ערב שבת קודש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}")
מ (החלפת טקסט – " תשנ"א " ב־" תשנ"א ")
שורה 1: שורה 1:
'''ערב שבת''' הוא יום הכנה ל[[שבת]], עד שבערב{{הערה|1= התוועדויות תשנ"א חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15928&st=%u05D4%u05DB%u05E0%u05D4%20%u05DC%u05E9%u05D1%u05EA עמוד 93]}} שבת ישנה כבר הטעימה -
'''ערב שבת''' הוא יום הכנה ל[[שבת]], עד שבערב{{הערה|1= התוועדויות [[תשנ"א]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15928&st=%u05D4%u05DB%u05E0%u05D4%20%u05DC%u05E9%u05D1%u05EA עמוד 93]}} שבת ישנה כבר הטעימה -
"טועמיה חיים זכו"{{הערה|1=[[שער הכוונות]] ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד - נסמן ב[[ליקוטי שיחות]] ח"כ ע' 173
"טועמיה חיים זכו"{{הערה|1=[[שער הכוונות]] ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד - נסמן ב[[ליקוטי שיחות]] ח"כ ע' 173
97.}} - של כל תבשיל
97.}} - של כל תבשיל

גרסה מ־18:16, 17 במאי 2016

ערב שבת הוא יום הכנה לשבת, עד שבערב[1] שבת ישנה כבר הטעימה - "טועמיה חיים זכו"[2] - של כל תבשיל ותבשיל של שבת[3].

הודו

מתקנת הבעל שם טוב היא, לומר מזמור ק"ז בכל ערב שבת לפני תפילת מנחה.

אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי אהרן גורדון, שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני תפילת מנחה של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו.[4].

הערות שוליים

  1. התוועדויות תשנ"א חלק א' עמוד 93
  2. שער הכוונות ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד - נסמן בליקוטי שיחות ח"כ ע' 173 97.
  3. ראה מג"א או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ח. וראה לקוטי שיחות שם.
  4. כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חגים ומועדים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.