ז' בתמוז: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "תפילת מנחה " ב־"תפילת מנחה ") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
===אירועים=== | ===אירועים=== | ||
*[[תש"י]] - הרבי [[הגהה|הגיה]] לראשונה [[שיחה]] שאמר ב[[התוועדות]] שנרשמה על ידי ה[[מניחים]] (שיחה זו הייתה שיחת שבת מברכים ה[[חודש סיון]] שנאמרה כחודש קודם לכן){{הערה|להרחבה, ראו [[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 187.}}. | *[[תש"י]] - הרבי [[הגהה|הגיה]] לראשונה [[שיחה]] שאמר ב[[התוועדות]] שנרשמה על ידי ה[[מניחים]] (שיחה זו הייתה שיחת שבת מברכים ה[[חודש סיון]] שנאמרה כחודש קודם לכן){{הערה|להרחבה, ראו [[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 187.}}. | ||
*[[תשמ"ב]] - הרבי הצטרף ל'[[קול קורא]]' של רבנים בארץ הקודש שפנה אל כלל ישראל בקריאה להתענות [[תענית שעות]] לזכות תושבי ארץ ישראל לרגל מצב החירום ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]{{הערה|בהמשך לזה נשא הרבי שיחה מיוחדת אחרי תפילת מנחה בה ביאר את משמעותה של התענית. השיחה נדפסה ב[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ב]] ח"ג עמוד 1729.}}. | *[[תשמ"ב]] - הרבי הצטרף ל'[[קול קורא]]' של רבנים בארץ הקודש שפנה אל כלל ישראל בקריאה להתענות [[תענית שעות]] לזכות תושבי ארץ ישראל לרגל מצב החירום ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]{{הערה|בהמשך לזה נשא הרבי שיחה מיוחדת אחרי [[תפילת מנחה]] בה ביאר את משמעותה של התענית. השיחה נדפסה ב[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ב]] ח"ג עמוד 1729.}}. | ||
===נולדו=== | ===נולדו=== | ||
גרסה מ־06:05, 14 ביולי 2016
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ז' בתמוז הוא היום השביעי בחודש תמוז.
אירועים ביהדות
- תשנ"ב - אדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר, האדמו"ר מגור, נפטר.
ימי חב"ד
אירועים
- תש"י - הרבי הגיה לראשונה שיחה שאמר בהתוועדות שנרשמה על ידי המניחים (שיחה זו הייתה שיחת שבת מברכים החודש סיון שנאמרה כחודש קודם לכן)[1].
- תשמ"ב - הרבי הצטרף ל'קול קורא' של רבנים בארץ הקודש שפנה אל כלל ישראל בקריאה להתענות תענית שעות לזכות תושבי ארץ ישראל לרגל מצב החירום במלחמת לבנון הראשונה[2].
נולדו
- תער"ב - הרב ישראל יהודה לוין, ממייסדי תומכי תמימים פאקינג ומקבוצת המתיישבים הראשונה בכפר חב"ד.
- תרצ"ו - הרב אליעזר פרלשטיין, מייסד בית כנסת חב"ד בקרית מטרסדורף וממייסדי סניף צא"ח בירושלים, ומזכיר הרבנות הראשית לישראל.
- תשי"א - ר' אברהם טאוב, איש עסקים חב"די, מנכ"ל ומייסד חברת 'שפע ימים'.
- תשכ"ז - הרב שמשון פיזם, מנכ"ל מוסדות "מרכז נפש חיה" בקרית שמואל שליח הרבי ורב שכונת 'גבעת התמרים' בעכו.
נפטרו
- תרפ"ב - ר' נחום קדנר, גבאי בית כנסת חב"ד בניקולייב.
- תשמ"ה - הרב שלום יהודה לייב גינזבורג, בעל שמועה חסידי, וממפיצי תורת החסידות בבני ברק.
- תשע"ב - הרב יוסף ויינברג, השליח הנודד של הרבי, בעל חוש הסברה בחסידות שמסר שיעורי תניא ברדיו שהוגהו על ידי הרבי ונקבצו בספר 'שיעורים בספר התניא'.
הערות שוליים
- ↑ להרחבה, ראו ימי בראשית עמוד 187.
- ↑ בהמשך לזה נשא הרבי שיחה מיוחדת אחרי תפילת מנחה בה ביאר את משמעותה של התענית. השיחה נדפסה בהתוועדויות תשמ"ב ח"ג עמוד 1729.
| הפתגם היומי - ז' בתמוז - מלוח היום יום |
|---|
| אבי אדמו"ר אמר: חסידות איז נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, די דרגא פון עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבער אחר כל זה איז דער עיקר איז סדר.
דער בעש"ט איז געווען א מסודר, דער מעזריטשער האט מדקדק געווען אויף סדר, און דער עלטער זיידע - רבינו הזקן - האט געלערענט חסידים זיי זאלען זיין מסודרים, דאס זעהט מען איז זיינע מאמרים, בריף, ניגונים. די חסידים וואס האבען געהאט א זמן קבוע אויף קומען אין ליאזנא - דערנאך אין ליאדי - האבען ניט געהאט קיין רשות בייטען דעם זמן אן א רשיון פון רבי'ן, אויף באקומען א רשיון האט מען געדארפט האבען א טעם. באם רבי'ן איז געווען א ועד מיוחד אויף פיהרען סדר החסידים ובראשו מהרי"ל אחי רבינו, און א באזונדער ועד אויף אנפירען מיט חסידישע יונגעלייט ובראשו אדמו"ר האמצעי. תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: בחסידות נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, הדרגא של עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבל אחר כל זה העיקר הוא סדר. הבעל שם טוב היה מסודר, המגיד ממזריטש דקדק על סדר, ורבינו הזקן לימד חסידים שיהיו מסודרים, זאת רואים במאמריו, מכתביו, ניגוניו. החסידים שהיה להם זמן קבוע לבוא לליאזנא - אחר כך לליאדי - לא היה להם רשות לשנות את הזמן ללא רשיון של הרבי, על קבלת הרשיון היה צריך שיהיה טעם. אצל הרבי היה ועד מיוחד להנהגת את סדר החסידים בראשו מהרי"ל אחי רבינו, ובנוסף לכך היה אצלו וועד מיוחד להנהיג את סדר האברכים החסידיים ובראשו אדמו"ר האמצעי. |