מ החלפת טקסט – " ע"ה" ב־""
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "עכ"פ" ב־"על כל פנים"
שורה 32: שורה 32:
*על פי ההשערה<ref>הרב [[שלום דובער לוין]] בספרו [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] בפתיחה לפרק כ"ח</ref>, הרי שבערך בשנה זו נלקח בית הכנסת ה[[חב"ד]]י ב[[ירושלים]] (שלימים נקרא "בית מנחם - [[צמח צדק ירושלים|צמח צדק]]" מידי החסידים על ידי משכיר הבית, והם נותרו בלא בית כנסת. בשנת [[תרי"ח]] השיגו כסף ושכרוהו מחדש.
*על פי ההשערה<ref>הרב [[שלום דובער לוין]] בספרו [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] בפתיחה לפרק כ"ח</ref>, הרי שבערך בשנה זו נלקח בית הכנסת ה[[חב"ד]]י ב[[ירושלים]] (שלימים נקרא "בית מנחם - [[צמח צדק ירושלים|צמח צדק]]" מידי החסידים על ידי משכיר הבית, והם נותרו בלא בית כנסת. בשנת [[תרי"ח]] השיגו כסף ושכרוהו מחדש.


*ב[[ירושלים]] פעל בתחילת שנות ה[[רי"ש]]ים בית מדרש-[[ישיבה]] בשם "[[דת משה ויהודית חב"ד]]" (ע"ש [[משה מונטיפיורי]] ורעייתו יהודית, בו למד שנים עשר בחורים [[גמרא]] ו[[חסידות]]. בראש הישיבה עמד הגאון ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] מדריבין. התאריך המוקדם ביותר שמממנו ידוע לנו על מקום זה הוא משנת תרט"ו<ref>ממפקד מונטיפיורי בשנה זו</ref>, והחוקרים משערים שנפתח בשנה זו, ועכ"פ בשנת [[תרי"ד]].
*ב[[ירושלים]] פעל בתחילת שנות ה[[רי"ש]]ים בית מדרש-[[ישיבה]] בשם "[[דת משה ויהודית חב"ד]]" (ע"ש [[משה מונטיפיורי]] ורעייתו יהודית, בו למד שנים עשר בחורים [[גמרא]] ו[[חסידות]]. בראש הישיבה עמד הגאון ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] מדריבין. התאריך המוקדם ביותר שמממנו ידוע לנו על מקום זה הוא משנת תרט"ו<ref>ממפקד מונטיפיורי בשנה זו</ref>, והחוקרים משערים שנפתח בשנה זו, ועל כל פנים בשנת [[תרי"ד]].


*בשנה זו עלה הגבאי הכללי של [[כולל חב"ד]], ר' זאב מרעציצע ל[[ארץ הקודש]], וממלא מקומו מינה [[אדמו"ר הצמח צדק]] את ר' [[דן תומרקין]]<ref>הרב [[שלום בער לוין]] ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק ט"ז פיסקא ג'</ref>, כלדלהלן.
*בשנה זו עלה הגבאי הכללי של [[כולל חב"ד]], ר' זאב מרעציצע ל[[ארץ הקודש]], וממלא מקומו מינה [[אדמו"ר הצמח צדק]] את ר' [[דן תומרקין]]<ref>הרב [[שלום בער לוין]] ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק ט"ז פיסקא ג'</ref>, כלדלהלן.