר הזקן בסידורו, זהו סיום המשנה הקודמת.[4]
יש מקומות באחרונים שמוזכר גם תנא בשם ר' יהושע בן מנסיא[5] אך לפי דברי הרבי ככל הנראה הדבר טעות, והוא הוא רבי שמעון בן מנסיא.
לעומת זאת, רבי יהודה בן מנסיא משמע שהיה אמורא ולא תנא[6].
מאמרותיו
דרש ר"ש בן מנסיא מאי דכתיב ויבן ה' את הצלע מלמד שקלעה הקב"ה לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא[7]
הערות שוליים
- ↑ ראה ביצה כז, א.
- ↑ מקומות הקדושים וקברי צדיקים בא"י.
- ↑ "משום" רשב"י. וראה ביאור הרבי בענין.
- ↑ שיחות קודש תשל"ה חלק ב'.
- ↑ הרבי בשם אבקת רוכל.
- ↑ מסכת ברכות י, ב.
- ↑ ברכות ט, ב.